שתף קטע נבחר

שפעת קטלנית: כך היא גורמת לקריסת מערכות ומוות – שלב אחר שלב

מגפת השפעת עוד רחוקה מהשיא וכבר גובה קורבנות רבים בארץ. מדוע נגיף השפעת כל כך קטלני וכיצד הוא גורם לקריסת מערכות ולמוות?

השפעת ממשיכה לגבות קורבנות: שלושה נפטרים ו-98 מאושפזים, והמספרים ממשיכים לעלות. אחד הזנים הפעילים ביותר השנה, הוא נגיף שפעת החזירים, H1N1 הזכור משנת 2009 אז היכה קשות בישראל וגם למקרי תחלואה ותמותה רבים.

 

קראו עוד:

אבחנו עצמכם: יש לי שפעת או רק הצטננות?

המירוץ אחרי החיסון: כמה נשארו בכל קופה?

שאננות? למה הישראלים מתחסנים פחות לשפעת

 

השפעת הכי אגרסיבית שהרופאים ראו:

 

 

מדוע השפעת הופכת ממחלה חולפת לקטלנית?

אחת התשובות לכך נעוצה בעובדה שבמרבית המקרים, הגוף שלנו הוא זה ש"הורג את עצמו", בנסיון להביא לריפוי. נוכחות הנגיף עצמו לא בהכרח זו שהורגת, אלא האינטראקציה המורכבת עם המארח – הגוף שלנו.

 

לאחר שהווירוס חודר לגוף, לרוב דרך האף, הפה או העיניים, נגיף השפעת מתחיל "לחטוף" תאים אנושיים באף ובגרון, כדי להעתיק את עצמו: לווירוס אין אפשרות להתרבות מעצמו, והוא זקוק לחומר התורשתי – די.אנ.איי כדי לעשות זאת. כך, חודר הווירוס לתא, "גונב" את הדי.אנ.איי שלו ומתחיל במלאכת השיכפול.

 

הפעילות הזו מעוררת תגובה חזקה ביותר של מערכת החיסון שלנו, שמעבירה גדודים של תאי דם לבנים, נוגדנים ומולקולות דלקתיות כדי לחסל את האיום. תאי דם לבנים מסוג T, מתחילים להשמיד רקמות שמכילות את הנגיף, במיוחד בדרכי הנשימה ובריאות בהן הנגיף נוטה לשהות.

 

אצל רוב המבוגרים הבריאים, תהליך זה מסתיים בהתאוששות תוך ימים או שבועות. אבל לעיתים התגובה של מערכת החיסון כה עוצמתית עד שהיא הורסת כל כך הרבה רקמות בריאות שכבר לא מצליחות לתפקד ועוברות תמותה.

 

במקרים אחרים לא נגיף השפעת עצמו מעורר תגובה חיסונית מוחצת וקטלנית, אלא דווקא זיהום משני, מחיידק או וירוס אחר שמנצלים את העובדה שמערכת החיסון "עסוקה" בנסיון להשמיד את נגיף השפעת. בדרך כלל, מדובר בחיידקים הגורמים לדלקת ריאות.

 

זיהום בדרכי הנשימה עלול להתפשט לחלקים אחרים בגוף ובדם, ולגרום ל"שוק ספטי": תגובה דלקתית מסכנת חיים שבה נפגעים איברים רבים, כלי הדם מתרחבים, לחץ הדם יורד עד למוות מהיר.

 

   ( ) ( )

נגיפי השפעת עלולים לגרום לסיבוכים נוספים ובהם דלקת בשריר הלב, דלקת מוח, ודלקת שרירים. הנגיף עלול לגרום גם לתסמונת ריי, מחלה מוחית מסתורית, או לתסמונת "גיאן בארה" שבה מערכת החיסון תוקפת "בטעות" את מערכת העצבים עד כדי שיתוק של הגפיים ושל שרירי הנשימה. סיבוכים אלה שכיחים פחות, אך עלולים להיות קטלניים.

 

בעונה טיפוסית, מרבית מקרי המוות הקשורים בשפעת מתרחשים בקרב תינוקות ילדים וקשישים, בעלי מערכת חיסונית חלשה יותר. אלא שהשנה דווחו מקרי תחלואה קשה ותמותה גם בקרב צעירים בריאים שאינם מוגדרים קבוצת סיכון. הדרך היחידה להימנע מזה, היא באמצעות חיסון.

  

חיסון (צילום: shutterstock)
חיסון משפעת. כמה שיותר יתחסנו - כך תגדל ההגנה(צילום: shutterstock)

 

חיסוני השפעת: האם יש עוד טעם להתחסן?

משרד הבריאות ממליץ על חובת החיסון לכל מי שמעל גיל 65, לחולים בכל גיל הסובלים ממחלות כרוניות, לנוטלי סטרואידים באופן קבוע, לחולי ריאות, מדוכאי חיסון, נשים בהריון ולילדים בני 6 חודשים ועד 5 שנים. כל השאר - להחלטתם. תינוקות מתחת לגיל חצי שנה, מי שסובל מחום גבוה עד 24 שעות לאחר חלוף החום - אינם יכולים להתחסן. בניגוד לשנים קודמות, אלה הסובלים מאלרגיה לביצים יכולים לקבל את החיסון בזריקה ללא חשש.

 

החיסון מומלץ גם לנשים בהריון: בשנים האחרונות דווחו בישראל מספר מקרי מוות טראגיים של נשים בהריון שנדבקו בשפעת. החיסון מגן לא רק על האישה, אלא גם על התינוק אותו היא עומדת ללדת, וגם על הרך הנולד. על נשים בהיריון להתחסן לשפעת במהלך ההריון או לפניו. נשים שילדו וטרם חוסנו, צריכות לקבל את החיסון לשפעת לפני השיחרור מבית החולים. ניתן להתחסן גם לאחר השיחרור ובמהלך תקופת ההנקה.

 

יעילות חיסוני השפעת מגיעה ל-70 עד 100% הגנה. הוכח שהחיסונים לא רק מגינים בפני תמותה, אלא מונעים אשפוזים וסיבוכים האופייניים במיוחד לקבוצות סיכון ובהם תינוקות, קשישים, חולים כרוניים, חולים מדוכאי חיסון, חולי לב, סוכרת, סרטן, חולים תחת טיפול בסטרואידים וכמובן – גם בילדים ומבוגרים בריאים.

 

ישראלים רבים מוותרים על ההתחסנות, במחשבה שאנו לקראת שיא החורף, מה שמייתר את הצורך בהגנה מפני שפעת. אלא ששיא התחלואה בישראל הוא דווקא לקראת סוף דצמבר ולאורך ינואר. לכן זהו זמן נכון לגשת ולהתחסן. יתרה מכך, אלה שיתחסנו כעת יהיו מוגנים בפני השפעות גם בתחילת החורף הבא, משום שהחיסון מגן למשך כשנה.

 

לקראת החורף ממליצים ארגוני הבריאות בעולם גם על קבלת החיסון לדלקת ריאות. חיסון זה ניתן בטיפת חלב כחלק מחיסוני השגרה לתינוקות, אולם הוא מומלץ גם למבוגרים מעל גיל 65, ולאלה מדוכאי חיסון. התרכיב מגן בפני הזנים השכיחים וקטלניים של חיידק הפנאומוקוק, אחד מגורמי התמותה הזיהומית המרכזיים בעולם.

 

גם בהקשר לחיסון זה, כמו כל החיסונים, הוא כשלעצמו אינו מגן ב-100% בפני ההדבקה, ולפיכך ככך שיותר אנשים יתחסנו, כך יגדל מעטה ההגנה. החיסון שניתן למיליונים ברחבי העולם בשנים האחרונות, הוכיח שהוא מפחית משמעותית תחלואה ותמותה בתינוקות, ילדים מבוגרים וקשישים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
השפעת גובה קורבנות
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים