יחסי הציבור של המתיימר להיות "מר ביטחון"
חרף עבר צבאי לא יוצא דופן, וכהונות שהתבססו על הצלחות של אחרים בתחום, נתניהו מציג עצמו כאוטוריטה ביטחונית. בשיווק עצמי הוא תמיד הצטיין
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
בנימין נתניהו נפגש לאחרונה עם אנשי ליכוד ואמר: "במשרד שלי יש טלפון אדום שמצלצל כל ערב כמעט. תארו לכם מצב שבו הטלפון מצלצל וראש הממשלה מתבקש לאשר באופן מידי תקיפה של שתי מטרות. ואם זה ראש ממשלת מיעוט הוא צריך לומר, 'רק רגע, אני צריך להתקשר' ולשאול: 'מר עודה, שתי מטרות זה בסדר?'".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
המסר כוון נגד הקמת ממשלת מיעוט בראשות בני גנץ, בתמיכת הרשימה המשותפת. בלי להתייחס לתיאור הדמגוגי של שיחה שלא הייתה יכולה להתקיים במציאות, הרי העיקר פה הוא המיצוב של נתניהו כ"מר ביטחון". הוא זה שאפשר לסמוך עליו כשמצלצל הטלפון האדום וצריך לקבל החלטות שישפיעו על עתיד ילדינו. כיצד הגיע נתניהו לדימוי הזה כאשר אין כמעט דבר ברקע הצבאי שלו ובעשייתו כראש ממשלה שיכול להצדיק אותו?
יש ארבעה אישים שכיהנו כראשי ממשלה ונתפשים כראויים לתואר "מר ביטחון". קודם לכולם הוא דוד בן גוריון, שהקים את צה"ל, עיצב את מערכת הביטחון והוביל את ישראל לניצחונות במלחמת העצמאות ובמבצע סיני. השני הוא יצחק רבין שהיה רמטכ"ל מלחמת ששת הימים. אהוד ברק הגיע לתפקיד כמפקד סיירת מטכ"ל עם חמישה ציונים לשבח וכרמטכ"ל. אריאל שרון היה מפקד ה-101 של הצנחנים, מפקד אוגדה מצליח במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים ואלוף פיקוד.
לנתניהו אמנם יש עבר צבאי מכובד של לוחם וקצין זוטר בסיירת מטכ"ל ללא ציונים לשבח (הוא סיים את שירותו הסדיר בדרגת סגן וקיבל סרן בשירות המילואים שלו), אך חסרה לו התנסות של עיסוק בנושאים ביטחוניים ברמת פיקוד בכירה.
כראש ממשלה אין לו הישגים של ממש בתחום הביטחוני. הירידה המשמעותית בטרור בישראל מיהודה ושומרון נזקפת לזכותו של שרון, שהקים גדר הפרדה בינינו לבין הפלסטינים ויזם את מבצע חומת מגן ב-2002. נתניהו, כשהיה ראש האופוזיציה, תקף קשות את ראש הממשלה אהוד אולמרט על הניהול הכושל של מלחמת לבנון השנייה ב-2006, אבל מאז שורר שקט בגבול הזה.
נתניהו הוביל בשנות כהונתו כראש ממשלה בעיקר מבצעים נגד חמאס בעזה כמו "עמוד ענן", "צוק איתן", שהסתיימו בהסדרים ללא הכרעה ואלה ממילא מופרים כל העת. בנוסף הוא הוביל את המאבק הדיפלומטי מול הגרעין האיראני ואת "המערכה שבין המלחמות" מול איראן, חיזבאללה והתבססותם בסוריה – מהלך שאת תוצאותיו מוקדם להעריך.
איך בכול זאת מצליח נתניהו לשווק את עצמו כ"מר ביטחון"? חוקר התקשורת האמריקני דניאל בורסטין כתב: "יש כאלה שנולדים גדולים, יש שזוכים לגדולה, ואחרים שוכרים את שירותיהם של אנשי יחסי ציבור".
נתניהו אכן הצליח לעשות זאת באמצעות יחסי ציבור טובים. אחרי שאחיו יוני נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, נפל במבצע אנטבה ב-1976, החלה משפחת נתניהו בפעילות ראויה להנצחתו שבמסגרתה התקיימו גם כנסים בינלאומיים שדנו במורשת המלחמה בטרור. ביבי, שהוביל את המפגשים האלה, הצליח להפוך בעיני התקשורת הישראלית והבינלאומית כדמות המייצגת את המאבק הזה. הוא פרסם ספר שכלל הרצאות מן הכנסים האלה בשם: "איך המערב יכול לנצח". העיתון "טיים" פרסם את דברי ההקדמה של נתניהו על פני שבעה עמודים.
כקונסול בשגרירות ישראל בארה"ב וכשגריר באו"ם בשנות ה-80 הוא הקדיש את עיקר נאומיו לנושא המלחמה בטרור. בארץ הוא זכה בתקשורת לתואר "מר מלחמה בטרור".
נתניהו המשיך לטפח את המיצוב הזה גם עם כניסתו לפוליטיקה בישראל ב-1988. יהושע מצא, שהיה שר וחבר כנסת מטעם הליכוד, סיפר על השפה הצבאית שבה השתמש נתניהו: "במסעותיו הפוליטיים ברחבי התנועה ובפני המוני חברים, ניתח ביבי תמיד את תורתו 'להבקעת חומה'. הוא נהג לציין כחלק מדרך שבה פעל ביחידה המובחרת בצה"ל – 'מכה בפטיש, ועוד מכה, צעד ועוד צעד לעבר הפריצה'... יש לבצע את פריצת הקיר בנחישות ובקור רוח, בתכנון מחושב ולא מתלהם".
כך הפך נתניהו מהפרשן הטוב ביותר בארץ לנושא הטרור למנהיג הטוב ביותר לכאורה להילחם בו. הוא לא הצליח עד כה להמציא קבלות לפעילות יעילה בתחום הזה, אבל ידע לייצר הופעות מלהיבות כיצד לעשות זאת.
כל זה עומד להתפוגג במערכת הבחירות שככל הנראה מתקרבת ובאה. לטענת נתניהו, כאמור לעיל, כמעט כל ערב מצלצל אצלו הטלפון האדום והוא מתבקש לאשר פעולה כזו או אחרת. מתי הוא יצליח להתפנות לפעילות כבדת הראש הזו כאשר יהיה צריך להכין את עצמו ואת עורכי הדין שלו להתמודד עם 333 עדים פוטנציאליים נגדו בבית המשפט?
ישנה בעיה מדאיגה יותר לגבי יכולתו להמשיך ולטפל בנושאי ביטחון. האם התמונות המפסידות שלו בתחום הפלילי לא יגרמו לו לחפש תמונות מנצחות בתחום הצבאי? אולי לכבוש את עזה, או ליזום התקפה על הגרעין האיראני שראשי מערכת הביטחון לכאורה מנעו ממנו לבצע אותה בעבר. שתי פעולות שיכולות להוביל את ישראל לסכסוך עם העולם הערבי כולו ולמלחמה עם איראן.
נתניהו עלול להפוך ממי שזכה למיצוב של "מר ביטחון", למרות שלא עשה דבר בתחום הזה, ל"מר אי ביטחון" בשל הדברים המסוכנים שאולי יעשה.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר ברוך לשם
מומלצים
