"ההצפות בערים יחריפו בשנים הבאות"
בשל הבנייה הרבה אין למי הגשמים לאן לחלחל. התוצאה, שחוזרת על עצמה מדי חורף, היא הצפות של כבישים ובתים. ההידרולוג גלעד ספיר אמר בריאיון לאולפן ynet: "על פי התחזיות, עוד 2.5 מיליון איש אמורים להתווסף לאזור המרכז עד שנת 2040, לכן המגמה הזו תחריף"
הגשמים שירדו השבוע גרמו להצפות בכמה ערים ברחבי הארץ. מדובר בתמונות שחוזרות על עצמן כמעט מדי חורף, כאשר מערכת הניקוז אינה יכולה לקלוט את מי הנגר והתוצאה היא הצפת רחובות ואפילו בתים.
בישראל חלק גדול מכמויות הגשם שיורדות לא מנוצלות ולמעשה יורדות לטמיון. בעיה נוספת היא שהמים האלה לא סתם נעלמים, אלא גורמים להצפות. ההידרולוג גלעד ספיר אמר בריאיון לאולפן ynet כי יש עלייה בשכיחות ההצפות בישראל בשנים האחרונות. "זה לא סוד. הסיבה העיקרית לזה זה פשוט שהערים שלנו גדלו. שטח בנוי מטבעו יוצר יותר נגר", הוא אמר. "לא השארנו מקום למים לחלחל, דבר שני יש לנו תשתיות במרכזי העיר שנבנו לערים של אז, והיום כבר לא מספיקות".
למעשה, משטחי הבטון והאספלט בערים באים על חשבון שטחים טבעיים ופתוחים, מה שמביא לכך שלמי הגשם פשוט אין לאן לחלחל. במצב כזה הם הופכים מהר מאוד למי נגר עירוני - מים שזורמים על גבי המדרכות והכבישים ושעלולים בסופו של דבר לגרום להצפות באזורים הנמוכים.
ספיר הצביע גם על בעיה של תשתיות בכמה מקומות: "חשוב להבין שתשתיות ניקוז הן התשתיות העירוניות היקרות ביותר, בפער גדול. תוכנית האב של עיריית תל אביב לניקוז מוערכת בכמיליארד שקל. ברור שזה פרויקט לעשורים. יש פה גם בעיה תכנונית, שזה נשמע מצחיק, נגמר המקום מתחת לקרקע. יש עוד תשתיות מתחת לקרקע, יש זכויות בנייה של מגרשים שרוצים לבנות חניונים תת קרקעיים, יש גבול כמה אתה יכול להגדיל את הדברים, ושוב כמובן זה עלויות מאוד יקרות". הוא הביא לדוגמה את שכונת התקווה בתל אביב, שעל מנת לשפר את תשתיות הניקוז יהיה צורך לסגור רחוב מרכזי למשך שנים.
על בעיית מי הנגר, שפשוט הולכים לאיבוד, אמר ספיר: "אין הנחיות למתכננים מה לעשות עם הנגר. לכן, רובן של תוכניות הבינוי במדינת ישראל, גם בעבר וגם היום, מכוונות להוציא את הנגר החוצה כמה שיותר מהר. עכשיו, מנהל התכנון בשנתיים האחרונות יזם מהלך של כתיבת הנחיות חדשות וניהול נגר עירוני".
ספיר לא אמר כי שמדובר בהזנחה רבת שנים: "יש פער, אבל זה בכל העולם. אתה מתחיל להשקיע רק אחרי שאתה חוטף. קופנהגן עשתה תוכנית של מיליארד יורו אחרי שהיא חטפה נזק של מיליארד יורו".
ומה יהיה בעתיד? ספיר לא אופטימי: "יהיו הרב יותר הצפות, כי על פי התחזיות, עוד 2.5 מיליון איש אמורים להתווסף לאזור המרכז עד שנת 2040, לכן המגמה הזו תחריף. בגלל זה בדיוק מנהל התכנון יוזם את המהלך של ההנחיות האלה שישנו את הדברים, אבל חשוב להבין שדיברתי קודם על העלויות והקשיים, אין כפתור קסם. אלו פרויקטים לעשורים, זה להתחיל שנות, הרעיון המרכזי הוא שכל תוכנית - במקום להוציא את הנגר, תטפל בו, תיקח אחריות".
מי הנגר יגיעו בסופו של דבר למערכת הניקוז ומשם, לרוב, פשוט יזרמו לים. בדרך הם עלולים לגרום להצפה של רחובות ובתים במקומות המועדים. עם או בלי הצפות, ברור שמדובר בבזבוז אדיר של נפחי מים עצומים, ובמדינה כמו ישראל שבה נקרא הציבור לחשוב על כל טיפה, מדובר במצב אבסורדי.
לפנייה לכתב/ת 
