ביקור בריגה - היעד שטרם נרמס על ידי המוני תיירים
שווקים תוססים, אוכל טוב, חיי לילה, שלל מוזיאונים מרתקים – והכל במחירים נוחים. קפצנו לבדוק מה קורה בריגה בירת לטביה וחזרנו עם שלל חוויות והמלצות
כשסיפרתי לאנשים על הנסיעה לריגה, תגובה אופיינית הייתה "איפה זה?" - הישראלים, שהדבר היחיד שהם אוהבים יותר מלטייל בחו"ל זה לטייל ביעדים חדשים בחו"ל, וגילו כבר מזמן ערים מזרח-אירופיות כמו קייב, בוקרשט ובודפשט, עדיין לא מכירים מספיק את בירת לטביה, וחבל. יש לה כל הנתונים להפוך ליעד מבוקש: היסטוריה, אוכל טוב ושופינג במחירים נוחים. הוסיפו לזה שווקים תוססים, מרכזי ספא המאפיינים את העיר וחיי לילה מפתיעים, ותקבלו יעד שבקלות יכול להפוך לדבר החם הבא שהישראלים יגלו. קסם על הים הבלטי, שממזג את מזרח אירופה ומערבה.
מה היעד החם של תחילת העשור הקרוב?
לטביה היא אחת המדינות הבלטיות, יחד עם אסטוניה וליטא. לפני 15 שנה היא הצטרפה לאיחוד האירופי, ולכן המטבע בה הוא האירו. בריגה יש 700 אלף תושבים - העיר הגדולה ביותר במדינות הבלטיות. בלטביה כולה מתגוררים פחות משני מיליון תושבים על שטח שגדול פי שלושה מזה של ישראל, וזה בהחלט מורגש. העיר לא מפוצצת בתיירים כמו ערים אחרות באירופה, כך שנעים מאוד לשוטט בה וללכת לאיבוד בין הסמטאות הציוריות והארכיטקטורה המרהיבה.
לטביה הייתה חלק מברית המועצות, וההיסטוריה הרוסית הכואבת מבחינת הלטבים התחילה כבר במאה ה-19, אז השתלטה עליה האימפריה הרוסית. לאחר מלחמת העולם הראשונה הכריזה המדינה עצמאות, שנמשכה תקופה לא ארוכה, עד שסטאלין סיפח במלחמת העולם השנייה את לטביה לברית המועצות. כמו רבות ממדינות ברית המועצות לשעבר, לטביה זכתה לעצמאות מחודשת ב-1991. הפחד מהדוב הרוסי לא הסתיים, וכמו שאמר המדריך המקומי החביב, "לך תדע מה פוטין המשוגע יכול לעשות". המקומיים אף מספרים כי תליית הדגל הלאומי בחזית הבתים במהלך החגים הלאומיים היא חובה בחוק.
המדינה עצמה מנסה להתנער מההשפעה ההיסטורית הרוסית, על אף שכ-35% מתושבי ריגה הם ממוצא רוסי, ולא מפתיע שהעיר אהודה יחסית על ישראלים דוברי רוסית, אם כי השפה הרשמית היא הלטבית. המקומיים מאופקים ועצורים, כיאה למזג האוויר הקר בחורף (5-0 מעלות בסביבות דצמבר), אבל ישמחו לעזור אם תבקשו. העיר עצמה לא ענקית, קלה מאוד להתמצאות, יש בה רכבת חשמלית נוחה ונמל התעופה הבינלאומי קרוב מאוד למרכז העיר.
העיר העתיקה
אונסק"ו הכריז על העיר העתיקה של ריגה כאתר מורשת עולמית, בין היתר בזכות העובדה שהיא משופעת במבנים הבנויים בסגנון אר-נובו, שרובם נמצאים ברחוב אלברט בעיר. האר-נובו היה זרם אמנותי פופולרי מאוד במאה ה-19 באירופה, ומשלב מוטיבים מהחי ומהצומח. אולי בגלל זה תבחינו בפסלי "חתולי ריגה" המקסימים על גגות ברחבי העיר. בניינים בולטים נוספים הם בניין האופרה ו"מונומנט החירות", שמוקדש ללטבים שלחמו על העצמאות בתחילת המאה ה-20. ניתן גם לקפוץ למוזיאון האר-נובו החביב, שנותן הצצה לחיים בעיר בתחילת המאה ה-20 וכולל דירה שמרוהטת כמו לפני 150 שנה - ואת האפשרות להצטלם כשאתם חבושים בכובעים ובתלבושות מצחיקים במיוחד.
שיטוט ברובע העתיק, שמשתרע בין נהר הדאוגבה לתעלת המים החוצה את העיר, מלבב מאוד, ויכול בקלות לזרוק אותך מימי הביניים למאה ה-21. הכנסיות המפוארות והבניינים הצבעוניים הם רקע מושלם לסלפי. אם תגיעו באמצע דצמבר, בדיוק בזמן לחג המולד, תקבלו בונוס בדמות עצי אשוח מקושטים בכל רחבי העיר, מופעי רחוב עם מקהלות שמזמרות שירי חג והרבה דוכנים עם אוכל מקומי טעים. כדאי לטעום מהסיידרים הלטביים החמים והמחממים. האזור מלא בחנויות של פרחים צבעוניים, שהלטבים פשוט משוגעים עליהם, ולא רק בחג המולד. אולי קצת קרים, אבל דווקא רומנטיים. שווה לבקר בכנסיית סנט פיטר, שכוללת גם תצפית מרהיבה על העיר מגובה של כ-70 מטר שאליה תגיעו במעלית. כדאי להתלבש שם חם בחורף, אחרת פשוט תקפאו למעלה. על הכנסייה עצמה אפשר לוותר.
אטרקציות נוספות הם מוזיאון הכיבוש, שמתאר את החיים תחת הכיבוש הסובייטי. בכלל, ריגה משופעת במוזיאונים, כמו מוזיאון השוקולד והמוזיאון המוטורי, שכולל שלוש קומות והוא אטרקציה שווה במיוחד. יש בו רכבים עתיקים סובייטיים, אמריקניים ואירופיים. המוזיאון נמצא בפרברי העיר (כ-20 דקות נסיעה מהמרכז, ויש תחנת אוטובוס צמודה), מלווה בהסברים מעניינים ומתאים מאוד גם לילדים, שישמחו בוודאי על הזדמנויות לקשט את האינסטגרם בתמונה עם פרארי עתיקה.
מוזיאון הכיבוש (צילום: shutterstock)
אטרקציה טובה גם לילדים. המוזיאון המוטורי
ריגה לטביה
אוכל ולינה
העיר מפוצצת במסעדות טובות, ואין ספק שהלטבים מתמחים במיוחד בדגים מכל הסוגים והמינים. תוכלו למצוא גם שפע של פירות ים ושרימפס. מומלצת במיוחד מסעדת DOME, שנחשבת לאחת הטובות במדינה ומתמחה בדגים ובפירות ים. מדובר בלא פחות ממסעדת גורמה, וגם מי שאינו חובב דגים יכול ליהנות למשל מריזוטו פטריות מושלם ומקינוחים מצוינים כמו עוגת הדבש. פטריות, אגב, נמצאות בשלל מנות בעיר והן טעימות במיוחד, כיאה למדינה המלאה ביערות. והמחירים? כ-25 יורו למנה, וזה במסעדת גורמה, כן? מי שחפץ באוכל רחוב יכול למצוא אותו בקלות ובזול (כ-8-5 יורו למנה ממוצעת) ברחבי העיר.
לילה ממוצע בבית מלון במרכז העיר יעלה לכם כ-90-80 אירו. שני מלונות המומלצים הם הילטון החדש, שממוקם בלב העיר העתיקה, ומלון רדיסון בלו אליזבת שנמצא ממש במרכז העיר.
השוק של ריגה
כמה דקות הליכה מהעיר העתיקה תמצאו את השוק של ריגה, שנחשב לאחר השווקים המקורים הגדולים באירופה. מדובר במקום ענק שמחולק למתחמים וכולל מכל הבא ליד: מוצרי חלב, דבש, ירקות ופירות, בשר ותבלינים. ודגים. הרבה דגים. בכל הצורות והריחות שיש: מעושנים, כבושים, קוויאר במחירים מצחיקים, שרימפס ופירות ים. בנוסף תוכלו למצוא שפע של אוכל מקומי ומסורתי. השוק עצמו נקי, מסודר ונוח להתמצאות, ולידו תוכלו למצוא בתי קפה קטנים ופאבים. הפתעה נעימה בשוק הייתה למצוא דוכן עם דגלי לטביה וישראל מתנופפים עליו, כך שהרגשנו רצויים.
שופינג וחיי לילה
אם בא לכם קניות, ריגה מלאה בקניונים במחירים נוחים. באזור העיר העתיקה המחירים די גבוהים ומלאים במלכודות תיירים, אבל במרחק קצר יחסית ממרכז העיר (המוניות מומלצות וזולות) תוכלו לנסוע לקניון Alfa וSpice (ספיצה), שם תמצאו מתחם אינסופי ותוכלו ללכת לאיבוד בין שלל חנויות הבגדים והמזכרות. המחירים, כולל של מותגים מוכרים, זולים במידה ניכרת מבארץ. הפאבים בריגה מזמינים ושמחים. בסופי השבוע המקומיים עטים על האלכוהול (נסו את הבירות המקומיות), והשעות מזכירות את חיי הלילה בתל אביב – מתחילים מאוחר ומסיימים בשעות הקטנות של הלילה.
אחד המקומות היפים לבליינים הוא הבר של מלון רדיסון בלו, שממוקם בקומה ה-26 וכולל עלייה במעלית שקופה עם נוף מהמם. המקום מלא בשולחנות ארוכים עם ספות נוחות ומעוצב יפה.
הקשר היהודי
כ-5,000 יהודים מתגוררים בלטביה כולה, שריד קטן לקהילה מפוארת שחיה במדינה עד השואה, אז נמחקה כמעט לחלוטין. 25 אלף מהם נטבחו ביער רומבולה שליד ריגה. אפשר לקפוץ לבית הכנסת המרשים במרכז העיר, ששופץ ושוחזר וניתן לקיים בו סיור. על קיר בית הכנסת, מעל ארון הקודש וספר התורה, כתוב הפסוק: "ברוך ה' שלא נתננו טרף לשיניהם", משפט מצמרר כשנזכרים בגורל העגום של היהודים כאן. חוץ ממנו ישנו בית חב"ד, שם אפשר למצוא גם מזון כשר.
בין ילידי לטביה ניתן למצוא את הרב קוק, הפילוסוף ישעיהו ברלין וישעיהו ליבוביץ, שנולד בריגה. אגב, גם המלחין הידוע לשמצה ריכרד וגנר התגורר למשך תקופה בריגה, שאליה נמלט בשל חובות. כדאי גם לבקר בבית ההנצחה לז'אניס ליפקה, חסיד אומות העולם שהציל כ-50 יהודים בסיפור גבורה מופלא.
טיסות לריגה
תוכלו לטוס עם אייר בלטיק, בחורף החל מ-240 דולר ובקיץ החל מ-270 דולר, כולל תיק יד עד 8 קילוגרם. בחודש מרץ מפעילה חברת התעופה שלוש טיסות שבועיות בימים ראשון, רביעי ושישי. בחודש מאי ארבע טיסות שבועיות בימים ראשון, שני, רביעי ושישי. ביולי חמש טיסות שבועיות בימים ראשון, שני, שלישי, רביעי ושישי. הטיסה אורכת כארבע שעות וחצי.
הכותב היה אורח של אייר בלטיק
לפנייה לכתב/ת 
