הפועלים פלשו לדירה – יזמית תמ"א 38 תפצה

בעל נכס בבניין שעבר פרויקט חיזוק תבע את החברה לאחר שהתברר לו שנגרמו לה נזקים עקב נזילות והשתלטות העובדים. הפיצוי: 30 אלף ש'

עו"ד דניאל גולשה | פסקדיןפורסם: 25.12.19 , 08:10

בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש בעל דירה בפתח תקווה נגד חברת הבנייה "חיזוק פלוס מקבוצת תמ"א 38": השופט נחום שטרנליכט קבע כי על היזמית לפצות את התובע בכ-30 אלף שקל על תיקון נזקי נזילות ועל כחודשיים וחצי שבהם לא ניתן היה להשתמש בדירה.

הדירה נמצאת בקומת הגג בבניין. ביוני 2011 חתמו הדיירים והחברה על הסכם לביצוע עבודות חיזוק בהתאם לתמ"א 38. כהיערכות לעבודות הבנייה עבר התובע עם משפחתו לדירה שכורה, ובינתיים השכיר את הדירה. ואולם, ביוני 2015, כארבעה חודשים אחרי שהחלו העבודות, עזבה השוכרת את הדירה וזו נותרה ריקה.

חוק ונדלן

מכרו נחלה במושב, ודרשו 600 אלף ש' על ביצים

עו"ד שגיב לוי | פסקדין

בעלי משק באבן מנחם הסכימו על סכום כ-1.5 מיליון שקל, אבל אז התעוררה מחלוקת מול הרוכשים: האם עליהם לשלם על 400 אלף הביצים בנחלה?

מכרו נחלה במושב, ודרשו 600 אלף ש' על ביצים

כחודשיים לאחר מכן הוא הגיע לדירה במקרה וגילה אותה פרוצה ופתוחה. שלושת המזגנים שבדירה פעלו, וכך גם חימום המים החשמלי וכל האורות. בדירה היו פזורים מזרונים, שמיכות, כריות, כלי רחצה, בגדים ושאריות מזון במה שנראה כמו השתלטות של פועלים. הוא מצא גם נזקים שנגרמו עקב חדירת מים לדירה.

לדבריו, החברה הבטיחה לפעול לתיקון הנזקים ולמניעת הישנות מקרי פלישה אך היא לא עשתה כן. בביקור חוזר הוא מצא דירה מלוכלכת ומצחינה, עם שירותים וכיורים סתומים וניכר שעובדי הנתבעת המשיכו לעשות שימוש בנכס והפכו אותו למחסן.

החברה טענה מנגד שהדירה לא הייתה אמורה להיות מושכרת בחלק ניכר מתקופת העבודות והוסיפה שהדירה הייתה במצב רעוע עוד קודם לתחילת הפרויקט ומדובר בבניין שהוגדר כ"מבנה מסוכן". זאת ועוד, אנשים מטעמה התריעו בפני התובע כי יש פועלים זרים באזור שעובדים עבור קבלנים אחרים ועליו לשמור על דירתו. לשיטתה, היא אינה אחראית לתיקון הנזקים שנגרמו עקב הנזילות שכן התובע הוא שהתקין צינור פיראטי על הגג וסיכל את ביצוע התיקונים בכך שלקח את מפתחות הדירה.

השופט שטרנליכט מינה מומחה לבחינת הנזקים בדירה, וזה קבע שעלות תיקון הליקויים היא 14,700 שקל והשופט קיבל את חוות דעתו. בפסק הדין צוין שהחברה לא הוכיחה שהתובע התקין צינור על הגג, ובכל מקרה, אין מחלוקת שהנזילה התרחשה בגלל העבודות שהיא ביצעה ולכן היא אחראית לנזקים.

באשר לתשלום דמי שכירות בתקופת העבודות נקבע שלפי הוראות ההסכם היה התובע מודע מראש לכך שעבודות הבנייה יהיו כרוכות באי נוחות. למרות זאת הוא הסכים שהזכאות לתשלום עבור דיור חלופי תהיה בכפוף לאישור מפקח שימונה על ידי בעלי הדירות בהתאם להוראות ההסכם.

התובע הציג מסמך יחיד של המפקח שלפיו במהלך שבוע אחד במרץ 2016 הדירה לא הייתה ראויה למגורים. מאידך, כתב השופט, הוכח שלאחר הוצאת המסמך ולפחות עד מועד הגשת התביעה הנתבעת לא ביצעה בדירה תיקונים שמאפשרים את המגורים בה.

לפיכך נקבע שהתובע זכאי לדמי שכירות של חודשיים וחצי. השופט לא מצא לנכון לפסוק פיצויים עבור עוגמת נפש וחייב את הנתבעת בסך כולל של 26,584 שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 6,135 שקל.