בנגישות וברגישות: עיצוב אוניברסלי שמתחשב בכולם
רק אחרי שעשתה השתלמות בנגישות, הצליחה האדריכלית שרית גיטליס להבין מה עובר על אחיה אלמוג, הסובל משיתוק מוחין ומאוטיזם. כיום, היא מתכננת חללים נגישים גם מבחינה פיזית וגם בהיבט השירות. רגע לפני שאתם משפצים את הבית או את העסק, הנה כמה התאמות שכדאי לחשוב עליהן מראש
כשרובנו חושבים על נגישות, התמונה הראשונה שעולה לנו לראש היא של כיסא גלגלים. קל לנו, כחברה, להכיל בקלות רבה יותר את המוגבלות הפיזית. המוגבלות הסמויה מהעין, כרוכה בלא מעט בושה עבור הסובלים ממנה, ומהרבה פחות רגישות חברתית.
כששרית גיטליס, אדריכלית בת 39, נרשמה להשתלמות בתחום הנגישות, היא לא שיערה עד כמה מורכבת ההתמודדות היומיומית של אלמוג, אחיה. אלמוג, בן 26 סובל משיתוק מוחין ומאוטיזם בתפקוד גבוה. רק לאחר שלמדה לעומק את הנושא, הבינה עד כמה גדול הקושי שלו בהתניידות ובהתמצאות במרחב.
"אחי נולד עם שיתוק מוחין, סיים צבא, למד תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה וכיום הוא בעיצומו של התואר השני", מתארת גיטליס, בהרצאה שהעבירה בוועידת המעצבים והאדריכלים של עיר הנדל"ן. "עד לימודי הנגישות שלי, לא הבנתי שהוא סובל מכאבי שרירים חזקים, שככל שהוא יגדל הם רק ילכו ויחמירו. לא הבנתי שעבורו, ההתלבטות אם לעלות במדרגות או ללכת 60 מטר עד למעלית, הם בחירה בין קושי אחד לקושי אחר. כשהוא באוניברסיטה, וצריך לעבור בין שני בניינים המחוברים זה לזה, תוקפת אותו חרדה שלא יזכור את הדרך לכיתה, למרות שהוא לומד שם כבר שלוש שנים. הפחד שיגיע באיחור, תשוש מהמאמץ וימשוך תשומת לב – כל אלה, לא הובנו לי עד אשר למדתי את הנושא לעומק וניסיתי להיכנס תחת עורו. כעת, אני רואה אותו באור חדש, ומעריצה אותו על ההתמודדות למרות כל המגבלות והקשיים".
נגישות פיזית ונגישות בשירות: "הקושי הוא גדול בשני המקרים, גם אם הוא סמוי מהעין"
תחום הנגישות, כולל שני סוגים: הסוג הראשון והמוכר יותר, הוא נגישות של המבנה (מעברים, כניסות, רמפות, חניה קרובה). נגישות זו מתייחסת להיבט הפיזי. הסוג השני, הוא נגישות שירות – שמתייחסת להנגשה של השירות לכלל המשתמשים האפשריים. נגישות זו, מתייחסת לרוב למוגבלות הסמויה מהעין, זו שפחות רואים ממבט ראשון, לא מדברים עליה, אך היא מאוד ממשית עבור מי שחווה אותה, וכוללת לא מעט קשיים.
"בעבר, התרכזתי בעיקר בתכנון החלל", אומרת גיטליס. "כיום, אני מתרכזת בעיקר באנשים שיצטרכו לחיות באותו חלל, או לצרוך שירותים בו. רק התייחסות לשני סוגי הנגישות, נותנת מענה אמיתי ומקיף, המתחשב בכולם".
אף-אחד לא יודע מה יוליד יום, ועם איזו מגבלה הוא יצטרך להתמודד בעתיד. "בייחוד כשמשפצים בית שמיועד לגילאים מתקדמים, כדאי לקחת בחשבון שהצרכים משתנים, ולמנוע שיפוץ נוסף ומיותר. עם כמה התאמות קטנות, תוכלו להפוך את החלל הביתי או את העסק שלכם, לנגיש לכולם. בימים אלו אני מתכננת עבור הורי ועבור אחי בית פרטי בן שתי קומות במושב תלמי יחיאל, שמתוכנן להיות נגיש עבור כולם. בשלב ראשוני, הוא יתגורר בקומה העליונה, ובעתיד הם יתחלפו".
בעזרת כמה התאמות קטנות יחסית, שעלותן זניחה בשלב הבנייה, תוכלו לתכנן בית שיענה על צרכים עתידיים משתנים.
תכנון ועיצוב אוניברסלי – יכולים למנוע מעבר דירה ולהשביח את הנכס
"לפני שמתחילים בהליך שיפוץ, עולה שאלת התקציב", אומרת גיטליס. "העניין הוא שיש מקרים שבהם התעלמות ממחשבה על צרכינו בעוד מספר שנים יכולה לעלות לו ביוקר, לאור העלויות הגבוהות של פירוק ובנייה מחדש. הדבר קריטי בשיפוץ עבור הגיל השלישי, ומומלץ מאוד לתכנן את הבית כך שיתאים גם למצב של הזדקקות לכיסא גלגלים, למשל, גם אם המצב הבריאותי של הדיירים בשלב השיפוץ הוא תקין. פעמים רבות, קשישים נאלצים לעבור דירה, רק משום שהיא אינה מתאימה לצרכיהם, ובמצבם הם אינם בנויים להתמודדות עם הליך שיפוץ".
"לכן, גם אם ישנה מגבלת תקציב, כדאי להשקיע בתכנון, ואף לצמצם עלויות בבחירת ספק הדלתות, המטבחים או חיפויי הקירות", ממליצה גיטליס. "כל אלו זולים יותר להחלפה מאשר שינוי רוחב מסדרונות, רוחב דלתות או ביטול ותוספת של מדרגות. תכנון בית שהעיצוב שלו אוניברסלי, ומאפשר התאמה לצרכים משתנים, גם משביח את הנכס, ופותח אותו לקהל רוכשים רחב יותר".
(צילום: shutterstock)
רוחב מעברים בדלתות
"בתכנון של מקום חדש, נדרש רוחב מעבר פנוי בדלת של 80 ס"מ לפחות", מסבירה גיטליס. "עם זאת, יש לשים לב שרוחב זה אינו רוחב הדלת אלא הרוחב הנמדד למעבר נטו. כל כן, רצוי שרוחב הדלתות בבית שלנו (ובייחוד בחללים הרטובים), יהיה 90 ס"מ".
רוחב מעבר במסדרון
רוחב מעבר נוח בדלת, תלוי בזוית הסיבוב שנדרשת לפניו. ועל כן, יש חשיבות גם לרוחב המסדרון. "דרך נגישה מוגדרת כדרך ברוחב 130 ס"מ, אך במסדרון פנימי של בית כל רוחב מעל 90 ס"מ הוא טוב ושימושי", אומרת גיטליס. " עם זאת, על מנת להנגיש את הבית, ובמידה ולא ניתן להרחיב מסדרון קיים, יש להרחיב את הדלת כך שרוחב המסדרון בתוספת רוחב הדלת, יהיה 200 ס"מ לפחות. לדוגמא אם רוחב המסדרון שלנו 100 ס"מ על רוחב הדלת להיות 100 ס"מ גם. אם רוחב המסדרון שלנו 110 ס"מ על רוחב הדלת להיות 90 ס"מ לפחות".
(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
במטבח: לתכנן מעברים מרווחים מספיק
"כיום אנו נוטים לסגנון האמריקאי, בו מרבית בילוי דיירי הבית והמפגשים הארוכים מתקיימים במטבח וסביב אי מרכזי שמשמש גם לישיבה וגם להכנת המזון", אומרת גיטליס. "לאור השהות הממושכת בו, חשוב לקחת בחשבון את המרחק בין משטח המטבח והאי. המרחק המומלץ הוא 120 ס"מ, ולכל הפחות 110 ס"מ. אחרת, ניצור צוואר בקבוק לא נוח".
לדבריה, "את האי אפשר לתכנן כך שיכלול שני גבהים שונים, או לתכנן את כולו כך שיהיה בגובה אחיד של 90 ס"מ. אפשרות נוספת היא לתכנן אותו כך שחלקו יכלול משטח עבודה עם ארונות אחסון תחתיו, ואת אזור הישיבה להנמיך כך שיהיה בגובה של 78 ס"מ. כדאי להשאיר גובה של לפחות 68 ס"מ באזור הישיבה, על מנת לאפשר ישיבה נוחה גם בשימוש של כיסא רגיל או כיסא גלגלים. אי עם כיסאות גבוהים יכול במשך הזמן, להתגלות כלא נוח לשימוש לילדים קטנים , לקשישים או למשתמשים בכיסא גלגלים".
"בארונות המטבח, מומלץ להשתמש בצירים מיוחדים המאפשרים פתיחה צירית סטנדרטית ובנוסף 'נוסעים' פנימה לצידי הארון, ובכך משאירים מרחב תנועה פנוי גם כאשר הארון פתוח. שימוש במגירות ובמדפים עם מסילות, גם מאפשרת גישה נוחה יותר לכל תכולת הארונות".
(צילום: באדיבות שרית גיטליס)
שירותים ומקלחת
"בתכנון חדר שירותים, מומלץ מאוד שדלת תא השירותים תהיה לפחות ברוחב של 90 ס"מ", ממליצה גיטליס. "זאת, על מנת שאם תידרש התקנה עתידית של בית אחיזה על גבי הדלת, הדבר יתאפשר בקלות ומבלי להצטרך להרחיב את הפתח ולהחליף את הדלת ואת המשקוף".
לדברי גיטליס, "חשוב להשאיר שטח חופשי של לפחות 80 ס"מ סביב האסלה, כדי שגם משתמש בכיסא גלגלים יוכל להשתמש בה, ולעבור מהכיסא אל האסלה בצורך עצמאית ובטוחה".
בתכנון של מקלחת, יש לקחת בחשבון משטח תפקוד פנוי, שיאפשר שימוש במקלחת עם כיסא רגיל או כיסא גלגלים. גיטליס: "המידה הנדרשות למשטח פנוי היא שטח של 1.5 מ"ר או של 1.3/1.7 מטר לפחות. לגבי המקלחון, הרי שמומלץ לתכנן מקלחון ברוחב של לפחות 1.5 מטר, כדי שבעתיד יהיה ניתן להוסיף בקלות מושב קבוע או מתקפל, מאחזי יד ומספיק מרחב תמרון לאדם נוסף, במקרה שיהיה צורך בסיוע במהלך הרחצה".
לתכנן לפחות חדר שינה אחד בקומת הקרקע
"בתכנון של בית פרטי, פעמים רבות מתכננים את השטחים הציבוריים (הסלון והמטבח) בקומת הקרקע, שהיא הקומה היותר נגישה בבית", אומרת גיטליס. "בקומה העליונה, לרוב ממקמים את השטחים הפרטיים (חדרי השינה). אני משיקולי נגישות, מומלץ לתכנן לפחות חדר שינה אחד בקומת הקרקע, כדי שיוכל לשמש את דיירי הבית, אם יזדקק לחדר נגיש בשלב כלשהו בחייו, גם אם לתקופה קצרה יחסית (פציעה זמנית, למשל). זה יכול לשמש גם כחדר אירוח לאחד הקרובים המבוגרים שמגיעים להתארח בסוף שבוע או בחגים. כמו כן, מומלץ לתכנן את החדר כסוויטה שכוללת מקלחת ושירותים צמודים, גם אם הם קטנים יחסית".
להימנע מהפרשי גובה באותה הקומה
"בתכנון של קומת מגורים, מומלץ להימנע ככל הניתן ממדרגות באותה הקומה", ממליצה גיטליס. "במידה שיש חובה בהפרש גובה, רצוי שהוא לא יעלה על 1 ס"מ. אם הפרש הגובה הוא של עד 7 ס"מ, יש להוסיף משטח משופע, בשיפוע שלא עולה על 30%".
למי שסובל מבעיות שמיעה, או במקרה של מבוגרים שחווים ירידה בשמיעה, כדאי לקחת בחשבון את האקוסטיקה של הבית. גיטליס: "תקרות גבוהות מדי, הן מאוד בעייתיות, וכדאי להימנע מהן. חשוב למקם בבית שטיחים, תמונות ואלמנטים אקוסטיים נוספים, שיאפשרו התנהלות נוחה בבית, וימנעו מצב של קושי בהפרדת צלילים, דבר שמאוד מאתגר בסביבה שאינה מתוכננת נכון מבחינה אקוסטית".
מדרגות והכנה למעלית
"בתכנון מחדש של מדרגות, יש לתכנן רוחב מדרגות של לפחות 110 ס"מ", אומרת גיטליס. "זאת, על מנת שנוכל להסתייע במידת הצורך בזחליל (מעלון מדרגות לכיסא גלגלים) או מעלון משופע עם כיסא".
גם אם בשלב זה, אינכם מעוניינים להוסיף מעלית לבית פרטי, או לדופלקס (דירת שתי קומות בבניין), כדאי להשאיר לכל הפחות שטח ייעודי לבנייה עתידית של מעלית. "השטח המינימאלי הנדרשת לפיר מעלית הוא 2 מ"ר", אומרת גיטליס.
לדאוג שהתאורה תהיה מספקת ושלא תסנוור
"כדי למנוע סנוור, וכדי לאפשר נוחות מקסימלית בשימושים שונים, כדאי מאוד לתכנן תאורה כך שתכלול תרחישים שונים", מסבירה גיטליס. "יש לדאוג שהתאורה תהיה מספקת, ותאפשר קריאה בכל אזורי הבית שבהם סביר להניח שנרצה לקרוא, וכן להתחשב במיקומי תאורה, כך שהאור לא יסנוור. מומלץ לבחור בגווני תאורה שונים, ולמקם כמות גדולה יותר של גופי תאורה סביב אזור המראה".
לדבריה, "חשוב שהתאורה תהיה גם ישירה וגם היקפית, ושהדלקת האור תאפשר מצבי תאורה שונים, ותמנע מצב של חדר חשוך מדי או מסנוור מדי. הדבר קריטי באזורים שבהם ישנם משטחים לבנים. למשל, משטחי שיש בלבן, בשילוב תאורת מטבח חזקה מדי יכולים מאוד לסנוור ולהקשות על העבודה במטבח. חשוב לזכור שלתאורה בבית השפעה ישירה על שרירי העיניים שלנו, ולדאוג לכך שהבית יתוכנן כך שיתאימו לצרכינו, במקום שאנו נתאים את עצמנו לבית".
מפסקי חשמל שיהיו נוחים גם למשתמשים בכיסא גלגלים
"כדי למנוע מצב ששקעי החשמל והמפסקים יהיו גבוהים או נמוכים מדי, ולכן לא מתאימים לכל סוגי המשתמשים, כדאי לתכנן אותם בגובה נגיש לכולם", ממליצה גיטליס. "הגובה המומלץ הוא 90-125 ס"מ מגובה הרצפה".
עוד כתבות בנושא:
קונים דירה מיד שנייה? הכינו כסף לשיפוצים
המדריך הגדול לשיפוץ קטן
שיפוץ הבית המשותף
שימוש בידיות אחיזה
"ידיות אחיזה חשובות במיוחד בקרבת מדרגות, באזורים בהם ההליכה ממושכת, ובאזורים רטובים (חדרי אמבטיה ושירותים)" מסבירה גיטליס. "מומלץ למקם בית אחיזה על גבי הקיר, בגובה של 90-95 ס"מ מהרצפה, ובקוטר חיצוני של 30-40 מ"מ. חשוב שבית האחיזה יאפשר גריפה המשכית לכל אורכו. אם בית האחיזה הוא באזור המדרגות, חשוב שבית האחיזה יהיה בגוון בולט יחסית המנוגד לרקע שעליו הוא תלוי".
הנתונים בכתבה זו מתוך תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תקנות התכנון והבנייה ותקן ישראלי 1918.
צריכים קבלן שיפוצים? לחצו כאן
ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"
לפנייה לכתב/ת 
