הרחוב עדיין שונא יהודים
ניכר פער אדיר בין המאמצים המבורכים המושקעים על ידי גופים ממשלתיים ולאומיים ברחבי העולם לבין עלייתה של האנטישמיות בשטח
הפרלמנט הצרפתי אימץ את הגדרת העבודה של האנטישמיות. הנשיא דונלד טראמפ אימץ גם הוא, וחתם על צו המורה על קיצוץ בתקציבי אוניברסיטאות שלא תספקנה הגנה נאותה לסטודנטים ולסטודנטיות היהודים. כמה חברות מרכזיות המספקות שירותי אינטרנט חתמו על נוהל התנהגות הנוגע להסרת חומר אנטישמי מן המרשתת בזמן קצר ככל האפשר לאחר שהתגלה. הפרלמנט האוסטרי יצא בגינוי נמרץ לתנועת ה-BDS. הפרלמנט הצ'כי החליט לפעול נגד אנטישמיות ונגד ניסיונות חרם על ישראל. האפיפיור פרנציסקוס דיבר בדרשתו השבועית נגד אנטישמיות והזהיר מפניה, ואף הוסיף הערה שלא מן הכתוב על היהודים, "אחינו ואחיותינו", שסבלו כל כך ואסור שיהיו שוב נרדפים. האיחוד האירופי פרסם התחייבות לפעול נגד אנטישמיות. בצרפת מגינים צבא ומשטרה על 800 מקומות יהודיים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
ולעומת זאת, ובמקביל: השבוע, ברכבת התחתית בניו יורק, התקפה מילולית מכוערת מלווה בהתנפלות פיזית, בציפורניים, על בחורה יהודייה, ובשבוע שעבר שוב התקפה רצחנית על מקום בבעלות יהודית, הפעם מרכול בניו ג'רזי.
ועוד בניו ג'רזי: צלבי קרס, הסתה ברשת וכרוזים נגד יהודים, וצעקות "חבל שהנאצים לא גמרו אתכם". סטודנט ישראלי שדיבר עברית בפלאפון הותקף באלימות בפריז. 100 קברים חוללו בבית קברות ליד שטרסבורג שבצרפת, ובקנט שבאנגליה חולל בית קברות בן 300 שנה. קבוצת סטודנטים יהודים הותקפה בברוטליות באוניברסיטת אינדיאנה, שהייתה עד כה מעוז של יחס הוגן כלפיהם וכלפי ישראל. ועוד ועוד מקרים קשים.
בשנים האחרונות, ולאחרונה זה נעשה בולט עוד יותר, ניכר פער בין המאמצים המושקעים על ידי גופים ממשלתיים ולאומיים וההחלטות המתקבלות בהם לבין עלייתה של האנטישמיות בשטח.
המודעות בקרב מקבלי החלטות לעלייה זו גברה, והתקדמויות בחקיקה, בהקצאת משאבים לחינוך ולביטחון הקהילות, בכנסים ובהפגנות שבהם משתתפים בעלי תפקידים בכירים - מעידים על כך. אבל האנטישמיות בשלה, ונראה שמודעות זו, והמאמצים המושקעים בעקבותיה, לא מגיעים אל האנשים ברחוב ואל התנועות הקיצוניות, פעיליהן ומנהיגיהן, בין בימין הקיצוני ובין בשמאל הקיצוני ובקרב רדיקלים מוסלמים לגווניהם, בייחוד באירופה המרכזית והמערבית ובצפון אמריקה.
פער זה נגרם ככל הנראה עקב העובדה שהמאמצים מלמעלה מגיעים אל קהלי יעד שלא מהם באה האנטישמיות. ואילו אל הקהלים שמהם מגיעה האנטישמיות והאנטי-ישראליות טרם הגיעו מאמצים אלה.
סיבות הרקע להימשכות הפעילות האנטישמית נמצאות בכמה מישורים: אם זה בגלל סיבות פוליטיות, כמו האיסלאם הרדיקלי ומאבקו בישראל, או השמאל שתומך מסורתית באנדרדוג, שבמקרה זה הוא הפלסטינים; אם אלה סיבות שנעוצות במקורות דתיים, כמו עלייתה של האנטישמיות הקלאסית בימין הקיצוני, שמתחזקת ככל שמאבקים מדיניים ופוליטיים רוויים ברבדים דתיים; ובין אם אלה סיבות חברתיות - לדוגמא, הימין המתנגד לגלי ההגירה האחרונים מפנה בקלות יתרה את זעמו לעבר מי שנתפס גם כך כשונה ונתפס מבחינתו כאחראי למצב הפוליטי והחברתי, והוא ‑ היהודים, בייחוד בעלי ההון שבהם.
זהו האתגר המכריע המונח לפתחנו: לגשר על פני הפער הזה, להביא לכך שהמאמצים המושקעים מלמעלה, שיש לברך עליהם, יגיעו אל הציבור.
- דינה פורת היא ההיסטוריונית הראשית של יד ושם, ותיקח חלק בכנס על אנטישמיות שייערך היום (ה') באוניברסיטת חיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com