בנק ישראל: הריבית תישאר ברמה הנוכחית - אך צפויה התערבות בשוק המט"ח
על פי הפרוטוקולים של החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל, 4 מחברי הוועדה המוניטרית הצביעו בעד הותרת הריבית ברמתה הנוכחית (0.25%) ואילו חבר נוסף הצביע בעד הפחתה לרמה של 0.1% בלבד
הריבית נותרה ללא שינוי, בנק ישראל רוכש דולרים
הריבית ללא שינוי; בנק ישראל: תיתכן הפחתה ל-0.1% במהלך השנה
מה כדאי לעשות עם הכסף כשהריביות יורדות?
מדובר בשינוי מסויים במאזן הכוחות בתוך הוועדה המוניטארית בראשותו של הנגיד פרופ' אמיר ירון. הפרוטוקולים האחרונים הציגו תמונה שונה לכאורה: שני חברים היו בעד הותרת הריבית ללא שינוי, שני חברים תמכו בהפחתת הריבית וחבר אחד הציע להעלות את ריבית.
"שלושה מאותם חברים (שהצביעו בעד הותרת הריבית על כנה - א.פ) סברו כי ניתן להותיר את הריבית על כנה לעת עתה, ולהשתמש בכלי מדיניות נוספים", נכתב בהודעה. מכאן עולה המסקנה, לפיה רוב חברי הוועדה מעדיפים בשלב זה להשאיר בצד את כלי הריבית ולשמור אותו לעת חירום או מקרה קיצון ולהתרכז בכלי התערבות בשוק המט"ח כדי לסייע לצמיחה ובעיקר לחתור להעלאת האינפלציה. ולראייה, מיד אחרי החלטת הריבית התערב בנק ישראל בשוק המט"ח וביצע תוך 48 שעות שלושה סבבים של רכישות מסיביות של דולרים.
הנגיד ירון שב ואמר כמה פעמים כי הוא רואה בהתחזקות השקל את הסיבה המרכזית לכך שהאינפלציה לא מרימה ראש ולא נכנסת אפילו אל תוך תחום יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל-3%). שלושת החברים האלו מסבירים כי ההמתנה הזו מוצדקת: "לאור העובדה שהמשק ממשיך לצמוח קרוב לקצב הפוטנציאלי, שוק העבודה נותר הדוק, האינפלציה צפויה להתחיל להתכנס אל תוך היעד החל מעוד שנה, ונראה כי ה-Fed וה-ECB הגיעו למיצוי הורדת הריבית בשלב זה".
כאמור, אותם שלושה חברים לא פוסלים על הסף את האפשרות להפחתה נוספת או נקיטת צעדים נוספים במקרה הצורך לנוכח סימני שאלה הגדולים סביב הכלכלה הגלובלית בכלל והמקומית בפרט והסיכונים הרבים שמאפיינים כעת את ישראל. "הסיכונים לפעילות ולאינפלציה הם משמעותיים, לכן ייתכן שיהיה צורך להגביר את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית בהמשך", נכתב בפרוטוקול לגבי אותם שלושת החברים.
אלא שהחבר הרביעי שהצביע בעד הותרת הריבית על כנה ובסבירות גבוהה הצביע בפעם הקודמת בעד העלאת הריבית טען כי "ברמת הריבית הריאלית הנוכחית המדיניות המוניטרית מאוד מרחיבה, ובהינתן תנאי הצמיחה והתעסוקה אין צורך בהרחבה נוספת", קרי, הוא מתנגד להמשך הרחבה של המדיניות המוניטארית ונוקט עמדה "יונית".
בצד השני של המתרס, ניצב החבר החמישי שהצביע - כנראה שוב - בעד הורדת הריבית לרמה של 0.1% - הנמוכה שנרשמה אי פעם בישראל. "הוא סבר", נכתב, "כי הייסוף המצטבר עלול לפגוע בפעילות הכלכלית ולפעול להמשך ירידה באינפלציה, שממילא נמצאת ברמה נמוכה. בנוסף, לפי אותו חבר ועדה, התמתנות הפעילות הכלכלית בעולם מהווה סיכון משמעותי, ומחייבת הגברה של מידת ההרחבה המוניטרית". מכאן הוא מבקש להגביר את קצב ההתרחבות ונוקט בעמדה "ניצית" יותר.
לפנייה לכתב/ת 
