עסקת שר הביטחון המפוקפקת של בנט
בנט מכר את עמדתו בעניין החסינות בנזיד עדשים, כדי להתמנות לתפקיד שבאופן מסורתי פוגע אלקטורלית בממלאים אותו תחת בנימין נתניהו
במסגרת הסדרה "ימי בנימין" שאל עמית סגל את נפתלי בנט לגבי מערכת יחסיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. בנט השתתק לרגע ונשמע כמי שעבר סדנה לניהול כעסים. "אנחנו לא חברים", הוא מלמל. נתניהו הוא פוליטיקאי מחושב שמשעבד בדרך כלל את יצריו לצרכיו, אבל במקרה של בנט (ואיילת שקד גם), זורם ביניהם דם רע שרק פסיכולוג פוליטי טוב, המתמצא בראשי ממשלה ובעיקר בנשות ראשי ממשלה, יכול להסביר.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
בבחירות 2013, כאשר בנט הקים את הבית היהודי, התייחס נתניהו אל ראש המטה שלו לשעבר כמי שמנסה להשתלט על מחנה הימין. זה בסדר לתקוף אותו פוליטית, אבל לפי תיק 4000 דרש שאול אלוביץ' מ"וואלה", במצוות משפחת נתניהו, לפרסם השמצות אישיות כנגד אביו ורעייתו של בנט. יותר נמוך מים המלח.
בבחירות אפריל 2019 המשיך נתניהו להיאבק ב"ימין החדש" של בנט ושקד, שלא עברה את אחוז החסימה. זאת אף שהדבר היה מנוגד לצרכיו הפוליטיים, ובדיעבד מנע בעדו להרכיב ממשלת ימין צרה. נתניהו לא הסתפק בכך ופיטר את השניים מתפקיד שרים, בטקס השפלה פומבי, אף שמדובר היה בממשלת מעבר. פסיכולוג טוב, כבר אמרנו.
והנה רבותיי, מהפך. אף שלא הוקמה ממשלה לאחר בחירות אלה, מונה בנט לתפקיד שר הביטחון. מובן מה הרוויח נתניהו מן המהלך: במסגרת עיר המקלט של חסינות שהקים במערכת הפוליטית, המכונה "בלוק הימין", הוא הבטיח גם את השתתפות בנט. בכך הוא חסם סופית את אפשרותו של בני גנץ להקים ממשלה.
בנט קיבל לכאורה תמורה נאותה. תפקיד שר הביטחון נחשב לשני בחשיבותו בממשלה והוא יצליח, כך הוא מאמין, ליצור לעצמו מוניטין כמי שיוכל להתמודד בעתיד על ראשות הימין. הנה יראו אותו בתצלומים משותפים עם הרמטכ"ל, אלופי צה"ל וחיילים. הוא יכוסה בשכפ"ץ הביטחון ויזכה בעדיפות על יתר המתמודדים על תפקיד זה בעתיד. זאת, בהנחה שגדעון סער יפסיד בפריימריז בליכוד לראשות הליכוד.
אבל גורלם של שרי הביטחון בממשלות נתניהו לדורותיהן עשוי להבהיר לו שעשה מקח טעות. יצחק מרדכי, שהיה שר הביטחון של נתניהו מ-1996, הסתכסך עימו והחליט לפרוש מהליכוד ולהקים את מפלגת המרכז יחד עם רב אלוף (מיל') אמנון שחק, דן מרידור ורוני מילוא. מרדכי הועמד בראשה אבל תפקיד שר הביטחון בעברו לא סייע. מפלגת המרכז זכתה בבחירות 1999 בשישה מנדטים בלבד ונעלמה מן המפה הפוליטית.
בסך הכול מזכיר צבאי? בנט עם נתניהו (צילום: עומר מירון, לע"מ ושחר לוי, משרד הביטחון)
אהוד ברק היה שר הביטחון של נתניהו בממשלת 2009, במסגרת ההסכם הקואליציוני של מפלגת העבודה עם הליכוד. ב-2011 הוא פרש מהעבודה, שמרבית חבריה רצו לפרק את השותפות עם הליכוד, והקים את סיעת "עצמאות" כדי שיוכל להמשיך לכהן כשר ביטחון. ברק תכנן להתמודד בבחירות 2013 יחד עם מפלגתו החדשה, והאמין שינצל לצורך זה את המוניטין שרכש כשר הביטחון. אבל הסקרים לימדו שלא יצליח לעבור את אחוז החסימה והוא פרש מן החיים הפוליטיים.
משה (בוגי) יעלון מונה לשר הביטחון של נתניהו לאחר בחירות 2013. כאשר נודע לו שנתניהו מתכוון להחליפו באביגדור ליברמן ב-2016, ושיקבל בתמורה את משרד החוץ, הוא התפטר מן הממשלה ועזב את הליכוד. יעלון הקים את מפלגת תל"ם לקראת בחירות אפריל 2019, אבל תואר שר הביטחון לשעבר לא סייע לו לעבור את אחוז החסימה בסקרים והוא העדיף לחבור לכחול לבן.
ליברמן התמנה כאמור לשר הביטחון ב-2016, כאשר ישראל ביתנו הצטרפה לקואליציה של נתניהו. בסוף 2018 הוא פרש מתפקיד זה במחאה על החלטת הממשלה להגיע להסדר עם חמאס לאחר סיבוב נוסף של ירי. בבחירות אפריל 2019 קיבלה מפלגתו של ליברמן חמישה מנדטים בלבד (ירידה של מנדט בהשוואה לבחירות 2015), חרף הרזומה כשר הביטחון.
תפקיד שר הביטחון של נתניהו לא הועיל פוליטית לכל מי ששירת בתפקיד הזה ויש לכך אולי שני הסברים. הראשון: אין כבר מלחמות גדולות, ובמלחמה בטרור קשה להציג תמונות מנצחות. הסיבה השנייה היא שנתניהו, כמי שעומד בראש הקבינט, יוצר את הרושם ששר הביטחון הוא בעצם המזכיר הצבאי שלו.
בנט נאלץ, לצורך קבלת תפקיד שר ביטחון זמני בממשלת מעבר, לחזור בו מעמדתו בעבר שלפיה "איני מתחייב להישאר בממשלה במידה שיוחלט על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה". אחרי שמונה לתפקיד אמר כי לנתניהו "עומדת חזקת החפות".
לבנט לא תעמוד יותר חזקת חפותו לגבי אמינותו. הוא איבד אותה במחיר של נזיד עדשים. בעתיד, כאשר ייאלץ כנראה לוותר גם על הנזיד הזה, הוא ימלמל שוב: "אנחנו לא חברים".
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
ד"ר ברוך לשם
מומלצים