"עוד לא הספקתי הכול": אלבום משיריו של הלוחם שנרצח בפיגוע
"הסוף הגיע מוקדם מהמתוכנן", כתב סג"מ ארז אורבך - ואז נרצח בפיגוע דריסה בירושלים בעיצומו של צום עשרה בטבת. מפגש אקראי של הזמר עובדיה חממה עם סטטוס בפייסבוק, הוליד אלבום משיריו של הבחור: "הוא היה רק בן עשרים, אך כתב כמו בן שמונים"
שלוש שנים אחרי שסג"מ ארז אורבך נרצח בפיגוע, שירים שכתב ייצאו לאור באלבום מיוחד "והיה לארז אדיר", שהלחין והפיק הזמר והיוצר עובדיה חממה. אורבך, בן 20 בנופלו, כתב טקסטים מטלטלים, נבואיים כמעט. "עוד לא הספקתי הכול", כתב – ואז נהרג בפיגוע, בעיצומו של צום עשרה בטבת.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
מפגש אקראי עם סטטוס בפייסבוק, הביא את עובדיה חממה ליצור אלבום שלם משיריו של הצעיר, שיוצאים לקראת יום השנה השני להירצחו. אורבך, בנם הבכור של קרן-אור ואורי, תושב אלון שבות, למד בישיבת ההסדר במעלות ולמרות מחלת דם נדירה, התעקש להתגייס לצבא.
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- א-קאפלה: דארת' ויידר, מאחוריך: מלחמת הכוכבים בגירסה היהודית
- חנוכה: המצוד אחרי הלטקעס: בבריסל מתכוננים לחנוכה
- מופע: "בשנה הבאה גם שלמה ארצי מוזמן
"
קולנוע : בעולם בלי תכלית ואלוהים: הסוף העצוב של "צעצוע של סיפור"
הוא שירת במרכז ניסויי הטיסה של חיל האוויר, ואף יצא לקורס קצינים. ב-8 בינואר 2017 הגיע עם צוערים נוספים לטיילת ארמון הנציב, במסגרת סדרת חינוך. במהלך הביקור פנה למדריך הקבוצה, וביקש להזכיר שעליהם להספיק להגיע לכותל המערבי כדי להתפלל מנחה במניין, מאחר וצום עשרה בטבת חל באותו היום.
זמן קצר לאחר מכן, מחבל תושב שכונת ג'אבל מוכאבר שבמזרח ירושלים, ביצע פיגוע דריסה באמצעות המשאית שלו, ורצח את סגן שיר חג'אג', סגן יעל יקותיאל, סגן משנה שירה צור וארז אורבך, שהועלה לאחר מותו לדרגת סגן-משנה, ונקבר בבית העלמין שבכפר עציון.
"עוד לא הספקתי הכול"
בסטטוס הווטסאפ של ארז הופיע משפט הלקוח מתוך הספר "אמונה וביטחון" שכתב החזון איש: "חובת האדם בעולמו, כל עוד הנשמה בקרבו, להשתדל להיות הולך וגדל". בני המשפחה הראו אותו לסיון רהב-מאיר שהגיעה לביקור תנחומים. היא פרסמה את זה בפייסבוק – ושם נתקל בו עובדיה חממה.
"בשעה שהדם רתח התרגשתי מהסטטוס כמו רבים", הוא מודה בכנות, "אבל זה היה מאותם רגעים שבהם אתה רוצה לנתב את הרגש למקומות בונים יותר, כמו שאדם צריך לעשות. אצלי, לא פעם, רגעי עוצמה והשראה מנותבים ליצירה מוזיקלית. וכך, לאחר שהלחנתי את המילים, קיבלתי על עצמי משימה להקליט הכול כמו שצריך.
"המשפט העוצמתי הזה חוזר על עצמו בסגנון קרליבך, ואמרתי לעצמי שטוב יהיה שהשיר יעובד ויזכה בקולות האותנטיים של בני המשפחה והחברים. בהקלטת השיר השתתפו חמישה חברים של ארז מהמסלול הצבאי, וגם האבא אורי והאחות אחינועם. אז עוד לא ידעתי, אבל כך החל המסע המשותף שלנו יחד לאלבום החדש".
האב השכול שהתרגש מהמחווה העביר לחממה טקסט מטלטל, נבואי כמעט, שחיבר ארז: "הסוף הגיע מוקדם מהמתוכנן... הכול עומד למבחן ביום הדין... עוד לא הספקתי הכול... פעמון מצלצל, התעוררו".
"ואכן אני התעוררתי, והלחנתי את השיר הראשון של ארז", אומר חממה. "אחריו, בעקבות פרסום שיריו בכתבה של ידידיה מאיר, הגיעו שאר הטקסטים השנונים, שחלקם רק בני מספר שורות. אין לי הסבר לזה, אבל בתוך מספר שבועות הלחנתי אלבום שלם משיריו... כתב נער בן 20, עם חוכמה של יהודי בן 80. זה בלתי נתפס, במיוחד אחרי כל המשוררים הגדולים שזכיתי להלחין בחיי".
אחרי שנזרק מהלהקה
כדי להבין עד כמה חריגה העובדה שחממה יצר אלבום שלם משירי של צעיר בן 20, צריך להכיר מעט את הביוגרפיה שלו עצמו. במהלך שירותו הצבאי קיבל עונש ריתוק של חודש לבסיס, ובזכותו בעצם החל לכתוב שירים.
לפני כ-34 שנים, הסתובב ברחוב ברחוב דיזינגוף שבתל אביב וקנה זוג מכנסיים. המוכר, צעיר בשם זאב נחמה, הבחין שהקונה מחזיק תקליט ביד - והשניים החלו לשוחח על מוזיקה והחליטו גם ליצור ביחד. חממה הביא איתו את יאיר גת, חברו מימי השירות הצבאי, והקבוצה הקטנה הקימה את "להקת מוסקבה". בהמשך, חממה לא הגיע לאחת ההופעות ולכן נזרק מהלהקה. במקומו גויסו תמיר קליסקי וישראל נחום, ולהרכב החדש קראו "אתניקס".
חממה לא לקח את ההחלטה קשה מדי, השלים תואר ראשון במדעי הרוח, התחתן, נשאב לעסק המשפחתי - ובהמשך הפך למנכ"ל "חממה חקלאות ושיווק בע"מ" שמשווקת בהצלחה תוצרת חקלאית ישראלית בארץ ובחו"ל.
"בזכות הפרדת הרשויות הזו", כלשונו, שבה הפרנסה אינה תלויה במוזיקה - איפשר לעצמו מנהג קבוע: מדי שבוע הוא נכנס לאולפן ההקלטות לערב אחד שבו הוא מקליט שירים מדם ליבו, ושאינם תלויים בדבר. את חלק מהשירים הוא כותב בעצמו, וחלקם מבוססים על טקסטים משמעותיים יהודיים וישראלים, מדוד המלך ועד לאה גולדברג.
"אני בן 55 ועושה את זה כבר 35 שנים, בלי קשר למוזה או למזג האוויר. זה כבר חלק משגרת חיי", הוא מספר. "במקום ספת פסיכולוג יש לי נשמה של יוצר מוזיקה. אני פשוט חייב את זה לעבודת המידות שלי".
"זה 'המעשר' שלי"
חממה הוציא כבר עשרה אלבומים שחלקם לא זכו להשמעות וחשיפות רבות, אבל ב-2006, באלבומו החמישי שנקרא "שמיים וארץ", נכלל גם "אנא בכוח" - פיוט עתיק מימי הביניים, הנאמר מדי יום בתפילת שחרית, וגם בימי שישי, לפני הפיוט "לכה דודי".
הלחן הקסום והענוג שארך כחמש וחצי דקות, הושר במניין קולות יחד עם אהוד בנאי, וזכה לאינספור השמעות בכל תחנות הרדיו, ובהמשך תורגם לאלבום פלטינה ולמיליוני צפיות ביוטיוב. במבט לאחור, לשיר הזה היה חלק חשוב במהפכת המוזיקה היהודית שמתרחשת כיום.
למרות הפרסום, ההופעות ושיתופי פעולה עם אמנים ויוצרים רבים, חממה המשיך בשגרה המאזנת בין ניהול העסק המשפחתי, והקלטת שירים פעם בשבוע. לדבריו, ההתמדה והעקשנות על חופש יצירתי באופן הזה, הובילה להקלטת אלבומי קונספט מוערכים כמו "לילה טוב" (אלבום שירי ערש לתינוקות עם שרון רוטר), "מרחבים" (למילותיו של הראי"ה קוק ובביצוע מיטב הזמרים: ברי סחרוף, גבי שושן, ארז לב ארי וזאב נחמה), ואת "תפילת האדם" (אלבום בביצועו של יהורם גאון). בשנה שעברה השיק את "מדרשיר", במסגרתו כתב והלחין שיר מדרש מקורי ל-54 פרשות השבוע.
למה להוציא אלבום בעולם שבו כבר לא מוכרים אלבומים, וכשאין שום סיכוי לכסות את ההשקעה?
"אתה צודק, אבל אני עדיין חי בעולם הישן של יצירת אלבומי קונספט. עיתונים יכולים להימצא ברשת בלבד, אבל ספרים צריכים מקום ואחיזה. כמו כן, חיים בעלי משמעות ושליחות זה חלק מהעשייה שלי, זה גם 'המעשר' שלי. במקרים מסוג זה, אני לא עוסק בבידור אלא בתרבות אמיתית. אני משלם על כך ביוקר בכל המובנים – בהבנה, בקבלת העול ובאהבה. איך היית נוהג לו היית מבין שאם אתה לא תעשה זאת אף אחד לא יעשה זאת?"
"כשהולכים אחרי הנשמה", הוא מוסיף, "להשראה אין חוקים. הכלל היחידי הוא 'לבשם ולהאיר את העולם'. זה לא רק שבלי פרנסה לא אוכל ליצור מוזיקה, אלא גם שבלי מוזיקה לא אוכל לעבוד ולהתפרנס סתם כך. אמנות, מאז ומתמיד, נתמכת - או על ידי המדינה, או על ידי מלכים כמו בימי הביניים.
"אז במקרה שלי, עיקר ההכנסות הן לא ממוזיקה אלא מהעסק המשפחתי. פשוט פיתחתי מודל עסקי יעיל שמשלב עסקים ויצירה באופן אופטימלי, מוסד תרבותי נתמך משל עצמי המחבר שמים וארץ, שבסוף גם משתלם לכולם. מה שכן, הבטחתי לרעייתי שתחיה, שמעתה אשתדל לנתב את היצירה גם למקומות של שמחה. בימים אלה אני עובד על פרויקט כזה שייקרא 'בלב שמח'".
"היה לארז אדיר"
אני מאמין באור, גם כשאני חשוך
אני מאמין באהבה, גם כשאני כואב
אני מאמין בנצח, גם כשאני גווע
אני מאמין באלוקים, גם כשהוא שותק
אני מאמין בנשמה, גם כשאני בגוף
אני מאמין, עודי מאמין באלוקים.
את הסינגל, המושמע פה בבכורה, שר חממה עם יהושע לימוני, ברק וולוביק, ואורי ארנד. "זה טקסט שהוא מצד אחד מאוד תמים, ומצד שני מאוד חכם. המילים אפיינו את ארז - זה שיר אמוני מאוד, שיר של מבחן אמונה; להאמין ברגעי הקושי בחיים, וגם כשאלוהים שותק. באופן מופלא זה לא אלבום עצוב על מוות, אלא אלבום על משמעות החיים. יש בו לא רק שנינות ועומק, אלא גם הומור וקריצה. מה שעצוב זה שאלמלא הטרגדיה, האלבום הזה לא היה נוצר".
ובמילותיו המופלאות של ארז אורבך: "לא ברור איך זה קרה, אבל משתדלים לחיות עם הכול... למה הקב"ה הביא אותי לפה, אין לי מושג... מה אני יודע... שכל יום לומדים משהו... לפעמים הקב"ה מכין לך הפתעות שאתה לא יודע..."
איך משפחת אורבך הגיבה למיזם?
"זה היה תהליך מורכב. הם אהבו אבל גם הופתעו. מהעוצמות, מהזמרים האורחים המכובדים. במשך העבודה כל פעם השמעתי להם שיר אחד, ונתתי להם זמן להתרגל ולנשום וכמובן לקבל כוחות. כל אחד מהם גם השתתף בשיר מסוים כמבצע, אז הם היו חלק מהתהליך. לפני חודש נפגשנו והשמעתי להם את כל שירי האלבום. זה היה מעמד מרגש מאוד".
אורי אורבך מודה שהפרויקט הצליח לרגש את המשפחה – והוא מלא תודה "על העבודה הרגישה והמיוחדת שעשו בהפיכת המילים של ארז, לשירים חיים ומעבירי מסר".
"זכות גדולה הייתה לי להיות המלחין של המשורר הצעיר-לנצח, ארז אורבך הי"ד, שאכן היה לארז אדיר", מסכם חממה. "המנגינות הנושבות חיים במילים שהיו חתומות ומונחות להן בתרדמה בין דפי הספר, עכשיו עושות להן כנפיים חדשות בעולם, בתקווה שיתנחלו בלבבותיכם ויעוררו גם אתכם, להשתדל להיות אנשים טובים שמשתפרים כל הזמן, הולכים וגדלים, אדירים וקדושים".