חולים יותר? זינוק במספר ימי המחלה שנטלו העובדים
מסקר של כ-9,000 תלושי שכר עולה כי נרשם זינוק של כ-120% במספר ימי המחלה שנטלו העובדים במקומות עבודה פרטיים בתוך 10 שנים. הסיבה העיקרית: תיקוני חקיקה שהגבירו את הפיתוי להישאר בבית
האם עובדי ישראל היו חולים יותר ב-2019 לעומת 2010, או שהם פשוט הוציאו יותר אישורי מחלה? בסקר השוואתי שקיימה עוקץ מערכות ל"ממון" ול-ynet, ובו עובדו נתוני 9,006 תלושי שכר של עובדים ועובדות שהועסקו ב-256 חברות ועסקים בשנה החולפת (מלבד דצמבר) לעומת 2010 - ניכר שינוי גדול בעשור האחרון.
זה המקצוע שבו תרוויחו 30 אלף שקל שנתיים לאחר התואר
סקר: 60% מהישראלים עסוקים יותר בעבודה מאשר בחיים האישיים
תנאי העבודה שלכם הורעו? אלו זכויותיכם
אחת המסקנות העיקריות היא כי הייתה קפיצה של 121% במספר ימי המחלה הממוצע שנטלו העובדים המועסקים במקומות עבודה פרטיים ב-2019, לעומת נתוני 2010. לפני כמעט עשור לקח עובד בממוצע שלושה ימי מחלה בשנה, ואילו השנה נלקחו 6.2 ימי מחלה בממוצע.
הכי הרבה ימי מחלה - בענף ההייטק
הענף שבו נרשם הזינוק הגדול ביותר הוא הניקיון - עם זינוק של 227% במספר ימי המחלה, מ-1.5 ימים ב-2010 ל-4.9 ימים ב-2019. גם בענף תעשיית המתכת נרשמה קפיצה משמעותית של 211% (5.6 ימי היעדרות ב-2019 לעומת 1.8 ימי היעדרות ב-2010). עלייה של 162% נרשמה בענף ההסעדה, ובענף השמירה הנתונים מלמדים על עלייה של 157%.
בענפי הפיננסים וההייטק נוטלים העובדים הכי הרבה ימי מחלה. עובדי ההייטק מחסירים בממוצע 7.4 ימים בשנה ב-2019, ובענף הפיננסים 7.5 ימים - לעומת ארבעה ימים ב-2010. גם עובדי ענף הפרסום חולים לא מעט ומחסירים 7.1 ימים בממוצע בשנה.
בעוקץ מערכות מציינים כי הסיבה לזינוק בלקיחת ימי המחלה נעוצה בשינויים שחלו בעשור האחרון באופן חישוב התשלום בגין ימי המחלה, וביטול הצורך לפרט בפני המעסיק מה היה הליקוי הרפואי המסוים שממנו סבל העובד. התיקונים לחוק דמי מחלה, העוסק בימי מחלה, מחייבים את המעביד לשקף לעובד את הזכויות המגיעות לו - ולציין בתלוש את מספר ימי המחלה הנותרים ואת האיסור לפטרו ב-90 ימי המחלה. התשלום שונה, כך שיקבל 50% מהיום השני והשלישי, יותר ממה שהיה זכאי לו קודם. אם יש ספק במהימנות ההיעדרות, הכלי היחיד שעומד לרשות המעביד הוא בדיקת רופא תעסוקתי.
חיים מולכו, מנכ"ל עוקץ מערכות, מסביר כי "העלייה ברצון העובדים ליטול ימי מחלה נובעת גם מהעובדה כי במגזר הפרטי אי אפשר לפדות אותם, ולכן יש להם עודף מוטיבציה לנצלם. בנוסף, תיקוני חקיקה שנעשו בשנים האחרונות, רק העלו את הפיתוי ל'התחלות' - ביניהם החובה על המעביד לציין בתלוש השכר את מספר ימי המחלה הנותרים והאיסור לפטר עובד במשך 90 ימי המחלה. מכלול החקיקה בנושא היעדרות עובדים קשר את ידי המעסיקים, שנאלצים לספוג את השלכות הפגיעה ברציפות העבודה".
לדבריו, "במקרה שבו מתעורר ספק במהימנות ההיעדרות, הכלי היחיד שעומד לרשותם הוא שליחת העובד לבדיקה של רופא תעסוקתי. זהו הליך רגיש ומסורבל שנתפס כפולשני, חטטני ומתעמר, והמעסיק נדרש לממנו בעצמו. לנוכח סטטיסטיקת ההיעדרויות המטרידה, יש הטוענים כי צריך לבחון את האפשרות להעביר את הנטל שכרוך בבחינת ימי המחלה מהמעסיק לגורם מוסמך וציבורי כמו הביטוח הלאומי, שלו יש את פריסת הסניפים וכוח האדם שיכול להתמודד עם הנושא ביעילות".
ומה לגבי ימי חופשה ודמי הבראה?
לשון החוק קובעת כי אם נותרה לזכות עובד המפסיק את עבודתו (אם פוטר או התפטר) יתרת חופשה שלא נוצלה - חובה לפדותה, כלומר לשלם לעובד את ערכה. פדיון החופשה שמשולם, שווה - על פי חוק חופשה שנתית - לדמי החופשה שהיו משלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד. זאת, כאמור, בניגוד לימי מחלה שאותם לא ניתן לפדות.
מנתוני הסקר עולה כי אמנם בהשוואה ל-2010 הייתה ירידה של 57% במספר תלושי השכר שנמצאה בהם טעות בגובה תשלום פדיון ימי החופשה; אבל עדיין, שכיחות הטעויות גבוהה ועומדת ב-2019 על לא פחות מ-11.1% מהעובדים שלא קיבלו את המגיע להם לאחר סיום יחסי העובד מעביד. ב-2010 עמדה שכיחות הטעויות על 25.6%.
ומה לגבי תשלום דמי הבראה? גם פה יש מקום לשיפור. על פי ההסכם הקיבוצי, עובדים שהשלימו שנת עבודה אחת לפחות במקום עבודתם, זכאים לדמי הבראה בהתאם לוותק שצברו במקום העבודה. לעובדי קבלן ולעובדים בענפים מסוימים נקבעו תנאים טובים יותר מהתנאים שנקבעו לכלל העובדים. נקבע כי דמי הבראה ישולמו אחת לשנה. אם העובד פוטר או התפטר, והתברר כי לא קיבל אותם כלל או קיבל רק חלק מהם, המעסיק מחויב בפדיון שלהם בסיום ההעסקה.
על פי הסקר, נכון ל-2019 - ב-16.8% מתלושי השכר התגלו טעויות בגובה יתרת ההבראה ששולמה לעובד לאחר תום עבודתו. עם זאת, הנתון הזה משקף ירידה של 47% מהנתון שנרשם לפני עשור: ב-2010 שיעור התלושים הלא תקינים בנושא תשלום דמי הבראה לאחר סיום עבודת העובד הגיע ל-31.8%.
כמעט 15% מהעובדים שפוטרו ב-2019 לא קיבלו את פיצויי הפיטורים במועד. הנתונים מלמדים כי בשנה האחרונה עמד שיעור העובדים שלא קיבלו את תשלום הפיצויים במועד על 14.3% לעומת 24.3% ב-2010.
מעסיק מחויב למסור לעובדיו תלוש שכר עם פרטי השכר ששילם להם לכל המאוחר ביום התשיעי שלאחר המועד שבו עליו לשלם את השכר. על פי התוספת לחוק הגנת השכר, תלוש השכר צריך לכלול שורה ארוכה של פרטים, ובכללם ותק העובד, מספר ימי החופשה והמחלה שנוצלו ונותרו, פירוט דמי ההבראה, נתוניו האישיים ועוד.
על פי הנתונים, ב-2019 לא קיבלו 4.3% מהעובדים את התלוש בזמן ו/או שהוא לא כלל את כל הפרטים ההכרחיים. ב-2010 עמד הנתון הזה על 13.2%, כלומר שיפור גדול, 67%, לעומת הנתון מלפני עשור.
לפנייה לכתב/ת 
