החברה המצרייה של גאולה כהן

עוד לפני ביקור סאדאת היא אירחה בארץ את סנא חסן, ששילמה על כך מחיר כבד במדינתה. סיפור לזכרה של האישה שנזפה בי על תמימותי

סמדר פריפורסם: 22.12.19 , 12:37

גאולה כהן ז"ל(צילום: דוד רובינגר)

הן הופיעו אצלי בשבת בצהריים, בהפתעה מוחלטת. חברת הכנסת גאולה כהן הציגה בפניי את חברתה, סנא חסן המצרייה. ברגע הראשון התקשיתי להבחין ביניהן: אותו שיער כהה, מתולתל, שמלות כחולות ארוכות, תווי פנים עגולים. כהן מיהרה להסביר ש"חברתי המצרייה באה להכיר את ארץ ישראל", וזה היה עוד לפני ביקורו ההיסטורי הראשון של אנואר סאדאת. חסן הודיעה מיד ש"חשוב לי להגיע אל כל רובדי החברה הישראלית, ולכן התעקשתי למצוא את גאולה כהן". אני לא מתחרטת, הוסיפה, "חייבים להכיר דווקא את המתנגדים".

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

אחרי שזיהיתי סימני חיבה אמיתית, הצעתי להן להתיישב ולכתוב ספר משותף. לפחות מאמר ארוך, ניסיתי לשכנע, שיסביר איך כל אחת מהן רואה את עתיד היחסים בין המדינות, וההשתלבות של ישראל במרחב האזורי. מיד העלינו יחד ראשי פרקים, והמשכנו לשוחח בטלפון. אבל העניין לא יצא לפועל בגלל מרחקי התפיסות הבלתי ניתנים לגישור.

חסן לא חזרה עוד למצרים, וביקורה בישראל יצר הדי זעם אדירים. סאדאת הורה לבעלה, השגריר בקנדה תחסין בשיר, "או שאתה מתפטר מיד מתפקידך, או שאתה מודיע על גירושים מה'מופקרת'". בשיר בחר באפשרות השנייה, ונשא לאישה את נוואל, אחותה של חסן. היא עצמה סיכמה את רשמי המסע בספר "אויב בארץ המובטחת", שנאסר לפרסום בארצה, אחרי שחלקה בו רשמים מההיכרות עם כהן, שכונתה "יקירתי".

חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן הלכה לעולמה בגיל 93

כעבור ארבע שנים הגיע לירושלים העיתונאי המצרי הבכיר אניס מנסור, ולחץ עליי לקחת אותו אל כהן. בסיומה של השיחה הארוכה הוא חיבק אותה, וקרא לה "לוחמת אמיתית שלא תהיה תקומה להשקפות עולמה". כהן לא חיכתה הרבה. היא נעמדה על רגליה באולם המליאה של הכנסת וקרעה לגזרים, בהפגנתיות, את הסכם השלום עם מצרים.

הייתי אצלה עוד שלוש או ארבע פעמים בירושלים, לשוחח, בלי להסכים, על הסכמי השלום. ואז החליטה לסיים את ההתקשרות בינינו. היא שלחה לי את ספרה "אין לי כוח להיות עייפה", וכתבה בהקדשה בולטת ש"אני, כמובן, זוכרת את הפגישות עם סנא (חסן) ועם אניס (מנסור)". לצערי, את נשבית בקסמיהם, היא נזפה בי, ואילו אני העצמתי את דרכי.

"שימי לב, אין אויב גדול מן האשליה - אלה שרגילים כל חייהם לקנות אשליות, גם המציאות בכבודה ובעצמה לא תעזור להם", הוסיפה וביקשה שאעביר את המסר הזה גם לשני "חברינו".

נוחי על משכבך, גאולה כהן. גם אם לא הסכמתי איתך, גם אם ה"חברים" ממצרים לא הצליחו למצוא איתך מכנה משותף, הם רחשו כלפייך כבוד מיוחד. מנסור חזר וכתב על חוויית המפגש, וגם שיתף את בכירי שלטונו. כשהצעתי לך לבקר במצרים, הודעת לי ש"אני נשארת לשמור על המולדת". לצערי, לא רצית להתנגש עם המציאות.