שירת מקור

בשיתוף מפעל הפיס

מזה 11 שנים נהנים בני נוער מעשרות רשויות ברחבי הארץ מפרויקט מיוחד במינו, "מקורוק", שבמסגרתו זוכים מוזיקאים צעירים מכיתות ט'-י"ב להשתתף בסדנאות שנמשכות חצי שנה, בהדרכת בכירי המוזיקאים בישראל, ובסופן הם מקליטים שירים ומופיעים איתם.

בין האמנים המובילים את הפרויקט בשנים האחרונות ניתן למצוא את מיכה שטרית, אריאל הורוביץ, קורין אלאל, ירמי קפלן, חמי רודנר, יהלי סובול, דנה ברגר, עמיר לב, דני רובס, איה כורם, ערן צור, מיקה קרני, עלמה זוהר ואחרים.

יהלי סובול עם תהילה אופנהיימר, אביב בן דרור וירין פירוז(צילום: אדם אשכנזי)

כל קבוצה מונה 20-15 משתתפים, שעוברים מיון מקדים כדי להבטיח רמה מוזיקלית גבוהה. עדש היום נהנו מהפרויקט כ־700 בני נוער. את הופעות הסיום הם עושים לרוב על במות עירוניות. מאז 2015 נוסף לפרויקט נדבך מיוחד: הוא התרחב לארבע קהילות יהודיות בחו"ל.

"הייחודיות של הפרויקט הזה נובעת מזה שמדובר בתהליך של יצירה מתמשכת", מסביר דויד אביב, מייסד "מקורוק", "זו חצי שנה של עבודה, של מסע יצירתי, סדנאות יצירה ולימוד בנות שלוש שעות שנערכות אחת לשבועיים – ומפגשי תרגול ועיבוד בשבוע שביניהן. הסדנאות משלבות מוזיקה וטקסט בהובלת מוזיקאים ישראלים מובילים ולצידם מנחי קבוצות מקצועיים בתחום ההתחדשות היהודית. התלמידים מקבלים כלים מקצועיים, כותבים, מלחינים, מקליטים ולבסוף אף מופיעים עם שיר שכתבו בעצמם, שמתבסס על העושר היהודי-ישראלי – מסיפורי התנ''ך ועד טקסטים של רוני סומק".

עידו גילמור(צילום: אדם אשכנזי)

התוכנית, שזוכה לתמיכה ממפעל הפיס המאפשרת לה לגדול משנה לשנה, מאפשרת דיאלוג בין מגזרים שונים בחברה הישראלית – דתיים, מסורתיים וחילוניים, בין נוער עולה לנוער ותיק ובין בני נוער מרקעים סוציו־אקונומיים מגוונים. גם המקורות אליהם נחשפים בני הנוער, ומהם הם שואבים את ההשראה לטקסטים לשיריהם, הינם מגוונים: מקורות יהודיים וישראליים, עתיקים ומודרניים, ממזרח וממערב, בהגות, בספרות ובשירה.

עמית ליברטי(צילום: אדם אשכנזי)

"יש כל כך הרבה יצירות שמתבססות על התנ''ך, למשל, ולרוב האנשים אין על כך מושג", מספר יהלי סובול, סולן "מוניקה סקס", שמוביל קבוצה בפרוייקט זו השנה החמישית, "אם תקחי למשל את השיר "Gouge away" של הפיקסיז, תגלי שהוא נכתב בהשראת הסיפור של שמשון ודלילה. מעניין אותי להביא את החיבור הזה לבני הנוער, להראות איך אפשר להשתמש בדרמה הזאת ולהוציא ממנה שיר".

סובול מגדיר עצמו אדם חילוני, ובאותה נשימה מספר עד כמה הוא מחובר לתנ''ך מבחינה טקסטואלית. "התנ''ך בשבילי הוא כמו המיתולוגיה היוונית בשביל היוונים או שייקספיר בשביל האנגלים. הוא בסיס תרבותי שאוצר בתוכו מיתוסים וסיפורים, נרטיבים דרמטיים, ובעצם מהווה כר פורה לאנשים שיוצרים בעברית, שלדעתי חייבים להכיר את האוצר הטקסטואלי הזה. אני שמח לחשוף אותם לזה כמו שנחשפתי בעצמי, בילדותי, עם חבר של אבא שלי".

יואב לן(צילום: אדם אשכנזי)

ליאל כהן שכן-טוב, בת 15 וחצי, שרה ומנגנת על כינור ועל סנטור, כלי נגינה פרסי. היא ניגשה לאודישן בפרויקט אחרי שהמנחה שלה בהרכב של אחר הצהריים במתנ''ס רשם אותה ללא ידיעתה. "התקשרה הרכזת של 'מקורוק' כפר-יונה וסיפרה לי שהמורה שלי רשם אותי מכיוון שהוא מוצא אותי מתאימה. אחרי יומיים הגעתי לאודישן", היא מספרת.

שילת שנקר, אורי רז ועמרי מרום(צילום: אדם אשכנזי)

כהן שכן-טוב פגשה באודישן את רכזת הפרויקט, את המנחים ואת יהלי סובול – והתאהבה מיד. "חיכיתי להזדמנות ליצור יצירה עצמאית ומקורית", היא מודה, "וזו הייתה הפעם הראשונה שהעזתי לכתוב טקסט. לפני כן פשוט לא הצלחתי, זה לא הרגיש לי נכון, לא ידעתי אם אני מסוגלת בכלל, אבל רציתי. והנה, פתאום כתבתי שיר וזה מדהים".

כהן שכן-טוב כבר הופיעה עם השיר שלה מספר פעמים. היא גם החלה לכתוב במרץ, ואם תשאלו אותה, אלבום הבכורה שלה קורם עור וגידים לאט ובזהירות. "התחושה של להופיע עם שיר שיצרתי מאפס היא מדהימה. אין מילים. הרגשתי פרפרים בבטן כשזה קרה. אני מודה על הזכות שניתנה לי להיחשף לפרויקט כזה".

אורי כלטוב (17 וחצי) מירושלים שר ומנגן על גיטרה, תופים וקלידים. הוא הגיע לאודישן של "מקורוק" בהשראת חברה טובה שלמדה איתו במגמת המוזיקה במועדון "הצוללת הצהובה" בעיר. "מאז שאני בפרויקט עולם הכתיבה והיצירה שלי השתדרג"" הוא מספר, "לא חשבתי שאצליח לכתוב שיר על נושא שקבעו לי מראש, אבל כאן הצלחתי לבטא את עצמי בצורה מדהימה".

נעמה דרדיק(צילום: אדם אשכנזי)

כלטוב החליט לקחת את הסיפור של גירוש הגר וישמעאל מספר בראשית לכיוון פרטי ומשפחתי, וכתב את השיר מנקודת המבט של ישמעאל, שרואה שמגרשים את אימו מהבית. "מי שישמע את השיר לא יבין בהכרח שהוא נכתב על הגר, אבל ככה זה. יש הרבה שירים שנשמעים כמו שירי אהבה פשוטים ולמעשה נכתבו בהשראת שיר השירים למשל".

הוא מספר שמעולם לא אהב תנ''ך, אבל "פתאום יצא לנו לחקור את הדמויות, להבין אותן, להיכנס לראש שלהן. זה היה מדהים. החוויה של התנ''ך הפכה להרבה יותר נגישה עבורי ולא הייתי מקבל את זה בשום מקום אחר. בתחילת השנה אנשים היו מכונסים בתוך עצמם, וככל שעבר הזמן הם נפתחו, והתגלה עולם שלם שלא היה שם לפני כן".

"

וזה בדיוק כוחה של המוזיקה", מסביר דויד אביב, יוצר הפרויקט: "למוזיקה יש כוח מחבר, היא מחייבת הקשבה, ובקבוצות ניתן לראות עולמות שונים שמתחברים ובכל שנה נולדים מאות שירים".

תמיר בלוגורודסקי(צילום: אדם אשכנזי)

"'מקורוק ישראל' הוא פרויקט אהוב ומבוקש בשל השילוב המיוחד ויוצא הדופן בין לימוד חווייתי של מקורות התרבות היהודית־ישראלית ליצירה מוזיקלית מקורית", מסכמת דולין מלניק, מנהלת אגף התרבות במפעל הפיס, "השירים שנוצרים בסוף הם כמובן שיאו של הפרויקט, אך חשוב לא פחות הוא תהליך החניכה המוזיקלית שעוברים בני הנוער, עליו אחראים מוזיקאים מן השורה הראשונה".

בני נוער שמתעניינים בפרויקט יכולים לבקר באתר www.mekorock.co.il.

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף מפעל הפיס