גדעון סער כבנימין נתניהו לעניים
בלי כריזמה מספקת וללא דימוי ביטחוני, לא היה לסער סיכוי אמיתי בביבי-לנד. לא כל מי שמבין מה נתניהו עושה, יכול לעשות נתניהו
בבחירות 2006 ניהל גדעון סער את ההסברה של הליכוד. בסרט "כל אנשי הקמפיין" של ענת גורן הוא נראה מעורב בכל המרכיבים של הקמפיין. למשל, סער תידרך פרשן בכיר לגבי ההתרחשויות הפוליטיות באותה עת וזה נשמע מצטט מילה במילה מדבריו בשידור ברדיו. בגלל איכות שורות המחץ, יש להניח. במקרה אחר הוא הנחה את במאי תשדירי התעמולה לגבי המסרים שצריכים להופיע בו. הוא צולם קם לפתע ממקומו, מתקשר בטלפון הנייד לבנימין נתניהו ומציג בפניו שאלה לגבי נושא באחד התשדירים. הוא מקבל כנראה את האישור של הבוס ואומר בחיוך מאושר: "יש!".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
סער מכיר היטב את כל השטיקים והטריקים של נתניהו. הוא אכן ניסה בשבועות האחרונים להשתמש בהם בפריימריז על ראשות המפלגה, אבל כשל. ידע אינו מספיק ולא כל שוליית קוסם, שמכיר מאחורי הקלעים כל פרט בתרגיל של הפרחת יונה מתוך שרוולי מעילו, יכול לבצע זאת בקדמת הבמה מול קהל.
אצל קוסם מקצועי מבטם של הצופים נעוץ בהבעת פניו ובלובן עיניו, וביכולתו לשכנע אותם שמה שיבצע אינו אחיזת עיניים, אלא החיים עצמם. אצל קוסם חובב הצופים עוקבים אחרי ידיו כדי לגלות כיצד הוא מבצע את הלהטוט שלו.
כך, לדוגמא, ניסה סער לבצע את תרגיל "אוהבים אותך ביבי, מצביעים גדעון". זו הייתה אסטרטגיה נכונה משום שאי אפשר לנהל קמפיין שלילי נגד נתניהו בביבי-לנד. גם אסור להשתמש בכתבי האישום העומדים נגדו מכיוון שהס מלהזכיר את החבל בבית התלוי. כפתרון הוא הבטיח לחולל את הקסם הגדול בנוסח הודיני: העלמת בני הזוג נתניהו ממשכנם הדולף וקלוף הקירות בבלפור, והופ, הם מתגלים במשכן המרווח יותר של בית הנשיא בטלביה.
סער אמר בכינוס של אוהדיו בנתניה: "אם איבחר בעוד שלושה ימים אפעל כדי שנתניהו ייבחר לתפקיד נשיא המדינה ויוכל להמשיך לתרום למעמדה של מדינת ישראל בעולם". זה היה ספין מגושם כמו פיל בחנות חרסינה. אין שום היתכנות לביצוע מהלך כזה. אם סער היה נבחר ליו"ר הליכוד ולמועמדה לראשות הממשלה היו מתחילים מיד ההליכים המשפטיים נגד נתניהו, ואלה כנראה יימשכו כמה שנים. רובי ריבלין יסיים את כהונתו בעוד כשנה וחצי. לא סביר.
סער גם לא תואם את מודל המנהיג שהיה למפלגה הזו מאז הקמת המדינה. לליכוד היו ארבעה יושבי ראש בלבד, שתאמו את השילוב של אידיאולוגיה ימנית ודמות ביטחונית.
מנחם בגין היה ראש אצ"ל ולימים ראש הממשלה שלא היה מוכן לוותר על אף שעל משטחי יהודה ושומרון אפילו במסגרת הסכם השלום עם מצרים. יצחק שמיר היה ממפקדי לח"י, שניהל מלחמת חורמה נגד הבריטים בימי היישוב ונתפש כאידיאולוג קנאי למען ארץ ישראל השלמה. נתניהו הצליח לבנות לעצמו, בעיני הליכודניקים, דימוי ביטחוני בזכות שירותו בסיירת מטכ"ל וכמי שעצר את תהליך אוסלו. אריאל שרון היה אלוף בצה"ל ומדוחפי ההתיישבות היהודית בשטחים.
סער אמנם שייך לימין הקיצוני בליכוד, והוא תומך בסיפוחם של היישובים היהודים ביהודה ושומרון, אבל אין לו, בניסיונו הצבאי ובשפת גופו, את הדימוי של "מר ביטחון" שיאפשר לו להתייצב בבחירות מול הגנרלים של כחול לבן.
לסער יש יכולת ניסוח טובה אבל הוא לא דמות סוחפת. הוא נשמע יותר כמרצה המעביר מסרים דידקטיים, בדרך יבשושית שלא מצליחה לעורר תחושות. הופעתו בטלוויזיה מרגשת כמו להסתכל על צבע מתייבש. גם הניסיונות שלו ליצור, יחד עם רעייתו, את הזוג המלכותי בסגנון ג'ון וג'קלין קנדי, לא צלח. גאולה אבן מלאת החן דווקא הדגישה את היעדר הכריזמה שלו.
אז איך הצליח סער לעורר בכל זאת ציפיות כה גדולות במרוץ הזה? הוא היה עיתונאי בתחילת דרכו, כתב ב"העולם הזה" ובעיתון "חדשות", מה שהקנה לו היכרות עם עיתונאים ואת היידע לדבר בשפתם.
רונית ורדי, העיתונאית והפרשנית הפוליטית, סיפרה: "שיחות רקע עם גדעון סער הן תמיד משובחות. הוא משקיע בזה המון – קורא מגזינים אירופאים וביוגרפיות, לומד ממגזינים אמריקניים בנושאים כלכליים והיסטוריים".
סער אכן הצליח ליצור רושם בתקשורת כאילו הוא מועמד שיכול לכל הפחות לדגדג את נתניהו בפריימריז. וכמי שהעז להתייצב מול ראש ממשלה הנאשם בפלילים הוא גם זכה לתשואות ולחשיפה גדולה. אבל זה לא הספיק. לא כל מי שמבין מה נתניהו עושה, יכול לעשות נתניהו. מקסימום נתניהו לעניים.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
