הלקח של הדמוקרטים מתבוסת ג'רמי קורבין
כמו בלייבור בבריטניה, בכירים במפלגה הדמוקרטית בארה"ב מודאגים מהתחזקות השמאל הרדיקלי במחנה שלהם ומזהירים שבוחרים מהמרכז יברחו. הפייבוריט ביידן: "תבוסת הלייבור היא תמרור אזהרה". אחרים מזהירים מהשוואה: הברקזיט הכריע, וורן וסנדרס זה לא קורבין
המועמד המוביל בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות ארצות הברית, ג'ו ביידן, התריע בסוף השבוע כי התבוסה של מפלגת הלייבור בראשות ג'רמי קורבין בבחירות בבריטניה היא תמרור אזהרה למפלגה הדמוקרטית בארה"ב אם ברצונה לנצח את דונלד טראמפ והרפובליקנים בבחירות בשנה הבאה.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
באירוע גיוס כספים לקמפיין שלו אמר סגן הנשיא לשעבר ביידן: "תראו מה קורה כשמפלגת הלייבור זזה כל-כך כל-כך שמאלה. היא מעלה רעיונות שאי אפשר להכיל מהר על בסיס רציונלי. אתם תראו אנשים אומרים, אלוהים, בוריס ג'ונסון, שהוא סוג של שיבוט פיזי ורגשי של הנשיא (טראמפ), מסוגל לנצח".
גם בכירים נוספים במחנה הדמוקרטי משמיעים היום אזהרות דומות, אולם רבים אחרים מדגישים שהתנאים המיוחדים שבהם התקיימו הבחירות בבריטניה הופכים את ההשוואה לרלוונטית פחות משנדמה.
בבחירות שנערכו ביום חמישי, נזכיר, זכו השמרנים בראשות ראש הממשלה ג'ונסון בניצחון מוחץ על הלייבור, עם 365 מושבים לעומת 203 – התוצאה הטובה ביותר של השמרנים מאז ימי מרגרט תאצ'ר ב-1987 והגרועה ביותר של הלייבור מאז 1935.
בעוד ג'ונסון והשמרנים הבטיחו במהלך הקמפיין לבוחרים להשלים סוף סוף את הברקזיט, שנגרר כבר שלוש וחצי שנים ומתיש את המערכת הפוליטית ואת המצביעים, מנהיג הלייבור קורבין פנה אליהם עם מסר מבולבל שבו הציע משאל עם חדש בנושא. נוסף על כך הציג מצע כלכלי שהוא השמאלני ביותר של הלייבור זה עשרות שנים, ושכלל הלאמה נרחבת של שירותים ציבוריים והעלאת מסים לעשירים.
ואולי זה פשוט הברקזיט
התוצאות בבריטניה מעסיקות את המערכת הפוליטית בארה"ב לא רק משום שיש הרואים דמיון – חיצוני ואישיותי – בין ג'ונסון לבין טראמפ, אלא בראש ובראשונה משום שכמו בלייבור הבריטית רבים במחנה הדמוקרטי האמריקני מלינים בשנים האחרונות על כך שהשמאל הרדיקלי במפלגתם הולך ומתחזק, ובכך מרחיק אותם מהבוחרים המתונים.
בפריימריז הדמוקרטיים לקראת הבחירות של השנה הבאה מייצגים את המחנה הזה בראש ובראשונה אליזבת וורן וברני סנדרס, שנמצאים במקומות השני והשלישי בסקרים הדמוקרטיים בהתאמה. בבית הנבחרים מייצגות אותו חברות כמו אילהאן עומאר ורשידה טליב, שתי המוסלמיות הראשונות בתולדות הקונגרס, ואלכסנדרייה אוקסיו קורטז.
מייקל בלומברג, שהצטרף רק לאחרונה למרוץ הדמוקרטי, הציג בסוף השבוע עמדה דומה לזו של ביידן, והסכים שתבוסת קורבין היא "אזהרה ברורה" לדמוקרטים: "אנחנו זקוקים למועמד דמוקרטי שיוכל לנצח את טראמפ באמצעות קמפיין שיפנה לבוחרים הדמוקרטים מבעד לפערים בינינו". מועמד אחר בפריימריז, ג'ון דילייני, כינה את ניצחון ג'ונסון "קריאת השכמה" לדמוקרטים: "ג'ונסון הוכיח שמצביעים מהזרם הפוליטי המרכזי לא יאמצו תוכנית כלכלית קיצונית שתחולל מהומה רק משום שהם לא מעריצים גדולים של מנהיג השמרנים".
עם זאת, יש המזהירים מהשוואה מופרזת בין המערכת הפוליטית הבריטית לזו האמריקנית, בטענה שיש ביניהן הבדלים עמוקים. אלה מדגישים בין השאר את התנאים המיוחדים שבהם נערכו הבחירות בבריטניה שלשום – כשסוגיית הברקזיט ניצבת במוקד ורבים מהבוחרים מוכנים לזנוח את נאמנותם המפלגתית רבת השנים רק כדי לאפשר לג'ונסון לבצע את הפרישה מהאיחוד האירופי ולהשאיר את הסאגה הכרוכה בה מאחוריהם אחרי שלוש וחצי שנים של שיתוק פוליטי. למעשה, לדברי פרשנים יש רבים מהבוחרים שהסכימו עקרונית עם רעיונותיו הכלכליים של קורבין, אך העדיפו לסיים את פרשת הברקזיט.
הבחירות בבריטניה – סיקור נרחב:
- ג'ונסון: "רעידת אדמה". אנחת רווחה אצל היהודים
- הלייבור קרסה: "זה בגלל קורבין, לא הברקזיט"
- ניצחון הלאומנים: תחילת הסוף של בריטניה?
- ה"ליצן" שצחק אחרון: הניצחון הגדול של ג'ונסון
מיהו שמאלני?
חלק מהמתנגדים להשוואה טוענים גם שבמרוץ הדמוקרטי לנשיאות אין אישיות שאפשר באמת להקביל לג'רמי קורבין – מנהיג האופוזיציה הבריטי בעל שיעור האהדה הנמוך ביותר זה עשרות שנים. לאורך כל שנות הנהגתו את הלייבור התמודד קורבין עם טענות שהעלים עין מהאנטישמיות במפלגתו, ואיש אינו מייחס למשל טענות דומות באופיין לוורן או לסנדרס היהודי. יתרה מכך, סנדרס נהנה משיעורי אהדה גבוהים במיוחד.
יש לציין גם שבכירים דמוקרטים רבים הנחשבים לאנשי שמאל מובהקים נמנעו מתמיכה בקורבין, ולמעשה אוקסיו קורטז הייתה האישיות הדמוקרטית הבכירה הבולטת היחידה שהצהירה במפורש על תמיכתה בקורבין.
עוד טוענים המזהירים מהשוואות כי אף שג'ונסון מנהיג מפלגת מרכז-ימין, בחלק מעמדותיו הוא נמצא בצד השמאלי יותר של המפה הפוליטית מאשר מנהיגי שמאל אמריקנים כמו וורן וסנדרס.
חשוב לזכור גם שביידן ובלומברג מציגים עצמם שניהם כאנשי המחנה המתון במפלגה הדמוקרטית, ואך טבעי שינצלו את תבוסת קורבין כדי לחזק את הקלף שבו הם אוחזים: הטענה שרק מועמד דמוקרטי הנמצא קרוב למרכז בדעותיו יוכל להחזיר למפלגה הדמוקרטית את הבוחרים שברחו אל טראמפ.
לפנייה לכתב/ת 
