גאולה כהן הובאה למנוחות: "נפרדים מדור שלם"
מאות ליוו את חברת הכנסת לשעבר ואימו של השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי, בדרכה האחרונה. כ-30 שנה לאחר שהעבירה בכנסת את חוק יסוד ירושלים, היא נטמנה בבירה שלמענה נאבקה. הנשיא ספד: "היית מגיבורי העם הזה", השר הנגבי נפרד: "אמא שבה לאדמה שעליה נלחמה"
חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן, שנפטרה אמש (רביעי) בגיל 93, הובאה למנוחות בהר הזיתים בירושלים. בהלוויה נכחו בין היתר בנה של כהן, השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין.
נתניהו ספד לכהן: "לא רק מגאולה אנחנו נפרדים היום, אנו נפרדים מדור שלם. מדור שהצית את אש המרד בשלטון הזר ואת שלהבת החירות, מדור שהלך בגיא צלמוות ולא ירא ולא פחד, מדור שהנחיל לנו את צו המאבק התמידי במבקשי נפשנו, המאבק שבזכותנו מובטחים חיינו. גאולה סיפרה אין-ספור פעמים שאת אצילות נפשה היא שואבת מן השורש, מיעקב אבינו, שנאבק במלאך לאורך כל הלילה עד שזרח שחר הניצחון, ומרחל אימנו שבכתה על בניה שיצאו לגלות. רחל הורישה לנו את הציפייה, אמונה שהתממשה, ושבו בנים לגבולם. אני בא לכאן ממצפה יריחו, מבקעת הירדן, אתה רואה יישוב צומח, פורח. ושבו בנים לגבולם.
"גאולה יקרה, לו היו אומרים לך בצעירותך שתיפרדי מהעולם אחרי 71 וחצי שנים של עצמאות יהודית במולדת, במדינה שקמה מהאפר והפכה לכוח עולמי, בטוח שהיית מגיבה בהשתאות כבירה. זו המציאות, והמציאות הזו התממשה בזכות הרוח הגדולה ולפיד האמונה שאת וחברייך נשאתם. זכית לתרום לתקומת ישראל וזכית לראות בפריחת ישראל".
גם הנשיא ריבלין התייחס למורשתה של כהן ולפועלה הפוליטי: "כילד, כנער, היית עבורנו מגיבורי העם הזה. בעיני רוחנו ראינו את פנייך מעל לסורגי בית הסוהר, גופך כלוא, רוחך משוחררת ואת מברכת 'שהחיינו'. כי את כבר ראית את הקץ, את הדגל הבריטי מורד מן התורן ודגל חירות ישראל מונף אל על. הרעיונות שעליהם נלחמת, נאמת וכתבת קיבלו צורה וגוף עת שעטו כוחותינו לשחרור ארץ ישראל. גם בכנסת לא חדלת מלהיות גאולה. ממשיכה את המלחמה בחזית לגאולת ארץ ישראל ועם ישראל, כך אמרת וחזרת ואמרת והוספת ואמרת.
"כמחוקקת, ידייך כוננו מציאות ששינתה את ההיסטוריה, כשהיא מקבעת את ירושלים והגולן בספר החוקים הישראלי. וכל זאת בחוק יסוד. כי ארץ ישראל ובירת ישראל הם יסוד היסודות. היו כאלה שחשו שעם הקמת המדינה אין עוד צורך במאבק לחירות ישראל. את, את גאולה, האמנת אחרת. עבורך הקמת מדינת ישראל היא שלב, שלב בדרך למימושה המלא של חירות ישראל. בכל תפקידייך, בכל עשייתך, בכל הפעילות הציבורית שלך, היית ונשארת לוחמת חירות ישראל ברובד העמוק ביותר של הרעיון".
כהן כיהנה כחברת כנסת במשך 18 שנים, ובטרם הוקמה המדינה הייתה חברה במחתרת הלח"י. בשנת 2003 הוענק לה פרס ישראל על מפעל חיים. אתמול והיום ספדו לה בכירי המערכת הפוליטית, בהם בנה, השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי, שאמר כי כהן הייתה "לוחמת חירות ישראל משחר נעוריה ועד יומה האחרון". הוא נפרד ממנה תוך שהוא מדגיש כי שבה למקום שלמענו נלחמה כל חייה: "אמא שבה היום לאדמת ירושלים. ירושלים שבה נולדה, דור שביעי למשפחות הרובע היהודי בעיר העתיקה, ירושלים שעליה נלחמה כשיצאה בגיל 16 לגרש את השלטון הזר מן המולדת".
לדבריו, "אימי זכתה להיות לוחמת חירות ללא מדים, אבל כפי שאמרה תמיד, גם לאחר שמשאלתה הוגשמה ועמה זכה לעצמאות, היא לא פשטה את המדים. עד יומה האחרון נאבקה למען שלמות המולדת, אחדות העם וקיבוץ גלויות, אבל לרגע לא פסקה להיות אם אוהבת וסבתא אהובה. חסרונה יורגש לא רק במשפחתנו, אלא בלב העם שלמענו נלחמה ושתמיד החזיר לה אהבה. יהי זכרה ברוך!"
הנכד עידן סיפר על הזיכרון האישי שלו מסבתו, שאותה תיאר כאשת חירות ופורצת דרך: "אצלך סבתא שלנו, האישי, הלאומי, היהודי, הרוחני הפוליטי, כולם כרוכים זה בזה. את הסבתא הדואגת והאוהבת שלנו, לוחמת חירות אמיצה, נושאת הדגל של מאבקים לאומיים, מעיגון מעמד ירושלים ועד הנצחת פועלה וזכרה של התרבות היהודית".
יו"ר כחול לבן בני גנץ ספד לכהן גם הוא: "גאולה כהן ז"ל. לוחמת לח"י ואצ"ל, אישה פורצת דרך, אוהבת העם והארץ. יהי זכרה ברוך".
כהן נולדה ב-25 בדצמבר 1925 בתל אביב, ונפטרה שבוע לפני יום הולדתה ה-94. כשהייתה בת 18 הצטרפה ללח"י. במהלך המאבק בבריטים היא עזבה את בית הוריה וירדה למחתרת. בלח"י מילאה תפקידים רבים, אבל בעיקר שימשה הקריינית הראשית של תחנת השידור המחתרתית. היא נעצרה בעת שידור חי בפברואר 1946, נידונה לתשע שנות מאסר ונכלאה בבית הסוהר לנשים בבית לחם. בהמשך נמלטה מהכלא וחזרה לפעילות בלח"י.
בכנסת הייתה חברת ועדת חוץ וביטחון, והישגה הגדול היה חקיקת "חוק יסוד ירושלים", שנחקק בשנת 1980 ברוב סוחף. החוק קובע כי "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל". יחד עם חבר הכנסת משה שמיר פעלה גאולה כהן גם לחקיקת "חוק הגולן".
בימי המאבק נגד עקירת יישובי ימית בסיני עברה להתגורר בימית כדי לסייע למתיישבים. יחד עם חברת הכנסת עדנה סולודר ייסדה בשנת 1987 את שדולת הח"כים למען יהונתן פולארד, ושתיהן היו הראשונות שביקרו אותו ואת רעייתו בכלאם בארה"ב והעלו בכנסת ב-1990 את הדרישה להעניק להם אזרחות ישראלית - תביעה שנענתה רק חמש שנים מאוחר יותר. כיו"ר ועדת הקליטה והעלייה הייתה גאולה כהן מעורבת במאבק למען העלאתם וקליטתם של עולי אתיופיה. בספטמבר 1990, כשהגיעו ידיעות קשות על סבלם של יהודי אתיופיה במחנות באדיס אבבה, נסעה לאתיופיה כסגנית שר המדע, נפגשה שם עם שרי הממשלה ותרמה תרומה חשובה ל"מבצע שלמה", שהחל חודשים לאחר מכן.
המשפחה תשב שבעה בהרצליה ברחוב יצחק בן צבי 96, בית משפחת כהן.
לפנייה לכתב/ת 
