נאמני הבימה: "תיאטרון אינו עסק - התייחסות בעיניים עסקיות שגויה"
הנאמנים הזמניים לתיאטרון הלאומי הגישו דו"ח ראשון לביהמ"ש ובו הדגישו כי "תיאטרון מחויב לשרת אמות מידה תרבותיות ויצירתיות, אשר לא אחת אינן עולות בקנה אחד עם היכולת להרוויח כסף". למרות זאת מצאו סיבה לאופטימיות: "תפוסת ההצגות טובה - חלקן מלאות עד אפס מקום"
נמשך הדיון בהליכי הקפאת ההליכים של התיאטרון הלאומי: הנאמנים הזמניים לתיאטרון הבימה בתל אביב, עו"ד דורית לוי טילר ורו"ח חן ברדיצ'ב, הגישו היום (ג') דו"ח ראשון לבית המשפט המחוזי בעיר. בדו"ח מתחו השניים ביקורת על ההתנהלות העסקית של בעלי התיאטרון, אולם גם מצאו סיבה לאופטימיות.
בקשה לביהמ"ש: הורה להבימה לשלם את הוצאות הפקת "מאמא מיה"
המדינה תעביר כסף להפעלת הבימה בזמן הקפאת ההליכים
בשורות טובות בהבימה: העובדים יקבלו משכורות
"המשותף להסדרי ההבראה בעבר בתיאטרון הוא מתכונת חוזרת של העמדת מענקים והלוואות, כנגד התחייבות להתייעלות ואיזון תקציבי. מתוך לימוד הנתונים, התנהלות התיאטרון לאורך העשורים וניסיון לגבש תפיסה ריאלית של התיאטרון, דומה כי התייחסות אליו בעיניים 'עסקיות', בטרמינולוגיות פיננסיות מקובלות, היא שגויה מעיקרה", כך כתבו הנאמנים בדו"ח.
השניים הדגישו: "תיאטרון אינו עסק. תיאטרון מחויב לשרת אמות מידה תרבותיות ויצירתיות, אשר לא אחת אינן עולות בקנה אחד עם היכולת 'להרוויח כסף'. הפנמה ואימוץ מסקנה כזו מובילה בהכרח לשינוי הגישה של 'הסדרי הבראה' ויצירת מתכונת חדשה, שונה, שתבטיח קיום תיאטרון לאומי נושם וחי למאה השנים הבאות".
נזכיר כי בחודש שעבר הורה בית המשפט על מינויים של עו"ד לוי-טילר ורו"ח ברדיצ'ב כנאמנים זמניים לתיאטרון כדי לפעול בדחיפות להשגת גיבוש הסדר נושים, שמטרתו הבראת התיאטרון ומציאת פתרון שיאפשר את תשלום שכרם של מאות העובדים. מהדו"ח עולה כי "בתוך פחות משעה ממועד המינוי התייצבו הנאמנים בתיאטרון, נפגשו עם המנכ"לית, עם עובדי ההנהלה, עם שחקנים ועובדים ששהו באותה עת בתיאטרון, ובהתאם להוראות בית המשפט נערכו להמשך הפעילות, לרבות להעלאת ההצגות ביום המינוי ואילך כמתוכנן".
לפי הנאמנים, מאז שמונו הם "מתייצבים בתיאטרון מדי יום, אוספים מידע, פותרים בעיות למכביר ומנהלים את התיאטרון ניהול שוטף על כל רבדיו. הנאמנים לומדים אודות ניהול התיאטרון ופעילותו... ועומדים על המורכבות האדירה שבניהול התיאטרון... המועצמים שבעתיים נוכח מצוקתו הכספית, מצוקה בת שנים, שלא לומר עשרות שנים".
"גיבנת מכבידה ומציקה"
הנאמנים מתארים "כרוניקה של הסדרים חסרי תוחלת", לפיה "התיאטרון יצר במשך השנים חובות והתחייבויות שהפכו ל'גיבנת' מכבידה ומציקה, אשר אינה מאפשרת התנהלות עסקית שוטפת ומקובלת... הנאמנים נכחו לדעת כי לתיאטרון הבימה קשיים כספיים בני עשרות שנים. תחת ההנהלה הנוכחית, תחת זו שלפניה, תחת זו שלפני זו שלפניה, תחת נאמנים וממונים ויועצים ותחת הליכים משפטיים, יהא כינויים אשר יהא".
"התיאטרון מתנהל מזה שנים במתכונת של כיבוי שריפות, תוך המחאת תקבולים עתידיים, הלוואות למימון משכורות ומימון שוטף ונטילת התחייבויות והתקשרות בהסכמים, שאין ביכולתו של התיאטרון לקיים. מתכונת הישרדותית זו, במצוקה תזרימית קשה וקבועה, הובילה באופן בלתי נמנע להפרה עקבית של התחייבויות התיאטרון כלפי יוצרים, שחקנים, ספקים, עובדים, נותני שירותים ועוד. החברה אף ניכתה כספים כדין ממשכורות עובדים, מבלי להעבירם ליעדם", נכתב.
בשל כך, קובעים הנאמנים כי "במשך השנים הפכה הנהלת התיאטרון את תרבות (או אי תרבות) הפרת ההתחייבויות וגרירת חבויות לתרבותה הארגונית. הדבר נעשה בריש גלי, תוך שהנהלת התיאטרון ומוסדות המדינה יודעים ומודעים לכך".
הנאמנים מדגישים כי "חובותיו הצבורים של התיאטרון למדינה בסכומי עתק, והמחויבות לפרעם על מנת לזכות בכספי תמיכה, במענקים, ובהכרה של מוסדות המדינה, הביאו את התיאטרון למחנק תזרימי מתמשך, לניהול הישרדותי של הנהלת התיאטרון, למצוקה יומיומית בניהול, ולעמידת ההנהלה נוכח התחייבויות שוטפות שלא ניתן לפרוע. התוצאה הייתה הפרה מסיבית של התחייבויות לעובדים, לשחקנים, ליוצרים ולספקים, ואיתור פתרונות מימון שנגסו בהכנסות התיאטרון".
סימן לאופטימיות: נאמנותם של עובדי התיאטרון
הנאמנים מצביעים בדו"ח על שורה של פעולות, אשר פגעו בהכנסותיו וברווחיו, ומצריכות טיפול. בתוך כך, מדובר במכירת כרטיסים לגופים משווקים במחירים נמוכים לשם הקדמת תזרים המזומנים. על כך כותבים הנאמנים: "יש לבטל ולהימנע מהתנהלות זו לחלוטין. הנאמנים כבר פעלו ופועלים לביטול התקשרויות כאלה, ומתווים מדיניות אשר שוללת התנהלות כזו". פעולה אחרת היא חלוקת כרטיסים והזמנות להצגות לעובדים ואחרים. על כך נכתב: "יש לצמצם נוהג זה למינימום של כרטיסים".
הנאמנים מוסיפים כי הם מצויים בעיצומו של הליך בדיקת ההצגות הקיימות ואלו המתוכננות, ובונים מערך תקצוב הכולל את כל ומלוא העלויות הכרוכות בהפקת והעלאת הצגה, החל משלב ההפקה, החזרות, ההקמה וההצגות. "דומה שלא נערך בעבר תהליך מעמיק ביחס להצגות, וככל שנערך - לא יושם דיו ולא זכה לדגש הנדרש ביישום כזה. תמחור שגוי או תמחור חסר מהווה מתכונת בדוקה להפסדים מתמשכים", כותבים הנאמנים. מנגד הם מציינים כי "תמחור יסודי של הצגות או פעילות בתיאטרון, יש בו כדי למנוע פעילות הפסדית וצבירה מתמשכת של הפסדים".
באשר למינויו של נועם סמל למנכ"ל התיאטרון, כותבים הנאמנים כי "כהונתו של סמל זכתה לברכת גורמים רלוונטיים במשרד האוצר, במשרד התרבות, אצל הממונה ולתמיכה חמה בקרב עובדי התיאטרון, גורמים מוסדיים ובציבור הרחב". לפי הדו"ח, "סמל נכנס לתפקידו מיד עם אישור מינויו, ויחד עם הנאמנים מתייצב משחר עד ליל למשימות הרבות של ניהול התיאטרון - קלה כחמורה - החל בסידור וניקוי כניסת האמנים ועד לפגישה עם שרת התרבות".
כסימן לאופטימיות, הדגישו הנאמנים את התגייסותם ונאמנותם של עובדי התיאטרון, ש"חרף התרעומת ותחושת העוול, ועל אף המצוקה הכספית המתמשכת ולמרות קשיים תפעוליים יומיומיים... חדורי רצון לסייע, נרתמים להבראת התיאטרון ומסייעים לנאמנים במלאכתם, כך שפעילות התיאטרון מתנהלת כסדרה ומתוך אופטימיות. עבור מרבית עובדי התיאטרון, אשר חלקם ותיקים מאוד, התיאטרון הוא יותר ממקום עבודה. הוא בית", מסכמים הנאמנים.
לפנייה לכתב/ת 
