"זו מכת מדינה": היחידה למלחמה בפרוטקשן יוצאת לדרך

"מכת מדינה". חלונות ראווה מנופצים בראש פינה על רקע גביית דמי חסות(צילום: אביהו שפירא)

תופעת סחיטת דמי החסות, שגורמת למשטרה הרבה כאב ראש, עשויה לבוא אל קיצה בקרוב: אחרי שנים של מאבק לא ממש מוצלח, תוקם בקרוב היחידה למלחמה בפרוטקשן. בשבועות האחרונים מתקיימות ישיבות אינטנסיביות של סגל הפיקוד הבכיר במשטרה, והשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, אף העלה את הדרישה בפני כל אחד מהמועמדים לתפקיד המפכ"ל. ההערכה היא כי היחידה תסופח ללהב 433 וחוקריה יתמקדו אך ורק בתופעות הפרוטקשן.

נכון להיום תופעת סחיטת דמי החסות (סד"ח) לא מטופלת על ידי גורם אחד שמרכז את כל הנתונים ומטפל בבעיה בראייה ארצית. דבר זה גורם למשטרה בעיה, שכן אם מחוז מסוים מזהה תופעת סחיטה והוא פועל נגד החשודים, הוא לרוב מפליל אותם רק בעבירות שביצעו באזור המחוז, בעוד רבות מכנופיות הסוחטים פועלות במרחב טריטוריאלי בלתי מוגבל ומבצעות סחיטות לכל רוחב המדינה.

בחודשים האחרונים התקיימו כמה דיונים עם כל גורמי המקצוע הרלוונטיים, והוצגו בהם מחקרים לגבי התופעה. בסיומם החליט השר ארדן שהתופעה צריכה לקבל טיפול מערכתי על ידי הקמת יחידה ארצית. על פי הנתונים, לעבירת סחיטת דמי החסות יש השלכות רבות היקף, כגון פגיעה בפעילות הכלכלית שמתקיימת באותו אזור והרתעה של בעלי עסקים פוטנציאליים.

"ארגוני פשיעה 'מגינים' על העסק מפני עצמם". ניסיון התנקשות בבעל מועדונים בת"א(צילום: שאול גולן)

עוד עלה בדיונים כי "ביסודה השיטה מתבססת על הסכם שבשתיקה בין בית העסק הנסחט לבין הסוחטים - קרי ארגוני הפשע - לפיו יספקו לעסק שירותי הגנה בתמורה לתשלום קבוע. בפועל מדובר בסחיטה מכיוון שאותם ארגוני פשיעה 'מגינים' על העסק מפני עצמם".

עיקר התופעה, כך הצביעו הנתונים, מתקיימת במגזר הערבי. על פי הדו"ח, אף שחלקם של הערבים הישראלים באוכלוסייה בישראל הוא 21%, חלקם בעבירות הסד"ח מתקרב ל-50%.

מניתוח פרופיל הקורבנות עולה כי רוב הפעילות של הפרוטקשן היא בתחום שמירה באתרי בנייה ובתי עסק. רוב הקורבנות הם קבלנים, חקלאים, בעלי עסק ושוק אפור. פעילות העבריינים נעשית תוך איום וגרימת נזק ראשוני לרכוש על מנת לגבות את דמי החסות, ונלוות לה גרימת נזק לרכוש, הצתות, גניבות, איומים, ירי, מטענים ואלימות.

ארדן(צילום: אבי מועלם)

על פי הדו"חות שהוכנו, עולה כי המשטרה מכירה בארבעה סוגי סד"חים: סד"ח קלאסי, סד"ח של שמירה כפויה, סד"ח נושאי וסד"ח דיגיטלי. כיום אין בחוק הישראלי הגדרה ייחודית לעבירות פרוטקשן, וההתבססות בכתבי אישום היא על שלוש עבירות סחיטה: סחיטה בכוח, סחיטה באיומים ונטילת נכסים לשם סחיטה.

היחידה החדשה תמוקם בלהב 433, ותיהנה מכל האמצעים הסיגינטיים והטכנולוגיים שלה. על פי התוכנית, בראש היחידה יעמוד קצין בדרגת ניצב-משנה לכל הפחות, שיפקד על עשרות בלשים וחוקרים שיטפלו אך ורק בתופעה. אנשי היחידה יהיו אלה המנחים את המחוזות כיצד לטפל ולפעול נגד תופעות סד"ח קטנות של כנופיות קטנות, ובמקביל היחידה תתמקד בחקירות הגדולות והרגישות ואלה שקשורות לארגוני פשיעה.

השר ארדן אמר כי "סחיטת דמי חסות הפכה למכת מדינה שגורמת פחד וסבל לאזרחים רבים שחוששים להתלונן. הדרישה שלי מהמשטרה ברורה: להקים יחידת מודיעין וחקירות ארצית, שתילחם בסחטנים האלימים עד למיגור התופעה".