מזכ"לית הסתדרות המורים: "אוטונומיה לעובדי הוראה? - בעיקר מילים"
לרגל יום המורה, התייחסה המזכ"לית, יפה בן דוד, להיעדר החופש שניתן לעובדי ההוראה בקבלת ההחלטות, מה שפוגע בין היתר ביצירתיות ובמרחב הפעולה. בנוסף ציינה את הפלונטר הפוליטי שמהווה סיכון לחידוש הסכם השכר "אופק חדש" בניסיון למנוע את ההתרחקות מהמקצוע: "אנחנו נמצאים בשעת מבחן והאחריות היא קודם כל של המדינה"
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, התייחסה הבוקר (יום ה') להשלכות הפלונטר הפוליטי על המשא ומתן בין המורים למשרד החינוך והאוצר, המעמיד בסיכון את חידושו של הסכם השכר "אופק חדש". בראיון לאולפן ynet לרגל יום המורה, ציינה בן דוד את המחסור בכוח אדם, שנובע בין היתר מזניחת מקצוע ההוראה בקרב צעירים כשממוצע השכר למורה בישראל עומד על מחצית מהממוצע במדינות ה-OECD. תוקף הסכם השכר הגדול במערכת החינוך פג בתום השנה שעברה והוארך עד לסוף החודש הזה. בקרב המורים ישנה ציפייה משמעותית לשיפור בתנאי השכר, שכן כיום שכרו של המורה המתחיל עומד על כ-6000 שקלים בלבד. בנוסף, גם ההבנות שהושגו בין הסתדרות המורים למשרד האוצר, שמנעו את השבתת הלימודים לקראת פתיחת השנה הנוכחית והתמקדו בתנאי הפנסיה ובימי המחלה – טרם נחתמו.
על פי נתוני משרד החינוך שפורסמו אתמול, בישראל עובדות כיום כ-20,000 גננות, 121,000 מורות, 32,000 מורים, 22,000 מורים בחינוך המיוחד ו-5,000 מנהלים. לצד עלייה משמעותית בשכרו של המורה בשנים האחרונות, כפי שעולה מהדו"ח האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), נמשכת כאמור מגמת ההתרחקות מהמקצוע: בשנת הלימודים הקודמת עמד מספרם של עובדי ההוראה החדשים על כ-11,000 לעומת כ-11,800 בשנה שקדמה לה. מדובר על ירידה של 6.6%. בשנת 2015 עזבו את מערכת החינוך 7,050 עובדי הוראה לעומת 6,064 בשנת 2014.
איך מושכים אנשים טובים לעסוק בהוראה בתנאי שכר כאלו?
"זה קשה מאוד, יש היום מחסור גדול של מורים וגם של מנהלים. זו התוצאה של מערכת שמתגמלת בצורה כזאת עובדי הוראה. ביתר מדינות ה-OECD עושים המון דברי שמטיבים עם אנשי המקצוע פרט לשכר - אין צפיפות בכיתות ובגנים ויש אוטונומיה לעובדי הוראה, לכן מערכת החינוך שלהם נראית אחרת".
לגבי היעדר האוטונומיה, מה בעצם גורם לכך?
"יותר מדי גורמים מתערבים בהחלטות. אם היו נותנים את האוטונומיה למנהלים ולמחנכים, מערכת החינוך שלנו הייתה נראית אחרת. מה שהמשרד עושה הוא יותר ריכוזי, מעמיסים על עובדי ההוראה טפסים, שאלונים ובקרות שונות ומשונות".
אבל היו בשנים האחרונות הצהרות על ניסיונות מצד המשרד על מתן אוטונומיה למורים, איפה זה פוגש את המציאות?
"יש שיר יפה מאוד, 'מילים מילים', ככה זה מסתכם, במילים והצהרות, בפועל, זה בדיוק ההיפך. הכל מתחיל ונגמר במשרד החינוך. יש במערכת אנשים מאוד איכותיים שמגיעים אליה מתוך שליחות ועושים עבודת קודש, אבל יחד עם זאת, אי אפשר לכבול אותם ולומר להם כל הזמן בדיוק מה לעשות. מערכת חינוך פורחת כאשר נותנים אוטונומיה לעובד ההוראה, את היכולת ליצור. בעבר מורה היה מקור ידע בלעדי, היום התלמיד יכול למצוא את כל המידע בגוגל, לכן על המורה גם לספק לו כלים, יש לו ערך מוסף בהקניית ערכים לתלמידים כדי שיוכלו להתחרות טוב יותר במערכת הגלובלית".
אתם ניצבים בפני מבחן מאוד משמעותי, חידוש "אופק חדש", מה היית רוצה שיהיה בהסכם החדש ואיך הפלונטר הפוליטי משפיע?
"זה נכון, אנחנו נמצאים בממשלת מעבר והסתדרות המורים מוכיחה שאנחנו לפני סיום וחתימה של הסכם מאוד ומורכב ומטיב עם ציבור עובדי הוראה בנושאי הפנסיה וימי המחלה. אני חושבת שהמבחן האמיתי הוא של מדינת ישראל, כמובן גם של הסתדרות המורים אבל בעיקר של המדינה - שמשרד החינוך ומשרד האוצר באמת ישקיעו את מה שצריך, את המשאבים הנחוצים כדי שהמערכת תהיה טובה יותר, וההשקעה היא ההשקעה בהון האנושי זה. במצב כזה קודם כל ודאי שצריך להתחיל בשכר מתגמל ובטיפול באנשי המערכת".
לפנייה לכתב/ת 
