העדפת הכהניסטים של רפי פרץ תוביל לשקיעה
צירוף עוצמה יהודית מעיד על הנתק בין הנהגת הבית היהודי לבין הרוב הליברלי בציונות הדתית. בסוף הוא יישאר עם הרבנים אבל בלי המפלגה
השר רפי פרץ(צילום: אוהד צויגנברג)
מי שבחר ברב רפי פרץ להוביל את הציונות הדתית, או קיבל את הנהגתו כדבר טבעי בסבב הבחירות באפריל, מוטב לו שלא יגלגל עיניו לשמים עכשיו כשהרב פרץ - במחטף אנטי דמוקרטי ואנטי ממלכתי - מוליך את המפלגה לקץ דרכה. הכתובת הייתה על הקיר.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
במטאפורה קולעת מתאר עמוס עוז בספרו "פה ושם בארץ ישראל" את התהליך שעבר על הציונות הדתית, ממיקומם כמשגיחי הכשרות בקרון המסעדה של רכבת הציונות, להשפעה מכרעת בהובלת הקטר. אכן, אי אפשר לטעות בעובדה שבמישורים רבים פועלת הציונות הדתית כיום מתוך הקטר - אם בחינוך ובהתיישבות, ואם בצבא ובשלטון.
רק שעתה, כאשר הרב פרץ המתיימר לייצג ולהוביל אותה חובר (שוב) לתנועה קיצונית כ"עוצמה יהודית", הוא לא רק מוביל לפירוד ולפילוג בתוך המחנה, אלא גם עלול לסובב את ההגה של הרכבת כולה. כניסתה של הגזענות לכנסת ישראל תהיה רשומה על שמו.
בעוד רוממות "אחדות ישראל" בגרונו, הוא בחר לפתוח את קמפיין הבית היהודי באיחוד שלא מוגדר עוד כ"בלוק טכני של אין ברירה", אלא כשותפות טבעית, גם במחיר טרפוד כל אחדות וחיבור עתידי עם גורמים אחרים, כפי שוודאי ידוע היטב לו, על אף היותו פוליטיקאי מתחיל. אין ספק, הקול קול יעקב אך הידיים ידי עשו.
הציונות הדתית היא אחת התנועות היותר מאותגרות שצמחו בעת החדשה. כשהזרם החרדי שלל את הציונות האקטיבית חילונית מזה, והציונות הסוציאליסטית את ההלכה וקיום המצוות מזה, השכילה הציונות הדתית לפרש את המציאות באופן המאפשר לאחוז בחבל משני קצותיו. אם בדרך של פרגמטיות (הרב ריינס) ואם בדרך של אתחלתא דגאולה (הרב קוק).
אבל כך או כך, הציונות הדתית ככלל מעולם לא נתנה ביטוי פוליטי לתפיסות גזעניות היונקות מאידיאולוגיית "העם הנבחר" כהצדקה לעליונות יהודית על מיעוטים ולפגיעה בזכויותיהם, ובוודאי לא כהכשרה למעשים שאינם מוסריים כלפי אדם ואזרח. אדרבא, היו אלו ראשיה ומנהיגיה הפוליטיים של המפד"ל שדגלו בדרך של מתינות פוליטית וביטאו לא אחת את זעקת הגר, היתום והאלמנה.
גם עם הקמת מפעל ההתיישבות וחיזוק הקו האקטיביסטי, ידעה התנועה להישמר מפני חטא הגזענות ולדחוק את הקולות הפשיסטיים מחוץ למחנה. הרב מאיר כהנא מעולם לא היה אורח רצוי בציונות הדתית וגם לא בגוש אמונים. והנה דווקא היום, בעוד רובו של הציבור הדתי לאומי נמצא על רצף רחב של דעות ואורחות חיים, נחצה קו אדום וממפלגה המתיימרת להכיל את רוב מניינם של הדתיים לאומיים, בחסותו של הרב פרץ, הפכה בית לקצה מסוכן גזעני וזניח.
צמד-חמד נגד הציונות הדתית הליברלית (צילום: אלי סגל)
עו"ד בתיה כהנא דרור
צירופה של עוצמה יהודית "תחילה" רק מעיד על הנתק שבין הרוב הליברלי לבין נבחריו, והרב פרץ בראשם, מה שמאפיין שיא של תהליך חדש יחסית שבו רבני הציונות הדתית, המהווים גוף רבני מייעץ סטייל מועצת גדולי תורה, נותנים את הטון במפלגה.
כשלונו של הרב פרץ בהובלת המחנה הציוני-דתי הוא נורת אזהרה ביחס למנהיגות פוליטית במחנה הדתי. התערבות יתרה של רבנים בהליכים דמוקרטיים עלולה להסתיים בהתפוררות, הקצנה ותגובת נגד, בוודאי כיום, לנוכח הפער המוכח שבין הציבור הדתי לאומי לבין רבניו (כך הרב פרץ בתפקידו האחרון).
הציבור הדתי לאומי אכן בחר ברבניו כמחנכים, מורים ואנשי רוח, ועל כך יעידו ישיבות ההסדר, המכינות והמדרשות המפוצצות בתלמידות/ים. אבל כפוליטיקאים - הניחו לדמוקרטיה לעשות את שלה.
עוד טרם הבחירות המתרגשות עלינו זקוק הבית היהודי להפיכה מבפנים ולהכתרת מנהיגות נבחרת המייצגת את כל גווניו. ואם זו לא תבוא, נראה שבעתיד הקרוב נחזה בשקיעתה של מפלגה שגם מצביעיה "המסורתיים" הולכים ומחפשים להם בית אחר .
- בתיה כהנא דרור היא עורכת דין ופעילה חברתית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
עו"ד בתיה כהנא דרור
מומלצים
