צדק חלקי ומאוחר לתושבי גבעת עמל

התרגום הכספי שנתן בית המשפט להכרה בצדקתן של 14 משפחות ובזכותן על הקרקע אמנם לא גבוה, אבל הוא לפחות מהווה נחמה מסוימת

מרב בטיטופורסם: 24.12.19 , 14:54

ארכיון. מחאת תושבי גבעת עמל(צילום: מוטי קמחי)

זהו סיפור היסטורי שהחל ב-1948, נמשך לכל אורך קורותיה של הציונות החדשה בארץ ישראל, והסתיים אתמול (יום ב') בפסק דין היסטורי שניתן בבית משפט במדינת ישראל: היד שפינתה 360 משפחות עולים מבתיהם במהלך קרבות המלחמה, שיישבה אותן בכפר ג'מוסין, והתחייבה כי "כל אלה שהתיישבו בג'מוסין בהסכמת המוסדות המוסמכים, יוכלו להישאר במקומם עד ישוכנו במקומם הקבוע" (ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון), היא היד שתישלח 72 שנים לאחר מכן, ומכוח ריבונותה המשפטית - אל קופת העשיר, ותעביר לכיסו של העני.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

כן, העני: משפחות שלמות של עולים מארצות המזרח, חודשים ספורים אחרי עלייתם ארצה, על טפם וקשישיהם תחת אש צולבת של לוחמה נאלצים להיעקר מבתיהם בשכונת מנשייה, נווה צדק ויפו. בהוראת הממשלה הם מועברים לכפר ג'מוסין שננטש מיושביו הפלסטינים, ומקבלים הבטחה שיקבלו מחדש מקום קבוע.

אם זה נשמע לכם כמו תיאור חלוצי הרואי על הקרבה בזמן מלחמה - הוא כנראה כזה, גם אם לא התרגלתם עד היום לקרוא אותו בנשימה אחת עם יהדות המזרח ב-1948. גם אם לא קראתם עליו בספרי לימוד, גם אם לא נבחנתם עליו בבחינות הבגרות, וגם אם לא ראיתם סרטונים בשחור-לבן שמתעדים עקירה תחת מלחמה וברקע קריין שמכריז בפאתוס על גבורת הילדים.

ההבטחה, לפחות חלקה החשוב, קוימה אמש עם מתן פסק הדין שמעל לכל מכיר בזכותם של ילדיהם ונכדיהם של החלוצים משכונת הביצות ההיא, לקבל פיצוי ממדינת ישראל הרשמית שלמעשה התנערה מהם בכל דרך אפשרית עד היום.

המדינה ששלחה מעליה אזרחים טובים ונאמנים ודנה אותם ואת הדור הבא אחריהם לחיים של חוסר ודאות, של מאבקים משפטיים ושל תחושת ניכור כלפי הממסד, שהפכה אותם במו ידיה לפושטי יד המחזרים על פתחי הצדק, שמחקה את תרומתם מדפי ההיסטוריה, והפנתה אליהם את גב הבטון שלה כמעט מהיום שבו דרכה כף רגלם על אדמת ארץ הקודש - התעשתה אתמול וגאלה אותם מהצורך בן כמעט שלושה דורות להצדיק את קיומם.

התרגום הכספי שנתן בית המשפט להכרה בצדקתן של 14 משפחות העולים ובזכותן על הקרקע נמוך אמנם ולא יספיק לרכישת בית דומה באותו אזור, אבל במונחי הקפיטליזם הממאיר של 2019, ובעידן של ג'נטרפיקציה עיוורת לצורכי האדם הקטן, גם זוהי נחמה לא קטנה.