הקטל בענף הבנייה: במשרד העבודה מודים - "המציאות באתרים מורכבת"
חזי שוורצמן, ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה והרווחה, אומר באולפן ynet כי מפקחי המשרד נתקלים מדי יום במציאות בעייתית באתרי הבנייה בישראל, כגון פיגומים תקולים ועובדים בלי קסדות. עם זאת, הוא מבהיר: יש יותר הרתעה, בפועל המצב הרבה יותר טוב. צפו
עם זאת, שוורצמן - העומד בראש המערך שאמון על הפיקוח והאכיפה של חוקי הבטיחות בתעשייה בכלל ובאתרי הבנייה בפרט, המובילים בשיעור התאונות הקטלניות במשק - סבור שהמצב בפועל טוב יותר כיום. לדבריו, רוב ההסכמות שגובשו בהסכם שנחתם אשתקד בין ההסתדרות למשרדי האוצר, הרווחה והשיכון, נמצאות בעבודה - ובפועל נרשמה עלייה משמעותית בהרתעה.
ההסכם, שנחתם בנובמבר אשתקד, כלל שורה ארוכה של הבטחות מרשימות אך מורכבות לביצוע, שחלקן כללו לוחות זמנים שכבר אז נראו בלתי ריאליים. לו היו מתממשות, ייתכן שהיו מביאות לשינוי הלכה למעשה בענף. רק שבפועל, רובן לא התממשו כלשונן, אם בכלל, כשמספר ההרוגים רק ממשיך לטפס בינתיים וכבר עומד על 45 מתחילת השנה, בהשוואה ל-38 אשתקד.
"יש לנו ארגז כלים די גדול, אנחנו כן שמחים לבשר שכן יש התקדמות עם משרדי הממשלה", טוען שוורצמן, בין היתר על רקע העובדה שנכון להיום מועסקים כ-4,000 עוזרי בטיחות באתרי הבנייה ומספר המפקחים טיפס משמעותית. לדבריו ,"הצעות החוק בנושא כבר נכתבו", אולם הוא מודה שצעדים רבים תקועים בהמתנה להקמת הממשלה, כדוגמת תיקוני חקיקה שנכללו בהסכם הנוגעים להרחבת מעגל האחריות לבטיחות גם כלפי מזמיני העבודה, וכן הסדרת האחריות על תחזוקת מנופים.
עם זאת, הוא טוען כי "אנחנו שמחים לבשר שיש התקדמות עם משרדי הממשלה - האווירה בענף הבנייה השתנתה. אנחנו מגיעים לאתרים כמו חריש ומודיעין, יש יותר ויותר ביקורות - ואנחנו יוצאים ללא ממצאים (הכוונה ממצאים חריגים שבגינם יש לסגור את אתרי הבנייה)". הוא אף סבור שיש "הטעיה" בדיווח בתקשורת. "האתרים נראים יותר טוב, אנחנו פונים גם ליזמים כדי להקצות יותר משאבים ומקדמים רפורמה מאוד משמעותית בנושא הזה", הוא טוען, "גם היזם, גם מנהל הפרויקט, שלל בעלי מקצוע בכירים - גם להם יש אחריות על הבטיחות".
דודו של הרוג בבניין: "הוא לא האחרון"
למרות הראייה האופטימית יחסית של שוורצמן, פתחי כרמאוי, דודו של סמיר כרמאוי שנהרג בחודש שעבר בתאונת עבודה באתר בנייה ביהוד, סבור שמאום לא השתנה בשטח. באולפן ynet הוא טוען כי "עד עכשיו, במשך חודש וחצי, לא שמענו מאף אחד שום דבר, לא מהמשטרה, לא ממשרד העבודה, לא מהקבלנים. אף אחד לא התקשר ושאל מה עובר עליכם. אנחנו על התיק הזה לא יודעים כלום. עד היום אין לנו מידע על התיק הזה. זה זלזול של הקבלנים, של המפקחים, של המדינה".
סמיר, בן 24 במותו, התגורר בכפר קרע. דודו מספר כי הוא נפל מגג המבנה כשעמד על קורה שהתפרקה תחת רגליו. על השאלה האם הוא חושב שמדובר ברשלנות הוא משיב בחיוב: "הייתי שם, באתר הזה, הבניין הזה לא ראוי לעבודה. "סמיר הוא לא האחרון - יש עוד איזה ארבע או חמש שנפלו אחריו. אף אחד לא מטפל, הפסיקו את האתר יומיים וזהו. עכשיו הם עובדים כאילו אין כלום. כולם סומכים שם שיש להם בטוח, ואף אחד לא מוענש. זה מה שקורה עכשיו".
על טענות אלה משיב שוורצמן באולפן: "יש לנו כוח מפקחים מאוד נחוש, 4,000 עוזרי בטיחות, עד סוף השנה יהיה לנו עוד כמה עשרות, אנחנו מחכים לוועדות הכנסת ויש לנו רפורמה משמעותית, הכי משמעותית במערב".
1,300 צווים לסגירת אתרים - לעומת 180 אשתקד
אז מה כן יושם? אף שסעיפים רבים בהסכם אינם יוצאים לפועל בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו, שוורצמן מציין כי חל שינוי משמעותי מבחינת ההרתעה בענף, לא מעט בזכות מבצעי אכיפה של מפקחי המינהל - שהביאו לסגירת עשרות אתרים שנמצאו בהם ליקויי בטיחות חמורים. לדבריו, מספר צווי הסגירה שניתנו לאתרי בנייה בגין ליקויי בטיחות חמורים, זינק ל-1,300 צווים השנה, לעומת 180 צווים בלבד שניתנו אשתקד.
צעד משמעותי הוא הקמתה של יחידת החקירות המיוחדת פלס בלהב 433 של המשטרה, הפועלת בשיתוף פקחי משרד העבודה כלפי קבלנים שבאתריהם אירעו תאונות קטלניות. אף שיחידה זו הוקמה במטרה מוצהרת להילחם במכת התאונות העבודה הקשות בענף - שוורצמן מציין כי הם עוסקים גם בחקירת תרמיות ואי סדרים, שמשליכים על כל הענף.
עוד פירט שוורצמן צעדים נוספים שיושמו, גם אם באופן חלקי, למשל תוספת מפקחים: ההסכם קבע תוספת של 60 תקני מפקחי בטיחות, שאמורה הייתה להתבצע עד ינואר 2019. שוורצמן מציין כי כיום מועסקים 50 מפקחי בטיחות בסך הכל, כשבשנה הבאה צפויים להתווסף עוד 15. זאת לעומת 18 מפקחים שהועסקו נכון לזמן חתימת ההסכם. כלומר, מימוש הסעיף מתקדם, אך תוך עיכוב ניכר בלוחות הזמנים.
פיגומים: ההסכם קבע לאמץ את התקן האירופי בבניית פיגומים, אולם בעקבות מחאת העוסקים בתחום הוחלט להאריך את משך הזמן ליישום ובצורה הדרגתית. עם זאת, עד כה, לפי שוורצמן, מכון התקנים עוד לא אישר יבואנים שיכולים להביא את הפיגומים החדשים בהתאם לתקן. הדבר משמעותי בעיקר בפעימה השנייה של ישום התקן, שצפויה להכנס לתוקף ביולי 2020 ותחול על מבנים בגובה של 30-8 מטר, שהם 5-4 קומות.
רשתות מגן: ההסכם קבע כי יוקם צוות בין מקצועי, שיגיש עד פברואר 2019 המלצות להחלת חובת התקנת רשתות מגן מתאימות באתרי הבנייה. עם זאת, המלצות אלו טרם הוגשו וגם לא יוגשו בעתיד הנראה לעין. שוורצמן מציין כי הגשתן נדחתה בינתיים, לאחר אימוץ התקן האירופי לפיגומים בפועל, שכן הרשתות אמורות להתחבר לפיגומים אלו באופן מכני.
קמפיין ציבורי: ההסכם הבטיח קמפיין ציבורי, שאמור היה להעלות את המודעות לקטל באתרי הבנייה. שוורצמן מציין כי המשרד נמצא בימים אלו בתהליך סופי של קריאייטיב וכי הקמפיין צפוי לעלות בקרוב, במימון משותף להתאחדות בוני הארץ (הקבלנים) ולהסתדרות.
הקמת מאגר ממוחשב עם רישיונות של המנופאים, כולל תמונה: הבטחה שנכללה בהסכם, במטרה לטפל במכת הרישיונות המזויפים; ולאפשר למנהלי העבודה לוודא שהעובדים אכן מוסמכים לתפקידם. המאגר, שהיה אמור לקום עד אפריל 2019, הוקם בסופו של דבר בחודש יוני. שוורצמן מציין שבימים אלה משרד התחבורה הוציא מכרז להדפסת הרישיונות, כשבינתיים מזדהים מפעילי המנופים עם רישיונות נהיגה.
הקמת קו חם: ההסכם קבע את הקמתו של קו חם במשרד העבודה לתלונות על ליקויי בטיחות. שוורצמן מציין כי הוקם קו שפועל תחת המוסד לבטיחות וגיהות, הכפוף למשרד, וכי מתקבלים בו עשרות דיווחים מדי שבוע, על אף שלא התקיים עדין קמפיין ציבורי בנושא.
מינוי עוזרי בטיחות באתרים: הצעת חוק בנושא נכנסה לתוקף בחודש מאי השנה, כשלדברי שוורצמן, כיום מועסקים כ-4,000 עוזרי בטיחות באתרים ברחבי הארץ.
השעיית קבלנים שעוברים על הוראות בטיחות ממכרזי ממשלה: בחודש פברואר השנה נכנסו לתוקף נהלים, שקובעים כי קבלנים שבאתריהם הוטלו שני צווי סגירה בשנה יושעו מרשימת קבלן מוכר למשך שנה - ולא יוכלו להשתתף במכרזי ממשלה. עם זאת, ההוראה אינה כוללת את התוכנית הממשלתית מחיר למשתכן; ואם לא די בכך, בדיקה שערכנו העלתה כי גם הוראה זו אינה מיושמת כנדרש כשקבלנים שכאלה עדין משתתפים במכרזי ממשלה.