פריצות הדרך בחקירות: דגימות DNA מפענחות תעלומות
שנים אחרי האונס הועמדו לדין בשבוע שעבר שני גברים בזכות דגימות DNA שנלקחו מהמתלוננות. שיטה זו הופכת יותר ויותר לכלי מרכזי להבאת צדק, גם אם באיחור רב: "אפשר לעשות דברים שבעבר אפילו לא חלמו עליהם". יש מי שמזהיר: "עלולים להגיע לחפים מפשע"
שתי התפתחויות דרמטיות בשבוע שעבר בחקירות מקרי אונס מלפני שנים רבות, ממחישות כיצד הפכו בדיקות DNA לכלי מרכזי בידי חוקרי המשטרה, כלי שמספק את פריצת הדרך שמאפשרת להגיע לתוקפים, ולהביא מזור מסוים לקורבנות ולבני משפחותיהם.
ההתפתחות הראשונה הגיעה ביום ראשון בשבוע שעבר, אז הותר לפרסום כי אלחי נידם, בן 35 מכפר סבא, נעצר בחשד שחטף ואנס אישה לפני עשור, בזכות בדיקת DNA שהושגה לאחרונה, והושוותה לדגימה שנלקחה מבגדיה של המתלוננת. הדגימה שהובילה לפריצת דרך בתיק נלקחה מקרוב משפחתו של נידם, שהובילה את החוקרים לבסוף אליו, ובבדיקה שלקחו ממנו נמצאה התאמה ודאית לדגימה שנאספה מהמתלוננת.
לפי כתב האישום החמור שהוגש בהמשך השבוע נגד נידם, בפברואר 2009 הוא ניפץ את חלונה של אישה בת 33 ברחוב ברעננה, התיז על פניה חומר לא ידוע וגרר אותה בכוח החוצה. האישה זעקה לעזרה תוך שהיא מתחננת בפני הנאשם שיניח לה לנפשה, אך זה לא נענה. הוא חסם את פיה, אזק את ידיה באמצעות אזיקון, ותוך שהוא מצמיד חפץ חד אל גבה וצווארה הורה לה לצעוד לעבר פרדס סמוך. שם, הוא הפשיט אותה ואנס אותה בכוח. לאחר שסיים הורה לה להתלבש, הוליך אותה עמוק יותר לתוך הפרדס ואז נמלט. הנאשם הכחיש את המיוחס לו.
ביום שני בשבוע שעבר הוגש כתב אישום אחר, נגד פלסטיני שביצע עבירות אונס ומעשים מגונים במתלוננת לפני 12 שנה. גם במקרה זה החוקרים הגיעו לחשוד בזכות דגימת DNA. לאחר האירוע, הבגדים שלבשה המתלוננת ועליהם זרעו של החשוד הועברו למעבדה הביולוגית במשטרה, שם הופק פרופיל DNA שהוכנס למאגר על מנת שתימצא התאמה וניתן יהיה להתחקות אחר החשוד. ביוני 2018 נעצר הנאשם בתל אביב, בחשד לביצוע עבירה אחרת, וזמן קצר לאחר מכן התגלתה התאמה לפרופיל.
לאחר הגשת כתב האישום טען בא כוחו של הנאשם כי חלפה תקופת ההתיישנות ועל כן לא ניתן להעמידו לדין. הפרקליטות טענה בתגובה כי השוואת הפרופיל שנלקח מדגימת הזרע כנגד פרופילים חדשים שהוכנסו למאגר - יש בה כדי לעצור את "מרוץ ההתיישנות", שכן פעולת חקירה שנועדה לאיתור עבריין עשויה להיות פעולה מתמשכת, כגון בדרך של מאגר הנתונים, ויש בה כדי לעצור את תקופת ההתיישנות.
הרוצח שנתפס בזכות יריקה
בשנים האחרונות, בישראל ובכלל העולם, תעלומות רצח ואונס ארוכות שנים זוכות לפתרון בעקבות השימוש הגובר בדגימות DNA. כך למשל, נתפס ב-2014, אחרי 15 שנים שבהן הסתובב חופשי, דניאל נחמני, רוצחה של הנערה נועה אייל ז"ל, שביקשה רק לחזור הביתה בשעת לילה מאוחרת.
קצה החוט בפרשה הגיע לפני כחמש שנים, לאחר שקרוב משפחה של נחמני נעצר בחשד לביצוע עבירות אלימות במשפחה. בדיקת DNA שנלקחה ממנו חשפה כי הבדיקה מתאימה לממצא שהיה בזירת הרצח של אייל, ביער רמות בירושלים. במשטרה החלו לעקוב אחרי נחמני ואספו דגימה מיריקה שלו ברחוב. ה-DNA שנאסף היה זהה לחלוטין לדגימה שנלקחה מזירת הרצח. 21 שנה לאחר המקרה המזעזע, בתחילת השנה הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את נחמני ברצח בכוונה תחילה של הנערה בת ה-16, בשנת 1998. נחמני זוכה מעבירת אונס, מחמת הספק.
מקרה נוסף שהסעיר את המדינה התרחש בנובמבר 1993. גופתה של ורדית בקרקנוט, סטודנטית לצילום בת 27, נמצאה מוטלת ביער אשתאול, סמוך לבית שמש, עם סימני אלימות על גופה וחשד לאונס. הגופה נמצאה לאחר יומיים של חיפושים שבהם נעדרה. בקרקנוט נראתה בחיים בפעם האחרונה כאשר המתינה לטרמפ בטרמפיאדה ליד גשר לה גווארדיה בתל אביב, לאחר שסיימה את יומה לימודיה ב'קמרה אובסקורה'. היא נראתה עולה על רכב מסוג סובארו לגאסי, ועל פי החשד נרצחה בידי האדם שנהג במכונית. בדיקת המשטרה העלתה כי נאנסה לפני שנרצחה.
מיד לאחר הרצח עצרה המשטרה טייס קרב במילואים מאזור השפלה בחשד לביצוע המעשה. ואולם, בדיקת פוליגרף שהקצין עבר במהלך שהייתו במעצר הוכיחה שהוא דובר אמת, וכי אין לו שום קשר לתקיפה המינית ולרצח. במקביל נעצר לאחר מציאת גופתה של הצעירה סוכן מכירות מאזור המרכז ששירת עימה בצה"ל. גם חשוד זה שוחרר, כמו גם עבריין מין סדרתי שנעצר שלושה חודשים לאחר מכן.
הרצח נותר במשך שנים כתעלומה, ופריצת הדרך הגיעה בפברואר השנה, אז הודיעה המשטרה כי נמצא החשוד ברצח באמצעות דגימת DNA שנמצאה בזירה. אחרי יותר מ-25 שנים מאז הרצח של בקרקנוט, במרץ השנה הוגש כתב אישום נגד ולרי סאקוביץ', בן 64 מירושלים, שייחס לו רצח ומעשה סדום.
"פריצת הדרך הכי חשובה בתחום הזיהוי הפלילי"
אבנר רוזנגרטן, מנהל המכון למדע פורנזי, הסביר בשיחה עם ynet על הבדיקה הפורצת דרך: "יש פריצת דרך טכנולוגית אחת במכשיר שנקרא ngc. המכשיר הזה יודע לעבוד עם טביעות מאוד נמוכות של DNA והוא יודע גם לעבוד עם DNA פגום ולתת אינדיקציה אתנית. זו פריצת דרך מדעית שדרכה הצליחו להגיע לרוצח של ורדית בקרקנוט. חלק מה-DNA הצביע על מוצא אתני מאוד מסוים ועל פיו חיפשו חשודים והגיעו לבסוף לרוצח. אני זוכר מקרה חטיפה בירושלים שבו אחד החוטפים השתמש בכרטיס אשראי שממנו נלקחה דגימת DNA, שנקשרה בנוסף לתיק אונס של תיירת, והובילה לאיתורו".
"צריך לזכור", מוסיף רוזנגרטן, "DNA זו ראיה מצוינת והיא עשויה לשמש כהרתעה, אבל צריך מאוד להיזהר איתה כי זו ראיה שמפוזרת בכל מקום. כל אחד מאיתנו מפזר DNA בכל מקום וזה עלול להביא את החוקרים לאנשים חפים מפשע. הבדיקה היא אמינה אבל צריך לדעת את המגבלות שלה ולהשתמש בה נכון. איפה שאין ספק בהעברה משנית של DNA זה בביצוע אונס, כשיש ראיה של זרע".
יוסי אלמוג, פרופסור לכימיה פורנזית באוניברסיטה העברית בירושלים, שכיהן בעבר כראש המחלקה לזיהוי פלילי במשטרה, התייחס גם הוא לתרומה האדירה של מממצאי DNA לפענוח חקירות: "בדיקות ה-DNA הן פריצת הדרך הכי חשובה בתחום הזיהוי הפלילי. הן אפשרו לעשות דברים שעד לפני 35 שנה לא היינו יכולים אפילו לחלום עליהם".
הוא ציין כי הפעם הראשונה שבה נעשתה בארץ בדיקת DNA משפטית הייתה במסגרת פענוח מקרה רצח שאירע בפתח תקווה ב-1991. "היה אדם שהודה ברצח, הורשע ונידון למאסר עולם. אחרי המשפט הוא חזר בו מהודאתו ואחרי שישב שנה בכלא, נוקה מאשמה באמצעות בדיקת ה-DNA שהובילה מאוחר יותר להרשעתו של הרוצח האמיתי".
פרופסור אלמוג הוסיף כי בדיקת ה-DNA מהווה הרתעה לעבריינים, שמנסים ככל יכולתם לא להשאיר ראיות: "היום עבריינים יודעים שהמשטרה מחפשת DNA, ולכן מספר גדול יותר של עבריינים נזהרים מלהשאיר DNA במקום הפשע, בכל מיני דרכים, כמו חבישת כובע כדי שלא ימצאו שיערות שלהם".
לפנייה לכתב/ת 
