בוקר עמוס במיוחד במחלקות הפנימיות: "כמו אירוע רב-נפגעים"
יותר מ-150 אחוזי תפוסה נרשמו הבוקר במחלקות בבתי חולים ברחבי הארץ. ב"יד שרה" מדווחים על זינוק בהשאלת מיטות וחולים מונשמים נמצאים במחלקות לא מתאימות. מנהלי מחלקות פנימיות מגדירים את סביבת עבודתם "מוקדי אסון" ומזהירים: "ממשלת המעבר נטולת תוכנית להתמודדות עם החורף". מתמחה: "יש קשר שתיקה סביב סיטאוציות של קיפוח חיי אדם"
עומס ניכר במחלקות הפנימיות: יותר מ-150 אחוזי תפוסה נרשמו הבוקר (יום א') בחלק מהמחלקות בבתי החולים ברחבי הארץ. המשמעות: חולים נאלצים לשכב במסדרון או להמתין שעות רבות יותר בחדרי המיון.
עדות רופא: "המדינה בוגדת באזרחיה, וזה עולה בחיי אדם"
כך למשל, בבית החולים זיו בצפת שוכבים הבוקר במחלקה הפנימית 40 מאושפזים, אף שתקן המיטות במוסד הרפואי עומד על 32 בלבד. באותה המחלקה שוכבים שלושה מאושפזים מונשמים, שבמצב תקין לא אמורים לשהות כלל במחלקה פנימית.
במרכז הרפואי בילינסון בפתח תקווה שוכבים באחת המחלקות הפנימיות 43 בני אדם, בזמן שבמחלקה המדוברת יש במצב תקין 38 מיטות. בבית החולים מאיר בכפר סבא שוכבים 46 מאושפזים באחת המחלקות שמכילה 40 מיטות.
עקב הצפיפות הגוברת והעומסים בבתי החולים, חל גידול של 250% בהשאלת מיטות לאשפוז בית מעמותת "יד שרה".
"להיכנס למצב חירום אמיתי"
בהודעה שפרסמו מנהלי המחלקות הפנימיות נאמר כי "אנו מבקשים להזכיר הבוקר לציבור, שנפתח אצלם עוד שבוע שמדמה אירוע רב- נפגעים, בעשרות רבות של מוקדי אסון. ממשלת ישראל - ממשלת המעבר - נטולת תוכנית להתמודדות עם החורף ובכלל עם מצוקת המחלקות הפנימיות לאורך השנה".
פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, אמר: "משרדי הבריאות והאוצר צריכים להיכנס למצב חירום אמיתי. מאחורי המספרים היבשים מסתתרות טרגדיות רבות. מונשמים, שבכל מדינה מתוקנת, צריכים לשכב במחלקות טיפול נמרץ, בידודים - שקשה בעומסים ובצפיפות לקיימם, חוסר כרוני ברופאים מומחים, במתמחים, בסטז'רים ובשאר אנשי הצוות הרפואי. זהו בוקר קשה".
ד"ר אראל בוצ'ינסקי, שפרסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות" יומן של מתמחה על אודות חולים שנאלצים להמתין שעות עד שרופא ייגש אליהם, אמר הבוקר בריאיון לאולפן ynet כי "אלה דברים שיצאו מהלב, דברים שנכתבו לאורך שנים, אנחנו עוברים דברים נורא קשים".
- אתה כותב "המדינה בוגדת באזרחים שלה" ו"אנשים מתים בגלל הפעולות או היעדר הפעולות".
"היה לי קשה לכתוב את זה. אני אוהב את המדינה שלי, אני חלק מהקהילה".
- מה זה אומר?
"זה אומר שיש איזושהיא מחויבות, ערבות בין המדינה לאזרחים שלה. ביטחון, קורת גג, מזון, בריאות. לצערי, הקשר הזה לא מתקיים".
- יש דיסוננס בין הרמה הגבוהה של הרפואה בישראל, תוחלת החיים עולה.
"תוחלת החיים זה נושא מורכב, הלי אותו הון אנושי היינו בקריסה".
- מה הבעיה המרכזית היום של מערכת הבריאות?
"זה תמיד מגיע בסוף לתקציבים וכוח אדם, לא רק הרופאים. גם האחים והאחיות, צוותי עזר פרא-רפואי. עד שלא נתקצב את זה כמו שצריך - אז הקריסה רק תלך ותחריף".
- היית עד לסיטואציות שחיי אדם קופחו בגלל מחסור בכוח אדם?
"כן, וזה קשה לי עד היום לדבר על זה. יש קשר שתיקה סביב הדברים האלה. אחת הסיבות שהחלטתי לפרסם יומן זה שאת הקשר צריך להפר כדי שאנשים יידעו מה קורה ב-04:00 בבוקר במחלקה".
- אנשים שותקים?
"אנשים שותקים כי אנחנו לא רוצים להודות שזה מה שקורה. זה קשה לנו, אנחנו למדנו וכל מה שאנחנו רוצים לעשות זה להציל חיים, ובסוף אנחנו מגיעים למצב שנחנו לא מצליחים לעשות את זה. זה מעיד על המערכת שאנחנו חלק ממנה. צריך להסיר את הלוט מעל קשר השתיקה".
- תן לנו דוגמה.
"כל הדברים שכתבתי, אתה רואה שאנשים שמחכים במיון הרבה זמן, ואתה יודע שחלק מהם בסכנה. זה אחד הסיפורים שכתבתי: מישהו חיכה המון זמן. אם היה עוד רופא לצידי או עוד כמה רופאים - היינו מטפלים בו קודם והמוות שלו היה נמנע ולא בלתי נמנע".
- איך התחושה לדעת שהיית עד לסיטואציה שמישהו חיכה שעות במיון?
"קשה מאוד, קשה לי להעביר אותה במילים. לדעת שאני הרופא והוא מת בידיים שלי".
- אתה עובר ליד אדם במצב קשה ואין לך יכולת לתת לו טיפול?
"לאו דווקא שאני יודע, אני לפעמים לא יודע כי ממתינים עשרות אנשים. אני לא יודע מה נמצא מעבר לדלת כשנכנסים למיון, זה לא שאני רואה ומתעלם, אני לא יכול להגיע אליהם".
- איך מסבירים את זה?
"אני בסך הכול רופא, אין לי את כל התשובות. אני חושבת שזו אחריות של המדינה בסוף. איך זה נמשך? אני חושב שזה פשוט לא מעניין את מי שנמצא שם למעלה וזו האמת העצובה והכואבת".
פורום החירום הלאומי "5 מיליארד לבריאות", המורכב מ-60 ארגונים שונים שדורשים תוספות לתקציב הבריאות, מסר כי "העומסים הבלתי נסבלים של המחלקות הפנימיות מבטאות את קריסתה של כלל מערכת הבריאות, שבה הזקנה במסדרון הפכה להרבה מאוד זקנים, צעירים ואפילו תינוקות במסדרונות בתי החולים.
"קריסה שבה הצוותים המטפלים הרופאים והאחיות כורעים תחת הנטל על מנת להעניק טיפול ראוי לאזרחי ישראל, תוך ניסיון לשמור על כבודם של השוכבים חשופים במסדרונות. קריסה שבה התורים בקופות החולים ובמרפאות בלתי סבירים, והחולים המתחננים לתרופות חיוניות. קריסה שבה מתמודדי נפש מופקרים לישון על הרצפה. את הקריסה הזו חייבים לעצור ועכשיו. יש להכריז על מצב חירום בבריאות ולגייס את כל המערכות לאשר תקציבים מיידים למערכת הבריאות כי כל דחייה מעלה את המחיר שהחולים משלמים כולל גם בחיי אדם".
לפנייה לכתב/ת 
