מחקר ישראלי ענק: למה ישראלים סובלים יותר מקוצר ראייה?

קוצר הראייה הולך ומחמיר בקרב ילדי העולם המערבי, וכעת יש הוכחה לכך שזה קורה גם אצלנו: "מחקר חדש של חוקרים מחיל הרפואה, בי"ח אסף הרופא ושיבא שמתפרסם החודש (דצמבר) במסגרת ציון חודש המודעות לבריאות העין ומניעת עיוורון, מצא שקיימת שכיחות גבוהה יותר של קוצר ראייה  בקרב בני נוער ישראלים, בהשוואה לאלה שעלו מברית המועצות ואתיופיה. החוקרים מעריכים שהחשיפה המוגברת למסכים תרמה משמעותית לתופעה.

קיראו עוד:

הממצאים הראו שילידי הארץ היו בסיכון גבוה יותר משמעותית לקוצר ראייה (וגם לקוצר ראייה גבוה של לפחות 6 דיופטר) בהשוואה לעולים, ובייחוד אלו שעלו ארצה בגיל ההתבגרות. עוד נמצא כי ההבדלים הללו פוחתים ככל שגיל ההגעה לישראל צעיר יותר. החוקרים מצאו שלילידי הארץ סיכוי של פי 2 וחצי להיות קצרי רואי בהשוואה לעולים מאתיופיה, ופי 7 מהם לסבול מקוצר ראייה גבוה מאוד.  

בהשוואה לעולים מבריה"מ, לילידי הארץ יש סיכוי גבוה ב-26% לסבול מקוצר ראייה, וגבוה ב- 46% לסבול מקוצר ראייה גבוה.

ממצא נוסף מצביע על כך שעולים מאתיופיה שהיגרו לאחר גיל 11, הראו סיכוי נמוך בכ-50% לקוצר ראיה, בהשוואה לעולים מאתיופיה שהיגרו לפני גיל 6, או בהשוואה לילידי ישראל ממוצא אתיופי. ממצאים אלה מחזקים את ההשערה שהשהות הארוכה בישראל מעלה את הסיכון לקוצר ראייה. עוד נמצא כי התקופה המשמעותית יותר לעלייה בסיכון לקוצר ראייה היא ככל הנראה גילאי בית הספר היסודי, בין גיל 6 ל-11 שנים.

המחקר החדש פורסם בכתב העת לרפואת עיניים Ophthalmology, והשתתפו בו 607,862 נערים ונערות בגילאי 16-19, מועמדים לשירות ביטחון, אשר נבדקו בלשכות הגיוס בין השנים 1993-2016. המחקר כלל בני נוער ילידי ישראל, עולים מברית המועצות לשעבר ועולים מאתיופיה. החוקרים ד"ר אלון פלד ממחלקת העיניים בביה"ח אסף הרופא, ד"ר ברק גורדון מחיל המודיעין וגב' אסטלה דרזן שמחוני ועמיתיהם, ביצעו חתכים גם על פי גיל ההגירה שלהם: בילדות המוקדמת, בגיל בית ספר יסודי או אלה שעלו בגיל ההתבגרות.

בחרתם בעדשות מגע? כך מטפלים בהן ומצמצמים נזקים לעיניים: צפו

על פי הערכות החוקרים, אורח החיים המערבי הוא זה שתרם תרומה משמעותית לשיעור הגבוה של קוצר הראייה: "החיים בישראל, שהיא מדינה מערבית, חושפים את כלל הילדים לגורמי סיכון סביבתיים לפיתוח קוצר ראייה", מסביר ד"ר אלון פלד. לדבריו, גורמי הסיכון הסביבתיים המבוססים ביותר כיום להתפתחות קוצר ראייה הם מיעוט זמן מחוץ לבית ועבודה, חשיפה ממושכת למסכי הסמארטפון, הטאבלט והמחשב: "במחקר הראינו שילדים שעלו לישראל מאתיופיה או מברית המועצות לשעבר אחרי גיל 11, ולכן היו פחות חשופים לגורמי הסיכון הללו ואחרים במהלך ילדותם, היו בעלי שיעורי קוצר ראייה נמוכים יותר מאלו אשר הגיעו בגיל מוקדם יותר או ילידי הארץ מאותו המוצא".

עד 2050 - מחצית מאוכלוסיית העולם עם קוצר ראייה

"העצה הטובה ביותר להורים היא לעודד את ילדיהם לבלות יותר זמן בחוץ, בשמש, ושלא יהיו כל היום עם הפנים דבוקים למסכים השונים או בספרי הלימוד", מסכם ד"ר פלד, "מחקרים מסוימים הראו שאפילו תוספת של עוד כשעה בחוץ כל יום יכולה לשחק תפקיד משמעותי בהקטנת הסיכון לקוצר ראייה".

"ממצאי המחקר מטרידים ומראים שהתקופה המשמעותית לעלייה בסיכון לקוצר ראייה היא ככל הנראה בגילאי בית הספר היסודי", אומרת נדין הולדר, מנכ"ל עמותת 'לראות', "מומלץ להורים לעודד את הילדים לשחק יותר בחוץ, ופחות להיות דבוקים למסכים השונים, זאת בנוסף להקפדה על ביצוע בדיקות סקר תקופתיות לראייה ומעקב אצל רופא עיניים החל מגיל שנה, כדי לאתר מוקדם בעיות או קשיים בראייה".