טירוף הקניות בנובמבר פסח על שוק המזון: ירידה של 3.1% במכירות
לפי סטורנקסט, מכירות שוק המזון והמשקאות הסתכמו ב-3.09 מיליארד שקל בחודש שעבר. בשנה וחצי האחרונות התייקרו מוצרים רבים, בהם חלב, דגני בוקר ומשקאות קלים
העלאות המחירים של הספקים בשנה החולפת (ראו הרחבה בהמשך) הובילו את הצרכנים לצמצם את הקניות. מנתוני סטורנקסט עולה כי מכירות שוק מוצרי הצריכה FMCG (מזון, משקאות, טיפוח וניקיון) רשמו ירידה של 2.6% בנובמבר ביחס לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו ב-3.77 מיליארד שקל.
סופית: סימון מזון בירוק יתחיל בינואר
נשנושים.קום: "הישראלים קונים מזון אונליין מחו"ל בכמויות"
מירוץ משלוחים: מאיזו רשת הכי כדאי להזמין קניות אונליין?
מהנתונים עולה כי בנובמבר נרשמה ירידה חדה יותר של 3.1% במכירות המזון והמשקאות ל-3.09 מיליארד שקל - בעיקר מירידה במכירות חברות המשקאות. הירידה במכירות נרשמה למרות ואולי בגלל עליות מחירים שנרשמו לאורך החודשים האחרונים.
בסיכום 11 החודשים הראשונים השנה (ינואר-נובמבר), רשם שוק מוצרי הצריכה עלייה של 2.3% ל-43.43 מיליארד שקל. בנטרול עליות המחירים המוערכות בסטורנקסט ב-1.2%, מדובר בצמיחה של 1.1% - שיעור הנמוך מזה של הצמיחה הטבעית באוכלוסיה.
הירידה במכירות נובמבר נרשמו למרות מה שמנכ"ל שופרסל איציק אברכהן הגדיר בוועידת השירות של כלכליסט בשבוע שעבר כזינוק בקניות: "נובמבר היה מטורף בעולם המכירות. מכירות מטורפות בהיקפים לא נתפסים ואנחנו מוצאים את עצמנו עם כמעט 20% מכר בעולם האינטרנט". ההערכות הן כי עיקר הזינוק במכירות נרשם בתחום הנון פוד.
שורה של התייקרויות בשנה וחצי האחרונות
מאז יוני 2018 נרשמת בשוק המזון מגמת העלאת מחירים מתמשכת. בשבועות האחרונים ביצעו מספר חברות העלאות מחירים באמצעות הקטנת מותגים מובילים. ראשונות היו יצרניות מוצרי הנייר, חוגלה, סנו ושניב שהעלו מחירים בכ-6% בעקבות עליית מחיר חומר הגלם תאית, אחריהן היו אלו המחלבות שהעלו את מחירי מוצרי החלב שאינם בפיקוח ב-3.4% בגלל סירובו של שר האוצר משה כחלון להעלות את מחירי החלב בפיקוח בהתאם להמלצת ועדת המחירים ובעקבות התיקרות החלב הגולמי.
חברות המשקאות הצטרפו לחגיגת המחירים והעלו את מחירי המשקאות הקלים והבירה בשיעור של כ-3.5%. בהמשך, החלו חברות שחששו מתגובת הצרכנים להעלאת מחיר, לצמצם את כמות המוצרים באריזה מבלי להפחית את מחירה. כך למשל, חברת פרוקטר אנד גמבל הקטינה את כמות מרכך השיער "הד אנד שולדרס" ב-45% מ-400 מ"ל ל-275 מ"ל, אולם המחיר הקמעונאי הופחת רק בכ-20%. מהחברה נמסר כי "מדובר בפורמולה משופרת באריזת שפופרת במקום בבקבוק, כדי לשפר את חווית השימוש".
גם משקלן של אריזות כדוריות בישום הכביסה של לנור שמשווקת החברה ירדו בכ-30%, מבלי שהמחיר ירד. בחברה הסבירו כי "מדובר בטכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת את אותה כמות כביסות באותה רמת ביצועים שהיתה מספקת האריזה הקודמת". קודם לפרוקטר אנד גמבל, הודיעה יוניליוור על העלאת מחירים בשיעור של עשרות אחוזים לחלק ממוצריה, ובראשם מותג דגני הבוקר המוביל "כריות". זאת, באמצעות צמצום הכמות באריזות, מבלי להוריד את מחיר המוצרים בהתאם. בחברה ציינו כי דגני הבוקר קוקומן יתייקרו ב-15%, אולם בפועל, הכמות באריזה תקטן ב-33%. גם לגבי אריזת דגני קינמונים ציינה החברה כי ההתייקרות תהיה בשיעור של 11% ל-100 גרם, אולם בפועל הכמות באריזה תקטן ב-34.4%. בחברה טענו כי "במוצרים מסוימים היתה ירידת מחיר בשיעור נמוך משיעור הירידה במשקל".
בקרוב - מזון מזיק יסומן
הירידה הריאלית במכירות נרשמת שבועות ספורים לפני כניסת תקנות סימון מזון מזיק לתוקף. החל מינואר יחויבו חברות המזון לסמל בסמלים אדומים מזון עתיר שומן, סוכר ונתרן. על פי הנסיון מתגובת הצרכנים בצ'ילה שיישמה את מודל הסימון, למהלך יש השפעה מיידית על הצרכנים שמצמצמים קניית מוצרים שעל אריזתם מוטבעים הסמלים. בשוק המזון נערכו לרפורמה עם הפחתת כמויות הנתרן, הסוכר והשומן הרווי, בנסיון לצמצם את היקף המוצרים שיסומנו. למרות זאת, כרבע ממוצרי החברות הגדולות: אסם, שטראוס ותנובה יסומנו.
הצפי לירידה במכירות לפחות במחצית הראשונה של 2020, שתתווסף לירידה במכירות השנה, עלולה להציב את חברות המזון בבעיה. ב-2014 נרשם מצב דומה, שבו לאחר העלאת מחירים ב-2013 צמצמו הצרכנים את היקפי הקניות והיצרניות בשיתוף הקמעונאים הגבירו הוזלות באמצעות מבצעים מתמשכים.
לפנייה לכתב/ת 
