בין פיזור הכנסת לחסינות: השאלות המשפטיות של נתניהו
20 ימים נותרו לנתניהו להגיש בקשה לחסינות מפני העמדה לדין. אתמול הוא ערך התייעצויות אם לוותר על החסינות, אך פיזור הכנסת לא צריך להדאיג אותו - ניתן להגיש את הבקשה גם בתקופת בחירות. וגם: האם הוא יוכל לקבל את המנדט להרכבת הממשלה הבאה?
אחרי שהכנסת ה-22 התפזרה, השעון המשפטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין מתקתק. 20 ימים נותרו לנתניהו להגיש את בקשת החסינות, ופיזור הכנסת הלילה (ה') למעשה לא משפיע על מצבו המשפטי.
על פי החוק, 30 יום אחרי הגשת כתב אישום נגד ח"כ ליו"ר הכנסת, הוא צריך להגיש בקשה רשמית לקבלת חסינות מפני העמדה לדין. אחרי הגשת הבקשה ליו"ר מתכנסת ועדת הכנסת, שומעת את טענות חבר הכנסת ובסוף מצביעה אם להעניק לו חסינות. אם הוועדה אישרה את הענקת החסינות – הדיון עובר למליאת הכנסת, שם כלל חברי המשכן מצביעים אם להעניק את החסינות.
אתמול ערך נתניהו התייעצויות עם אנשיו ושקל להודיע כי לא יבקש חסינות מפני העמדתו לדין. במצב כזה, עם תום 30 הימים שהוקצבו לו, היועץ המשפטי לממשלה יוכל להגיש את כתב האישום והמשפט יתחיל.
מנגד, אם נתניהו יגיש את בקשת החסינות – המשמעות הישירה היא הקפאת ההליכים המשפטיים נגדו. לפי החוק, ועדת הכנסת היא זו שדנה בבקשת החסינות של הח"כים ומאשרת אותם. בגלל הפלונטר הפוליטי לא הוקמו ועדות בכנסת ה-22 ואחרי פיזור הכנסת אין פעילות של ועדות, ולכן אין מי שידון בבקשת החסינות של נתניהו.
לפי חוות דעת שפרסם היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, הוועדה המסדרת אינה יכולה לדון בנושא מכיוון שהחוק מסמיך את ועדת הכנסת ספציפית לדון בבקשות החסינות. הוא התייחס לשאלה אם יש חובה להקים את הוועדה אם תתקבל בקשת חסינות וטען כי אין חובה כזו בלשון החוק, אך אם רוב חברי הכנסת מעוניינים בכך – אין מניעה לעשות כן.
במצב הנוכחי, שבו אין מי שידון בבקשת החסינות, ההליכים המשפטיים מוקפאים ולא ניתן להגיש את כתב האישום לבית המשפט המחוזי. רק לאחר שתוקם ועדת הכנסת שתוכל לדון בבקשה יחודש המרוץ המשפטי. החסינות עצמה תקפה רק לזמן כהונת הכנסת, ברגע שתכונן כנסת חדשה נתניהו יצטרך להגיש בקשה מחודשת.
ההשפעה של פיזור הכנסת
לפיזור הכנסת הלילה אין השפעה ממשית על מצבו המשפטי של נתניהו, והוא נותר זהה למצב הקיים. גם לאחר פיזור הכנסת נתניהו יכול להגיש את בקשת החסינות ליו"ר הכנסת, כל עוד הוא עומד בתקופת 30 הימים שהוקצבו לו.
גם לאחר פיזור הכנסת אין ועדת כנסת מתפקדת ולכן בכל מקרה לאחר שיגיש את הבקשה הדיון בה יידחה עד לאחר הבחירות, למועד שבו תוקם הוועדה. עד אז ההליך המשפטי יוקפא.
המצב המשפטי והמנדט להרכבת הממשלה
בתוך כך, עלתה בימים האחרונים השאלה אם נתניהו יוכל לקבל את המנדט לאחר בחירות נוספות, זאת בשל העובדה שיש כוונה להגיש נגדו שלושה כתבי אישום. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נמנע עד כה מלהביע את דעתו בנושא וטען כי מדובר "בסוגיה שהינה תיאורטית לעת הזו".
אבל בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ, היועמ"ש צריך להודיע בתוך כשבוע אם הוא מתכוון לפרסם חוות דעת בנושא, ואם כן מתי.
מקורות בכירים העריכו שמנדלבליט לא צפוי למנוע מנתניהו להרכיב ממשלה. ההערכה היא שלאחר שהגיש נגד נתניהו כתב אישום בתיקי 1000, 2000 ו-4000, היועץ צפוי לקבוע שאכן קיימים "קשיים משפטיים משמעותיים" – אך אין מניעה שיוכל להרכיב ממשלה.
הסיבה העיקרית היא שחוק יסוד הממשלה החריג במיוחד את ראש הממשלה וקבע שלעומת שרים שהוגש נגדם כתב אישום בעבירה שיש עימה קלון, ראש הממשלה יכול להמשיך ולכהן עד לפסק דין סופי.
במשרד המשפטים הדגישו שבעיקר מדובר בסוגיה שעומדת להכרעת הציבור באמצעות נציגיו בכנסת ובממשלה. בכל מקרה מנדלבליט צפוי לחוות דעתו בסוגיה עם הפנים לבג"ץ, מתוך הבנה שפוליטיקאים מצד כזה או אחר של הקשת הפוליטית יעתרו לבג"ץ נגד ההחלטה.
לפנייה לכתב/ת 
