קודם דיון, ורק אחר כך חוות דעת? בג"ץ ענה למנדלבליט
לאחר שהיועמ"ש גלגל את תפוח האדמה הלוהט בחזרה לבית המשפט, במשרד המשפטים סבורים כי בג"ץ קיבל את עמדת מנדלבליט - והדיון הקרוב יעסוק רק אם לדון בעתירה נגד הטלת הרכבת הממשלה על ח"כ הנאשם בשוחד, או לדחות אותה. העותרים פנו שוב לבג"ץ: "חייב את מנדלבליט להגיב"
בג"ץ הודיע היום (חמישי) כי הדיון שיעסוק באפשרות להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בעבירות עם קלון ייערך ב-31 בדצמבר. לפי החלטת בית המשפט, הדיון - על רקע כתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו - ייערך "לפי המתכונת המקובלת של דיונים שטרם הוחלט אם להוציא בהם צו על תנאי".
במשרד המשפטים סבורים כי משמעות ההחלטה היא שבית המשפט קיבל למעשה את בקשת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט - וקובע כי הדיון יעסוק באם לדון או לדחות את העתירה שבגינה הוא נקבע - ואם יוחלט לדון בה, יגיש מנדלבליט את חוות דעתו בנושא.
העותרים פנו היום לבג"ץ על מנת לחייב את מנדלבליט להגיב עוד טרם הדיון. עו"ד דפנה הולץ לכנר, שהגישה את העתירה, מסרה: "בקשת היועץ המשפטי לממשלה נטולת כל יסוד משפטי וכל מטרתה לעקוף את הוראת בג"ץ ולהימנע מלהגיש את חוות דעתו. המסמך שהגיש היועץ לבית המשפט רווי בהתפלפלויות משפטיות, המעוותות את המציאות ואף מטעות את בג"ץ. מסיבה זו ביקשתי היום מבית המשפט שידחה מכל וכל את המסמך שהגיש היועץ, ושיורה לו להגיש את עמדתו עד יום ראשון בבוקר, כמתחייב".
קודם לכן, היועץ מנדלבליט מסר דרך מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה כי בהחלטתו של השופט עופר גרוסקופף שהורה ליועמ"ש למסור את חוות דעתו, עמדתו של היועמ"ש היא רק חלק מהסעדים המבוקשים בעתירה - ובית המשפט טרם דן בסעדים ולא הכריע אם ידון בסוגיה.
בשל כך, מנדלבליט סבור כי אין ביסוס משפטי לחייב אותו להגיש עמדה לגופם של הדברים כפי שביקשו העותרים לפני שנערך דיון ומבלי שהוציאו צו על תנאי וצו מוחלט. לדבריו, עצם השאלה אם בית המשפט צריך לדון ולהכריע בסוגיה מבלי להידרש לגופה, היא שאלה כבדת משקל, מורכבת ורגישה, ולפיכך יש להידרש אליה בשלב מקדמי ונפרד - טרם בירור העתירה.
היועמ"ש הוסיף כי אם השופטים יחליטו לדון בעתירה הוא יגיש את עמדתו בעניין, "תוך שתינתן השהות המתאימה לכך, בשים למורכבות ולתקדימיות הסוגיות החוקתיות והמשטריות בהן עסקינן, והכל בהתאם להוראות בית המשפט", כדבריו.
לפנייה לכתב/ת 
