"קורים הרבה דברים טובים בתעשייה הישראלית"
כנס בינלאומי נערך בשבוע שעבר בישראל ובו הציגו בכירי תעשייה בארץ ובעולם חידושים, מגמות והצעות. איך מגדילים את מספר הנשים במפעלים? אילו עוד אוכלוסיות צריכות להיכנס למעגל הטכנולוגיה? מה החיסרון שיש באקזיטים? מה הפוטנציאל שהסטארט־אפים עדיין לא מימשו? ומה אנחנו, כאזרחים, יכולים לתרום? זה מה שהיה להם להגיד
בשיתוף התאחדות התעשיינים
"מסע בין המודלים המובילים בעולם" - זה היה הנושא המוביל של כנס התאחדות התעשיינים שנערך בשבוע שעבר ובו הייתה תצוגה מפוארת של חברות ופיתוחים טכנולוגיים - ממדפסות תלת ממד מיוחדות, דרך רובוטים חדשניים ועד אלונקות מתקפלות המותאמות במיוחד לפינוי במנהרות, דוברים מחו"ל שהשתתפו במגוון פאנלים במטרה לחלוק את הידע והניסיון שנצבר בעולם בנוגע להתמודדות עם האתגרים החדשים בתעשייה, ושלל חידושים נוספים. צפו בווידיאו בראש הכתבה.
שר הכלכלה, אלי כהן, פתח את הכנס ואמר כי 2019 היא שנת שיא בכלכלה הישראלית. "רק לפני כשבוע התבשרנו על נתון האבטלה הטוב ביותר מקום המדינה", סיפר כהן, "דירוג האשראי של ישראל בשיאו, יש שיא בייצוא - עלייה של כ־20 אחוז בשלושת השנים האחרונות כאשר מסביבנו מלחמת סחר מאוד גדולה, ויש גם עלייה משמעותית במדד התחרותיות. אבל יש בהחלט עוד הרבה מה לעשות".
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, הדגיש בנאומו את חשיבות השמירה על הפן החברתי לצד הכלכלי. "שיפור טכנולוגיות הייצור המסורתיות יוביל לגידול בפריון העבודה של המועסקים באותן תעשיות ויעלה את שכר העבודה שלהם. במקביל, יש צורך להגביר את שילובן של האוכלוסיות הערבית והחרדית במקצועות המובילים במשק. זה יוציא רבים מהם ממעגל העוני, אך גם יאפשר לחברה הישראלית כולה ליהנות ממיצוי הפוטנציאל של צעירים וצעירות כישרוניים מקרב אותן אוכלוסיות". הנשיא הוסיף כי "עלינו לוודא שהחדשנות, שכבר הפכה להיות שם נרדף למדינת ישראל, לא תיתקע ביקום הסטארט־אפים, אלא תגיע לכל מקום, לכל המגזרים ולכל תחומי התעסוקה".
שרגא ברוש, נשיא איגוד התעשיינים היוצא, הצביע על תופעה בעייתית: "ישראל ידועה כמדינה שלמוצרים שלה יש מרכיב ידע גבוה מאוד. אנחנו משקיעים המון כסף בטכנולוגיה וחדשנות והחברות בעולם לא מפספסות את זה. הן מגיעות לפה, מחפשות את החברות האלה ומפתות אותן באקזיטים. אני מצר על זה שאותם סטרט־אפים לא מוצאים בארץ את המקורות הכספיים, מהעולם העסקי או מהממשלה, על מנת להקים פה מפעלים, כי ברגע שיקומו פה מפעלים הם יספקו אלפי מקומות עבודה. ברגע שהסטארט־אפ נרכש על ידי מישהו בעולם זה נותן לנו הרבה כבוד אבל איך זה משרת את הכלכלה הישראלית? התשובה היא המינון. רצוי שיהיו קצת אקזיטים, אבל גם שיקומו מידי שנה 10 או 12 מפעלים חדשים, המבוססים על אותם מרכיבי ידע, עם כוח אדם איכותי, כדי לייצר פה ולמכור לכל העולם את המוצרים ולא את הידע".
באחד מהפאנלים המרתקים בכנס, בנושא "מנהיגות 4.0", התייחסה טל קאופמן, יו"ר ונשיאת "סימטל ציפויים" ויו"ר פורות הנשים בתעשייה, למצבן של הנשים התעשייניות במשק הישראלי. "על מנת להעלות את כמות הנשים בתעשייה יש לפעול בשני מישורים", היא אמרה, "דבר ראשון זה חינוך – מהגן, כשהילד משחק במכוניות והילדה בבובות. שם להתחיל ולשנות. כשנכנסים לתיכון, בבחירת המקצועות צריך ללחוץ חזק שבנות ילמדו מקצועות יותר טכניים. אם הן מסוגלות, שיעשו חמש יחידות מתמטיקה. הן יכולות גם ללמוד פיזיקה ומחשבים וכימיה, משהו חברתי צריך להשתנות. הדבר הנוסף, לצערי, נע סביב הכסף: ברגע שיתנו הטבה לתעשיינים, למשל הטבת מס על העסקת נשים, שתינתן אם אחוז מסוים מהעובדים יהיו נשים, לדעתי יהיה תמריץ אדיר להכניס יותר נשים לתעשייה".
הכנס התקיים בדיוק לאחר "בלאק פריידי" ובעיצומו של "סייבר מאנדיי". ד"ר נורית הראל, יו"ר משותף של תשלובת ד"ר פישר ויו"ר מטה "מיוצר בישראל" של התאחדות התעשיינים, חושבת שהצרכנים שהוציאו בימים אלה מאות מיליונים יכולים לתרום בצורה משמעותית לצמיחת הכלכלה והתעשייה בישראל אם רק יקנו כחול־לבן. "אני חושבת שיש בעיה בתרבות בשנים האחרונות. כשאני הייתי ילדה היה ברור להורים שלי שאם אני רוצה נעלי 'גלי' הם יקנו לי ואם אני רוצה 'אדידס' אני אלך לעבוד וארוויח את הכסף. ככה חונכנו. השינוי שצריך זה לבוא הוא שהאזרחים יבינו שכשהם קונים מוצר ישראלי הם מחזקים את הכלכלה הישראלית, הכסף הזה חוזר לחינוך ולביטחון ולמקומות אחרים. אם אתה הולך לסופר וקונה עוגיות מקומיות למרות שהן עולות 10 אגורות יותר, זה חוזר אליך ביג טיים ממקומות אחרים".
לדבריה, "קורים עכשיו הרבה דברים טובים בתעשייה הישראלית. יש כל הזמן עוד ועוד מוצרים חדשים מתעשיית המזון, התרופות, אקולוגיה ומיחזור, תוכנה, הצלה - ממש אין סוף מוצרים. אנחנו אי קטן בתוך סביבה עוינת ואם אנחנו לא נהיה חדשניים, איכותיים ויצירתיים לא יהיה לנו קיום פה. אני יכולה להגיד עובדתית שכל החברות הבינלאומיות שולחות לכאן משלחות כדי ללמוד מהחדשנות הישראלית, כדי לאתר חברות לרכישה וגם לשיתופי פעולה. כל הזמן לומדים מאיתנו ובאים לקחת מאיתנו עוד רעיונות".
בין דוברי הכנס בלטו נציגים מתעשיות מצליחות ומשגשגות מכל רחבי העולם. ד"ר אולי וולטינגר ממעבדות "סימנס" הגיע מגרמניה כדי ללמוד מהתעשייה הישראלית מחד, וכדי לחלוק את הידע הרחב שלו בתחום הבינה המלאכותית מאידך. "כולנו עוברים עכשיו תהליך של טרנספורמציה", הוא סיפר, "אנחנו רוצים למנף את היכולות של הדיגיטליזציה כך שישפיעו על מוצרים אמיתיים. לישראל יש רקע חזק מאוד בתוכנה, כישרונות מוכשרים מאוד וזה מייצר מומנטום אדיר ואפשרות למנף את הכוח החדשני של סטארט־אפים שמתאחדים כדי להניע ולהגדיל את כל התעשייה. יש כוח עצום וחדש בדור החדש של הסטארט־אפים שרוצים להשאיר חותם בעולם ובעסקים. לעצב את כל הרכיבים שהם יוצרים ביחד - זה האתגר. זאת הזדמנות אדירה כי המערכת האקולוגית בישראל היא מופלאה מבחינת הסטארט־אפים ומאגר הכישרונות, אז אנחנו רוצים לוודא שהתעשייה תתרחב ותשתמש בכוח החדשני הזה בצורה אפקטיבית".
בשיתוף התאחדות התעשיינים
לפנייה לכתב/ת 
