"חוקרים פרטיים": בני גורן ואנחנו
איך אנשים יוצרים לעצמם "זהות מתמטית" תוך כדי חוויות הלמידה שלהם?
אני זוכרת שישבתי בכיתה בשיעור מתמטיקה וחשבתי לעצמי "חייבת להיות דרך טובה יותר ללמד חקירת פונקציות בלי שאנחנו (או הפונקציות) נתענה כל כך!". אחר כך, כמורה למתמטיקה וכיועצת חינוכית בבית ספר תיכון, גיליתי שקשיים והצלחות במתמטיקה הם אף פעם לא רק עניין של מה התלמידים יודעים. הם גם עניין של איך הם מרגישים כלפי מתמטיקה.
חוקרים פרטיים - לכל הכתבות הקודמות
זכורה לי במיוחד הדס, נערה בכתה ח' שלמדה אצלי ב"מרכז למידה" לתלמידים מתקשים במתמטיקה, שאותו הקמתי בתיכון לאומנויות בירושלים. באחד השיעורים היא סגרה בהפגנתיות את הספר והכריזה "מתמטיקה זה לא בשבילי! מצדי תסתכלי באבחון שלי, אני לקוית למידה וזהו!". עיינתי באבחון שלה, ולהפתעתי מצאתי שהוא בכלל מדבר על קשיי קריאה, לא על קשיים בחשיבה חשבונית. אבל הדס דוקא הייתה מצטיינת בספרות! מה קורה פה?
רציתי להבין למה יש ילדים ובני נוער שמקדישים את כל אחר הצהריים שלהם למתמטיקה מרצונם החופשי, בעוד אצל אחרים בני גורן מככב בסיוטי הלילה?
כדי לחקור את השאלה הזו עזבתי את ההוראה, השלמתי דוקטורט בחינוך מתמטי, והיום קבוצת המחקר שלי בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון מנסה להבין איך אנשים יוצרים לעצמם "זהות מתמטית" תוך כדי חוויות הלמידה שלהם - זהות חיובית של "יש לי מח מתמטי" או, לחלופין, זהות שלילית של "אני פשוט לא טוב בגיאומטריה, לא משנה כמה אתאמץ?" ויותר מכך - כיצד זהות כמו "אני לא טובה בשברים" קשורה למה שהתלמידה באמת יודעת על שברים? וכיצד הזהויות המתמטיות שהתלמידים יוצרים לעצמם קשורות לאופן שבו מלמדים מתמטיקה בבית הספר?
החלטתי להקדיש את חיי לחקר הנושא של זהות מתמטית משום שלמרות שידוע לרבים שמתמטיקה מעוררת רגשות עזים, בכל הנוגע לכיצד הרגשות הללו קשורים ללמידה ולאפקטיביות שלה, רב הנסתר על הגלוי. יותר מכך, אנו יודעים כבר רבות על דרכי הוראה שיכולות לעודד זהות מתמטית חיובית. למשל, הוראה שמאפשרת לתלמידים לשוחח ביניהם, לדון בפתרון בעיות באופן עצמאי, מעודדת בדרך כלל זהויות מתמטיות חיוביות יותר מאשר הוראה "פרונטלית" שבה המורה מרצה והתלמידים מתבקשים לשנן. ועדיין, למרות שנים של מאמצים ורפורמות, תלמידים רבים עדיין מסיימים את בית הספר עם שנאה עזה למקצוע.
המחקרים שנערכים בקבוצתי מקדמים אותנו, צעד צעד, להבנה כיצד ניתן לעזור לתלמידים כמו הדס להשתחרר מהרעיון ש"מתמטיקה זה לא בשבילי". אני מקווה שבעתיד ניתן יהיה להתאים לתלמידים שונים דרכי הוראה ולמידה, באמצעותן הם לא רק "ימצו את הפוטנציאל" (בכל זאת - הייתי פעם יועצת), אלא בעיקר יהנו ממתמטיקה.
לקריאה נוספת על המחקרים שלנו: http://einatlab.net.technion.ac.il/
מעוניינים לראות כיצד ניתן לעודד זהויות מתמטיות חיוביות בכתה? גלשו לאתר מחשב"ה - מהלכים מעודדי חשיבה בהוראת המתמטיקה: https://machshava.technion.ac.il/
ד"ר עינת הד-מצויינים, מרצה בכירה לחינוך מתמטי, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון.
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ המדע של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית
לפנייה לכתב/ת 
