יום 5 למחאת המוסלמים: הרוגים במהומות בהודו
הפגנות ועימותים ברחבי הודו, בעקבות החוק שמעניק אזרחות למהגרים ממדינות שכנות - כל עוד אינם מוסלמים. 6 נהרגו במחאה, שכוללת גם הפגנות של הינדים שמתנגדים למהגרים. ראש הממשלה מודי: "החוק מוצדק באלף אחוז. את המתפרעים אפשר לזהות לפי הבגדים"
בהודו נמשכות היום (ב') ההפגנות על חוק האזרחות החדש, שבעיניי רבים נתפש כאנטי-מוסלמי. לפי הדיווחים עד כה נהרגו שישה בני אדם בעימותים בצפון מזרח הודו, ובבירה ניו דלהי 100 נפצעו.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
החוק החדש מעניק אזרחות בהליך מזורז למהגרים שאינם מוסלמים, והגיעו להודו משלוש מדינות שכנות (בנגלדש, פקיסטן ואפגניסטן). המתנגדים לחוק אומרים שהממשלה הלאומנית של נרנדרה מודי מנסה לדחוק לשוליים כ-200 מיליון הודים מוסלמים. בצפון מזרח הודו גם הודים שאינם מוסלמים מפגינים נגד החוק, וחוששים שלאור החוק האזור יוצף במהגרים.
מודי, שמתעקש שהוא לא אנטי-מוסלמי, אומר שחוק האזרחות "מוצדק ב-1,000%", ושמוסלמים משלוש המדינות הרלוונטיות לא זכאים לאזרחות מכיוון שאין להם צורך בהגנתה של הודו. רהול גאנדי, לשעבר ראש מפלגת הקונגרס מהאופוזיציה, אמר היום שהחוק – והליך נוסף שבו יצטרכו מוסלמים להוכיח את אזרחותם – הם "כלי נשק של קיטוב המוני" שנשלטים בידי "פשיסטים".
בראשון בלילה בדלהי שוטרים חמושים באלות השתמשו בגז מדמיע נגד סטודנטים מאוניברסיטת ג'מיה מיליה איסלאמייה שמחו על חוק האזרחות. בהמשך העימותים השוטרים הסתערו על האוניברסיטה, וכ-100 מפגינים נפצעו.
היום נמשכו ההפגנות ברחבי הודו, בין השאר בדלהי, צ'נאי, באנגלור ולאקנאו, שם מאות סטודנטים – רובם מוסלמים – ניסו להסתער על תחנת משטרה, והשליכו מטחי אבנים על השוטרים. זה היום החמישי בגל המחאה.
בעיר קולקטה, בירת מדינת המחוז מערב בנגל, אלפים נענו לקריאתה של ממטה באנרג'י – ראש הממשלה של מדינת המחוז ומתנגדת גדולה למודי – ויצאו לרחובות. בהתפרעויות בימים האחרונים המפגינים הציתו רכבות ריקות. הודו הגיבה בהגבלת הגישה לאינטרנט באזורי ההפגנות, והטילה עוצר בכמה מחוזות.
במהלך סוף השבוע התקיימו הפגנות במומבאי, מערב בנגאל, אליגר, היידראבאד, פטנה ורייפור. הרשויות במדינת המחוז אוטר פראדש בצפון הודו ניתקו את האינטרנט בחלקים ממערב המדינה, בעקבות ההפגנות באליגר – שבה יש אוניברסיטה גדולה ומוסלמים רבים.
המחאות מתקיימות בעיקר במדינות בצפון מזרח הודו, שבהן המתיחות בין קבוצות אתניות שונות גבוהה יחסית. רוב המפגינים שיצאו לרחובות באותן מדינות הם הינדים, ולא מוסלמים. המוקד הראשון של המחאה הייתה מדינת המחוז אסאם, שגובלת בבנגלדש. המפגינים לא רצו שהאזור יוצף במהגרים מהמדינה השכנה.
ראש הממשלה מודי מאשים במתיחות את מפלגת הקונגרס ובעלי בריתה. הוא אומר שהמפלגות "מלבות את האש" ושניתן "לזהות לפי הבגדים" את המתפרעים ברחובות – הערה שלפי חלק מהפרשנויות מתייחסת למוסלמים.
בנציבות זכויות האדם של האו"ם הביעו חשש שהחוק יפגע במחויבות לשוויון, כפי שמופיע בחוקה ההודית. גם בוושינגטון ובאיחוד האירופי מודאגים מחוק האזרחות. ארגוני זכויות אדם ומפלגה מוסלמית בהודו עתרו נגד החוק לבית המשפט העליון. הם טענו שהחוק סותר את החוקה.
החוק מעניק אזרחות הודית להינדים, בודהיסטים, נוצרים, סיקים, ג'יינים ופרסים-זרתוסטרים שהגיעו להודו מאפגניסטן, בנגלדש ופקיסטן לפני 2015. כאמור, התיקון לא כולל מוסלמים – גם לא את הפליטים בני הרוהינגה, שנמלטו ממיאנמר בטבח שהחל ב-2016.