דרש לפנות שוכרים כי הטרידו אותו - ונדחה

בעל נכס במושב אשבול הגיש תביעת פינוי נגד בני הזוג שהתגוררו בבית והציג שורת ארוכה של נימוקים, שנדחו אחד אחד בבית המשפט

עו"ד רונן (רון) פרץ | פסקדיןפורסם: 28.12.19 , 08:09

בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעת פינוי שהגיש בעל בית במושב אשבול, שטען שהשוכרים הפרו את הסכם עמו משום שלא ביטחו את הנכס, לא הסכימו להכניס בעלי מקצוע, הטרידו אותו ולא מסרו ערבות בסכום שדרש. השופט עמית יריב התרשם שהשוכרים מילאו אחר כל התחייבויותיהם.

הדיירים הם בני זוג שב-2018 חתמו על הסכם שכירות לשנתיים. ביולי האחרון הם קיבלו הודעה מבעל הבית על הפרת ההסכם, בין היתר בטענה שלא העבירו לו ערבויות ולא ביטחו את הבית. כשבועיים לאחר מכן, משלא תיקנו את ההפרות לשיטתו, הוא הודיע להם על ביטול ההסכם ודרש מהם להתפנות בתוך שבועיים.

חוק ונדלן

מכרו נחלה במושב, ודרשו 600 אלף ש' על ביצים

עו"ד שגיב לוי | פסקדין

בעלי משק באבן מנחם הסכימו על סכום כ-1.5 מיליון שקל, אבל אז התעוררה מחלוקת מול הרוכשים: האם עליהם לשלם על 400 אלף הביצים בנחלה?

מכרו נחלה במושב, ודרשו 600 אלף ש' על ביצים

כשלא עזבו הוא הגיש נגדם תביעת פינוי שבה טען שהפרו את הסכם השכירות ואת חוק השכירות בדרכים רבות, ובכלל זה סירבו לאפשר לבעל מקצוע לתקן ליקויים, לא ערכו ביטוח מבנה, הפיצו עליו לשון הרע והטרידו אותו עד שנאלץ להגיש נגד הבעל תלונה במשטרה. מעבר לכך, הם לא סיפקו לו את כל הביטחונות שדרש.

השוכרים טענו לעומת זאת שהתובע מעולם לא אמר להם דבר על הביטחונות, ומכל מקום הם סיפקו לו את כולם. בהקשר זה הם הפנו להודעה שבה דרש בעל הבית סחורה שתבטיח שימציאו לו ערבות בנקאית של 40 אלף שקל. לטענתם הם פעלו בהתאם, העבירו לו 1,402 כיפות בשווי 70 אלף שקל ובהמשך שלחו לו הודעה שימסרו את הערבות ברגע שיקבלו את הסחורה חזרה. הם הדגישו כי סכום הערבות שנדרש גבוה בהרבה מהמותר בחוק.

עוד ציינו השוכרים שלא הערימו קשיים על בעלי המקצוע, נהפוך הוא. אלא שלדבריהם לא כל הליקויים טופלו והם נאלצו לממן תיקונים על חשבונם כשלמרות הנזק הכספי שנגרם להם הקפידו לשלם את דמי השכירות המלאים.

ואכן, השופט עמית יריב דחה את טענות התובע אחת לאחת. ראשית הוא התייחס לסוגיית הביטחונות וקבע שהשוכרים הוכיחו שמילאו אחר התחייבויותיהם אפילו שהערבות חרגה משמעותית מהיקף הביטחונות המותר. הובהר כי החוק קובע שהמקסימום שיכול משכיר לדרוש הוא דמי שכירות של שלושה חודשים או שליש מתקופת השכירות – לפי הנמוך מבין השניים.

באשר לביטוח, השוכרים הציגו פוליסה שנכנסה לתוקף לפני ההודעה על ביטול ההסכם, כך שגם אם לא ביטחו את הדירה מיד לאחר שנכנסו הם תיקנו את ההפרה ולכן אין עילה לביטול הסכם השכירות בשל כך.

בעניין בעלי המקצוע קבע השופט שמלבד העובדה שעילה זו לא צוינה בהודעת הביטול, ההתכתבויות בין הצדדים מעידות שהשוכרים שיתפו פעולה ואין כל ראיה שסירבו להכניס מישהו הביתה.

לבסוף נקבע כי טענות להטרדה והוצאת דיבה לא נחשבות להפרת הסכם שכירות והתובע יכול פשוט להגיש תביעת לשון הרע. בסיכומו של עניין קבע השופט שלא הוכחה עילה לפינוי השוכרים והתובע חויב בהוצאות של 7,500 שקל.