שתף קטע נבחר
 

יהדות 2020

השבוע נערך בבוסטון כנס של ״כנסת הרבנים״ ובו דנו 1400 רבנים קונסרבטיבים מרחבי העולם בסוגיות המאתגרות ביותר של היהדות. המסקנות מפתיעות

שמירת השבת, שילוב נשים ולהט"בים, דיני כשרות חדשים, ונישואי תערובת, הם רק חלק מהאתגרים והשינויים שעל היהדות להתמודד עימם בימינו. השבוע התאסף ארגון "כנסת הרבנים" (באנגלית: Rabbinical Assembly) לוועידה השנתית שלו בבוסטון, על מנת לדון באותם אתגרים, ולראות באילו דרכים חדשות ניתן להתמודד עימם.

 

"אי אפשר להעמיד פנים שאין בעיה", מסביר הרב ג'ייקוב בלומנטל, ממארגני הכנס על נישואי התערובת. ״אך עם זאת״, הוא מדגיש, "אנחנו חייבים לקבל את כולם". שוחחנו עמו, ועם חזנית להט"בית ושמענו מהם על היהדות של המאה ה-21.

 

בארגון "כנסת הרבנים" חברים כ-1,700 רבנים קונסרבטיביים מכל העולם: ארה"ב, קנדה, מדינות שונות בדרום אמריקה, פולין וישראל. הארגון נפגש אחת לשנה ודן בנושאים העומדים על הפרק כגון מעמדה של היהדות בעולם, האתגרים עימם עליה להתמודד, ולאן מועדות פניה מבחינת חברה וקהילה.

 

הכנס נקרא השנה 20/20 בסימן העשור השני של המאה ה-21, ואליו הגיעו רבנים מ-280 קהילות יהודיות קונסרבטיביות מרחבי העולם, כ-1,400 רבנים סך הכל. הכנס נערך בשיתוף פעולה עם ארגון USCJ, שהוא הארגון קונסרבטיבי החורט על דגלו יהדות חדשה, מודרנית, מכילה, אשר שמה במרכזה את הקהילה; ותומך ב-600 בתי כנסת קונרבטיביים בקהילות השונות בצפון אמריקה.

 

דכנדמ ()
כנסת הרבנים. השבוע בבוסטון

 

"בכנס אנו נפגשים, רבנים מכל העולם, ודנים בנושאים שונים כמו הדרכים להתאים את היהדות למאה ה-21", מספר הרב בלומנטל. "אנחנו דנים בנושאים כמו משפחה, רוחניות, ויחד עם זאת ביהדות השמרנית". אחת הסוגיות הבוערות בעשורים האחרונים ביהדות היא נישואי תערובת בקרב יהדות ארה"ב, רק ביולי האחרון כינה אותה שר החינוך בישראל, הרב רפי פרץ כ-"שואה שנייה": "יש לנו רצון עמוק לקבל את כולם״, מסביר בלומנטל. ״אנחנו עושים מאמצים רבים סביב הנושא הזה - איך להיות מקבלים וסובלניים כלפי משפחות מעורבות, אך יחד עם זאת אי אפשר להכחיש שאין בעיות", הוא מודה. הבעיות עליהן מדבר הרב בלומנטל הן לא מעצם הקיום של נישואי תערובת, אלא הקושי בלחבר את המשפחות הללו לחיים היהודיים: "אנחנו רוצים לערב את המשפחות המעורבות בתרבות היהודית ולקבל אותן בחיבוק. אנחנו עוזרים להם בחינוך הילדים עם הגנים, בתי הספר, טקסי בר-בת המצווה, ולהיות מעורבים בקהילה", מסביר.

 

איזון בין מסורת למודרניזציה

 

הרב מספק מספר דוגמאות הממחישות בצורה יותר טובה כיצד הקהילה הקונסרבטיבית בארה״ב מתאימה את עצמה ליהדות של ימינו: "השינויים המתרחשים בחברה שלנו הם לאו דווקא טובים או רעים, פשוט צריך להכיר בכך שהם קיימים", אומר בלומנטל בהבנה. "אפילו הרעיון של תפילה", הוא מסביר, "אנחנו רואים בתפילה כחוויה רוחנית. היום בקהילות הקונסרבטיביות השונות, אנחנו מתרגמים את התפילה החדשה לדרך של יוגה, מדיטציה, או שאנחנו מוצאים דרכים חדשות להביא את התפילות שלנו לידי ביטוי, כמו שירה. אנחנו לא נרתעים מהשינויים, המטרה שלנו היא להבין אותם, ובו בזמן יש לנו מסורת שעוזרת לנו ליצוק משמעות לחיינו. אני לדוגמא, מעדיף שייסעו בשבת ושיגיעו לבית הכנסת להשתתף בחוויה המשותפת של הקהילה, מאשר שישארו בבית. בעיני, יהדות חדשה היא האיזון בין מסורת ומודרניות, בין ישן וחדש".

 

סטטיסטיקה יהודית

 

התמונה המקיפה ביותר בסוגיה הוענקה לנו על ידי דו”ח פיו (Pew) מ-2013. הדו”ח גילה שאם לא כוללים את הקהילה האורתודוקסית, שיעורי נישואי התערובת של יהדות ארצות הברית הם קצת למעלה מ-71%. לשם השוואה: ב-1957 היה שיעור נישואי התערובת בארה”ב 3.8%, ב-1975 – 22.5%, וב-1990 – 52%. בחוף המערבי שיעור נישואי התערובת מגיע ל-90%. אגב, ביהדות אירופה אחוזי ההתבוללות מגיעים ל-80%.

 

מהן ההשלכות על העתיד הקרוב? נמצא ש-92% מילדי הזוגות המעורבים נישאים ללא-יהודים. בד בבד, הדו”ח מצא ש-94% מהמשיבים גאים ביהדותם; 70% מרגישים שייכות לישראל (אך בקרב הדור הצעיר יש סחף של ניכור לישראל), ו-43% מהנשאלים ביקרו בישראל. ומהי יהדות, להבנת הנשאלים? 73% יראו אותה כזכר השואה; 49% – סקרנות אינטלקטואלית; 42% – חוש הומור. רק 19% מהנשאלים חושבים שיהדות היא שמירת מצוות.

 

הסקר מגלה שכשם שנישואי תערובת מנבאים את המשך נישואי התערובת בדורות הבאים, כך יהודים המוגדרים כמחוסרי דת יגַדלו – על פי רוב – ילדים נעדרי זהות יהודית. שתי הקבוצות הגדולות בארה”ב הן היהודים נעדרי הדת (30%), והיהודים הרפורמים (35%). האורתודוקסים הם רק 10%, והיהדות הקונסרבטיבית, המשמשת כגשר קריטי בין האורתודוקסיה לרפורמה, זו שרק באמצע המאה העשרים הייתה הקבוצה הדומיננטית ביהדות ארצות הברית – הולכת ומצטמקת. ב-2013 רק 18% משייכים את עצמם ליהדות הקונסרבטיבית.

 

חזנית- להט"בית- רפורמית

 

הרב בלומנטל מדבר על שילוב נשים כרבניות וחזניות בקהילות הקונסרבטיביות והרפורמיות ואומר: "כיום כבר יש נשים רבניות, רבניות להט"ביות, רבניות טרנסג'נדריות. הכל מהכל".לראייה, הכירו את קייליקס ג'ייקובסון: אישה, להט"בית, קווירית, נון בינארית, וחזנית.

קייליקס (אסתר), היא דמות "חריגה" בנוף הדתי המציגה זווית מאוד מעניינת: היא אמנם אישה מבחינה ביולוגית, אך מבחינה מגדרית מגדירה עצמה כקווירית- נון בינארית. כלומר, במילים אחרות, אין לה זהות מבחינה מגדרית. קייליקס, זמרת ומוזיקאית בחסד עליון, למדה במשך שנה לימודי חזנות בירושלים, והגיעה לאחרונה לניו יורק על מנת להשלים אותם. היא יהודייה מאמינה, רפורמית, וחזנית פעילה בבית כנסת באפר ווסט סייד בניו יורק. קייליקס מספרת על האתגרים עימם היא מתמודדת בחיי היום יום שלה בתור חזנית להט"בית: "למדתי בקולג' לחזנות בישראל. אני ועוד שניים שלמדו איתי היו הנון-בינאריים היחידים שהתקבלו לבית הספר", מספרת. "בישראל הרגשתי שבתור אישה חזנית אני לא נלקחת ברצינות בקרב חלק לא מבוטל מן היהדות ארתודוכסית, ובתור אישה להטב"ית אפילו עוד יותר". קייליקס משתפת עוד על חוויותיה בארץ: "נתקלתי לא פעם בתגובות שיפוטיות על המגדר שלי, וגם גרמו לי להרגיש פעמים רבות שהדרך שלי בתור רפורמית היא שגויה", אומרת". "בסופו של דבר, בקולג' בניו יורק הרגשתי שמקבלים אותי בצורה הכי מוחלטת. הסטודנטים הם צעירים יותר, מכילים יותר. כשאני מבצעת את התפקיד שלי שאני מצליחה לגעת בלבבות של אנשים מכל המגדרים. זה לא מוריד מהיהדות שלי״.

 

קייליקס, שניכר כי הנושא קרוב מאוד לליבה, מספרת באופטימיות רבה: "כמובן שהיהדות היום הרבה יותר מכילה. רק בשנות ה-70 נפתחה בפניי נשים בקהילות הרפורמיות האפשרות להיות רבניות; ורק בשנות ה-90 היא נפתחה בפניי להט"ב". היא מתארת את הרגלי היהדות שלה ביום יום בנושאים של כשרות ושמירת שבת: "אני צמחונית אז הכל כשר מבחינתי. אני עושה את כל מה שאני יכולה על מנת שהשבת שלי תהייה נעימה ומהנה". ועוד היא מעידה: "אני מתפללת, וזה חלק מאוד מהותי ממי שאני. אני אפילו יכולה להיות חלק ממניין". היא שואבת השראה מן הרב אברהם יהושע השל, אחד מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית, שאומר כי המעשים חשובים יותר מן המילים: "שים את הכסף ישר בידיי העני", אומר הרב. "אני אומנם לא שומרת שבת, אך מאוד מאמינה במצוות של בין אדם לחברו. אני רואה את אלוהים באנשים שמקיפים אותי" אומרת. "אני בן אדם מאוד רוחני באופי שלי. אני מוזיקאית והגעתי לחזנות בעקבות מקרה טרגי של אובדן של מספר מבני משפחתה של חברתי הטובה ביותר, שגם אותה איבדתי בשנה האחרונה בצער רב. שרתי בהלוויה שלהם והרגשתי שהייתה לזה משמעות גדולה עבורי. זה היה משהו רוחני". לגבי נישואי תערובת היא חושבת שזה העתיד: "הכי חשוב זה לגדל את הילדים כיהודים, אבל לא להתחתן עם מי שאתה אוהב בימינו זה נראה לי הזוי. זה מאוד חשוב לעשות תיאום ציפיות. האהבה חזקה יותר מהכל, ואיתה צריכה להיות מחויבות ליהדות".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יהדות ואתגריה ב-2020. השבוע בכנס בבוסטון
מומלצים