"חשוב לתת להם את ההרגשה שהם שווים אלינו, כי באמת אין שום הבדל"
הגר ארבל, אחת מהזוכות בתואר "המורה של המדינה", בחרה לתרום את מלגת מפעל הפיס בה זכתה לפעילות של תלמידים בתכנית "נאמני נגישות" של עמותת "נגישות ישראל". "אדם שיש לו בעיית נגישות לא צריך לעצור את החיים שלו", היא מסבירה
בשיתוף מפעל הפיס
הגר ארבל (32), מורה לאזרחות והיסטוריה, וגם רכזת שכבה ט' בבית ספר הראשונים בגני תקווה מאמינה שצריך לחשוף את בני הנוער למיומנויות שיעזרו להם בחיים האמיתיים. "בתור מורה אני מנסה ללמד את התלמידים שיש הרבה יותר מרק החלקה שלי, ימים של תרומה לקהילה לפעמים יותר משמעותיים משיעור סטנדרטי" היא אומרת ומוסיפה שבעיניה הדבר הכי חשוב כאשת חינוך, הוא לגרום לנוער "ללמוד להסתכל על אחרים ולהפעיל את הראש בצורה יצירתית, לחקור ולא לפחד לשאול".
ארבל היא אחת המורות הנבחרות בפרויקט "המורה של המדינה" שרץ כבר 11 שנה ברציפות ובמסגרת קטגוריית פרס חדשה אותה מוביל מפעל הפיס ובמהלכה המורים שהוכתרו תורמים 15,000 שקלים לפרויקט שיקר לליבם, היא השתתפה עם תלמידיה משכבה ט' בפעילות מיוחדת של תכנית "נאמני נגישות".
הפעילות כללה הרצאה בנושא שילוב אנשים עם מוגבלות, אחריה עברו התלמידים בתחנות התנסות המייצגות את המוגבלויות השונות (ראיה, שמיעה, ניידות ומוגבלות קוגניטיבית/ תקשורתית). בכל תחנה הם נפגשו עם אדם עם אותה מוגבלות ששיתף אותם בסיפורו האישי. כמו כן, המורים השתתפו בארוחת חושים בנושא שילוב במערכת החינוך, במהלכה התנסו באכילת 3 מנות, כשבכל מנה נלקח מהם חוש אחר.
שלי רום, מנהלת מחלקת חינוך ומודעות בעמותת נגישות ישראל, הסבירה שמטרת העמותה הינה לקדם שילוב של אנשים עם מוגבלויות בחברה "על מנת שאותו תלמיד עם מוגבלות לא ישב בהפסקות לבד, יצא לטיול השנתי ויוכל להיפגש עם חבריו אחר הצהריים ככל התלמידים".
מאחורי הבחירה של הגר בפעילות זו מסתתר סיפורה האישי אותו היא חשפה בפנינו. "לפני שבע שנים אמא שלי חלתה בטרשת נפוצה וביום בהיר אחד היינו צריכים להתאים את כל החיים שלנו לנושא של נגישות", היא מספרת ומודה "החשבתי את עצמי כבן אדם רגיש ואכפתי לסביבה ופתאום שמתי לב שיש המון מקומות לא נגישים".
למרות שלא קל לה לפתוח בפני התלמידים את מה שהיא עוברת בעקבות מחלתה של אמה, היא מקפידה לדבר איתם בשיעורי האזרחות על כך שלפעמים החיים משתנים ביום בהיר אחד. "אדם שיש לו בעיית נגישות לא צריך לעצור את החיים שלו. יש אנשים שיכולים לעבוד בעבודות מאוד חשובות, רק צריך להפוך את המקום לנגיש".
ארבל מספרת כי תלמידיה מאוד מעורבים, אבל עדיין לא נחשפו מספיק לעולם הזה, למרות שלומדים איתם בשכבה גם תלמידים משולבים, ולכן עוד לפני פעילות "נאמני נגישות", הגיעו לבית הספר במהלך השנה אנשים שדיברו איתם על מוגבלויות. כמו כן, שכבה ט' לוקחת חלק בפרויקט בית ספרי שנקרא מעורבות חברתית במהלכו כל תלמיד תורם 30 שעות במסלול שבחר למען הקהילה.
הילדים כל כך אוהבים את ההתנדבות שחלקם כבר עברו את המכסה והגיעו למעל ל-60 שעות. רועי שחם, בן 14 מכיתה ט' 4, סיפר שזה נורא חשוב שעמותת נגישות הגיעה אליהם והבטיח - "אני לא מכיר אנשים עם מוגבלויות, אבל אני מודע לזה ואם אפגוש מישהו ברחוב שצריך עזרה אושיט לו יד". הדר רמתי, בת 14, גם היא מכיתה ט' 4, למדה להכיר את עולמם של אנשים עם המוגבלויות "זה מרגש. מדובר בסיפורים של אנשים שנתקלו בקושי מסוים ועברו אותו על הדרך הכי טובה. זה נותן השראה", והוסיפה "חשוב לתת להם את ההרגשה שהם שווים אלינו, כי באמת אין שום הבדל".
"אין דבר שיותר תורם לילדים ולאנשים בעלי מוגבלויות כמו הפעילויות האלה כי פה הם ביחד, וכשהילדים מתנסים בנסיעה בכיסא גלגלים ומבינים מה זה אומר להגיע למדרגה שאי אפשר לעלות בה, זה יותר טוב מכל שיעור" מסבירה הגר. ללא ספק, החינוך שלה בולט כששומעים את שחם: "גם ילדים ללא מוגבלויות צריכים להכיר שיש אדם שונה ושצריך לקבל אותו".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף מפעל הפיס
לפנייה לכתב/ת 
