איזה מין ג'יפון?
מאזדה CX-30 מייצג זן חדש של רכבי פנאי: גבוהים פחות ומעוצבים יותר. כמו פיג'ו 3008, גם הוא מפזר כמה הבטחות עבור חובבי הגה. אבל האם הוא גם מקיים?
זה מרגיש כאילו הוא נמצא איתנו רק תקופה קצרה, אבל בימים אלו מציין הדור השני של פיג'ו 3008 שלוש שנים בישראל. בתקופה הזו הוא אמנם לא הפך ללהיט מכירות כמו קיה ספורטז' או יונדאי טוסון, אבל בכל מבחן שערכנו מאז בקטגוריית רכבי הפנאי הקומפקטיים - ה־3008 הרשים, ובגדול. הצרפתים הצליחו להציב כאן רף גבוה מאוד בתחומי העיצוב, הטכנולוגיה, איכות הנסיעה ויכולות הניהוג, והם פתחו פער שעד היום אף מתחרה לא הצליחה לסגור.
עד היום. כי לפני מספר שבועות נחת בישראל מאזדה CX-30, רכב פנאי המבוסס על מאזדה 3 החדשה. וכמו כל דגם של מאזדה מהשנים האחרונות, גם ה־CX-30 הוא לא הרכב הכי פרקטי בסביבה - אבל הוא שם את כל כובד משקלו על העיצוב, חוויית הנהיגה והיכולת הדינאמית המצוינת שהפכה למזוהה עם המותג היפני בעת האחרונה. המאזדה הוא ג'יפון מסוג אחר: פחות גבוה, יותר מעוצב. ג'יפון קופה בסגנון קיה אקסיד או להבדיל, ב־מ־וו X2, אבל כמו הפיג'ו הוא מגיע עם הבטחה לחובבי ההגה. ג'יפון, אבל אחד שלא עושה בושות בעיקולים. האם הוא יהיה הרכב שינצח את ה־3008?
שני הג'יפונים התייצבו למבחן בגרסאות הכניסה שלהם. במקרה של המאזדה מדובר בגרסת 2.0 ליטרים ברמת הגימור Comfort, שמחירה עומד על 152 אלף שקל. הפיג'ו הגיע עם מנוע טורבו־בנזין בנפח 1.2 ליטרים ברמת הגימור Active, שמחירה עומד על 153 אלף שקל.
עיצוב וסגנון
הפיג'ו ותיק יותר, אבל עדיין נאה ומציג סגנון מתוחכם, כמעט עתידני. הוא ללא ספק נראה הרבה יותר גדול ו"ג'יפי" מהמאזדה. גם בתא הנוסעים הפיג'ו ממשיך את הקו הטכנולוגי עם לוח מחוונים וירטואלי והגה קטן שממוקם מתחתיו, מסך מגע גדול וידית הילוכים מעולמות הגיימינג.
המאזדה נראה קטן וספורטיבי יותר, ותאורת הלד מקנה לו נופך סמי־יוקרתי. הצבע האדום של רכב המבחן מוצע בתוספת תשלום. היצרנית היפנית מיעטה לפזר עיטורי "שטח": יש אמנם פלסטיקה שחורה בחלק התחתון של המרכב, אך אין פסי גגון או פגושים אגרסיביים. בתא הנוסעים הסגנון מינימליסטי ואלגנטי, כמעט יוקרתי, עם דמיון רב לעיצובי הפנים של ב־מ־וו ואאודי. איכות החומרים בשני הרכבים טובה מאוד, עם יתרון למאזדה.
אבזור ותפעול
שני הדגמים מצליחים להסוות היטב את העובדה שמדובר בגרסאות בסיס. הפיג'ו מגיע עם כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת אקלים עם פתחים מאחור, בלם יד חשמלי, חיישני חניה מלפנים ומאחור, מצלמת חניה עם "מבט על", שליטה מההגה על תיבת ההילוכים ולוח המחוונים המרהיב שהזכרנו. תפעול המערכות, שמתבצע ברובו ממסך המגע, פחות נוח בהשוואה למאזדה.
את ה־CX-30 תקבלו עם כפתור הנעה (אך לכניסה נדרשת לחיצת כפתור, בניגוד לפיג'ו), תאורת לד, בקרת אקלים עם פתחים מאחור, חיישני חניה אחוריים, מצלמת רוורס ולוח מחוונים שמציע מסך דיגיטלי בחלקו המרכזי. המולטימדיה פחות ססגונית מזו שבפיג'ו, אך הרבה יותר נוחה לתפעול - בין היתר בזכות גלגלת שליטה יעודית.
בתחום הבטיחות מציעות שתי המכוניות בלימת חירום אוטונומית, התרעת עייפות והתרעה על סטיה מנתיב. הפיג'ו מוסיף על זה גם זיהוי תמרורים שלא קיים במאזדה, בעוד ה־CX-30 עדיף עליו בזכות בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון אקטיבי לסטיה מנתיב הנסיעה (שלא פועל באופן מושלם) ומערכת חשובה לניטור שטחים מתים במראות, כבר בגרסת הבסיס.
היתרונות הברורים בסעיף הבטיחות ובהנדסת האנוש מעניקים את הניצחון ל־CX-30 בסעיף הזה.
שימושיות ומרווח
את הסעיף הזה הפיג'ו מנצח בנוק אאוט. הוא יותר ארוך, יותר רחב והרבה יותר גבוה מהמאזדה ובסיס הגלגלים שלו ארוך בשני ס"מ. בהתאם לכך, מציע מרווח פנימי גדול משמעותית. זה מתחיל מלפנים, שם מצאנו תנוחת ישיבה גבוהה ותאי אחסון עצומים, וממשיך במושב האחורי, שמצליח לאכלס גם שלישיית נוסעים הודות למרווח מצוין ולרצפה השטוחה, ומסתיים בתא המטען שמציע נפח גדול בהרבה וגם שפע של חללי אחסון פנימיים.
ה־CX-30 מרווח יותר ממאזדה 3 שעליה הוא מבוסס, בעיקר בכל מה שנוגע למרווח הראש במושב האחורי. מנגד, מרווח הברכיים שלו גבולי ושלושה נוסעים יתקשו להסתדר שם גם בנסיעות קצרות. תא המטען מציע נפח סביר של 430 ליטר וגם גישה נוחה, אבל הוא עדיין רחוק מזה של הפיג'ו.
נוחות נסיעה
בנסיעה עירונית המאזדה מפתיע לטובה, במיוחד את מי שכבר נהג ב־3 החדשה. הוא אמנם נוקשה יחסית על הפגמים הקטנים, אך הוא שומר על ריסון מוצלח במפגש עם פסי האטה ובורות גדולים. מחוץ לעיר רמת הנוחות שלו משתפרת, ויחד עם בידוד רעשים מעולה מתקבל רכב שיהיה נעים מאוד בנסיעות ארוכות.
הפיג'ו נוח ממנו בעיר, והודות לכיול מתלים רך הוא מצליח לספוג טוב יותר את מרבית תחלואי האספלט הנפוצים. מחוץ לעיר הוא פחות מרוסן וגם קצת פחות שקט במהירויות גבוהות, אך אלו לא פערים דרמטיים. מדובר בשתי מכוניות נוחות מאוד שמסיימות כאן עם ציון זהה, עם יתרון קל לפיג'ו בנוחות העירונית ועדיפות למאזדה בנסיעות בין עירוניות.
מנוע וביצועים
בעוד פיג'ו בחרה במנועי טורבו קטנים בהתאם לטרנד העכשווי, במאזדה נותרו נאמנים למנועים האטמוספריים הותיקים. הנתונים מצביעים על יתרון ליפני: הוא מייצר הספק של 165 כ"ס מנפח של שני ליטרים, בעוד הפיג'ו מסתפק ב־130 כ"ס מנפח של 1.2 ליטרים בלבד.
נדרשת נסיעה מאומצת כדי למצוא את החסרונות של הפיג'ו. בסך הכל מדובר במנוע זריז ויעיל, שלא דורש סל"ד גבוה ומצליח לשנע את הרכב המגודל בקצב משביע רצון. הוא גם מסווה היטב את הצליל האופייני למנועי 3 צילינדרים, ורק במאמץ מורגשת הנחיתות במספר הסוסים. תיבת 8 ההילוכים פועלת חלק בדרך כלל, אך גם מגיבה באיטיות לפקודות הדוושה.
מנגד, המנוע של המאזדה אמנם פחות גמיש ונדרש סל"ד גבוה על מנת למצות את יכולותיו - אך בסופו של יום הוא יהיה מהיר מהפיג'ו כמעט בכל מצב. תיבת ההילוכים של המאזדה חלקה להפליא, חדה ומגיבה במהירות שיא. היינו שמחים להחלפת הילוכים מההגה גם בגרסאות הבסיס.
באופן מעט מפתיע, גם צריכת הדלק של המאזדה היתה עדיפה: בשיוט רגוע מדדנו 12.2 ק"מ לליטר לעומת 10.4 קמ"ל בפיג'ו, ובסיכום המבחן כולו הציגה היפנית צריכה של 9.9 ק"מ לליטר לעומת 8.2 קמ"ל בפיג'ו.
התנהגות כביש
הפיג'ו תמיד הפגין יכולות דינאמיות מעולות. יש לו אחיזת כביש טובה מאוד, הגה מהיר ושלדה מעולה שמאפשרת לתפור פניות בקצב גבוה עבור רכב פנאי. אבל כששמים אותו ליד המאזדה, מבינים שליתרון הגודל של ה־3008 יש גם כמה חסרונות. הפיג'ו רוכן יותר בעיקולים, וכמעט בכל מצב הוא הרגיש מגושם וגמלוני יותר. המאזדה לעומתו, מציג היגוי מדויק ורכינת מרכב מינימלית, ומתגמלת את הנהג עם כניסה חדה ומהירה לפניות. תענוג של רכב פנאי - אולי בגלל שזה לא לגמרי רכב פנאי כפי שהכרנו אותו.
סיכום
במבחנים הקלאסיים של רכבי הפנאי הקומפקטיים, הפיג'ו כנראה היה מנצח גם את ה־CX-30. הוא מאובזר היטב, נוח לנסיעה, זריז יחסית - ובעיקר הרבה יותר מרווח ופרקטי מהמאזדה, והוא ללא ספק יהיה הבחירה העדיפה לבעלי המשפחות. בתחום הזה, כך זה נראה, עדיין לא נולד הרכב שינצח אותו.
אבל המאזדה לא ממש משחק איתו באותו הענף. הוא לא מכוון לבעלי המשפחות, אלא דווקא לנהגים. עבור אלו שמחפשים את החוויות, ולאו דווקא בתחום הספורטיבי, ה־CX-30 מציע עיצוב מרשים, תא נוסעים איכותי וכמעט יוקרתי, נוחות נסיעה גבוהה, בידוד רעשים מעולה וכן - גם ביצועים עדיפים ויכולות דינאמיות טובות מאוד. אם מוסיפים לזה את היתרונות באבזור ובצריכת הדלק, מקבלים את הרכב הטוב מבין השניים - כל עוד מוכנים להתפשר בתחומי השימושיות והמרווח.
לפנייה לכתב/ת 
