מזה"ת ללא נוצרים? סיוט המתחולל לנגד עינינו
הגירתם של נוצרים מהאזור גורמת לדלדול הזהות, התרבות והאותנטיות הערבית. גם המוסלמים מחויבים להבטיח את עתיד הנצרות במזרח התיכון
ארכיון. חג המולד במחנה פליטים סורים בלבנון(צילום: AP)
לאורך ההיסטוריה התאפיינו יחסי הנצרות והאסלאם בשני עיקרים: ראשית, במסרים שהועברו לעולם שלפיהם היחסים בין שתי הדתות טובים. כך נוצרה אווירה של דו-קיום על בסיס לאומי בין נוצרים למוסלמים, גם בתקופות קשות. שנית, ביסודות האיתנים שהניחו היחסים המיוחדים האלה לקשרים בין נוצרים למוסלמים, יסודות שלכאורה לא היו אמורים להתערער בנקל.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אלא שקהילת הנוצרים במזרח התיכון נאבקת כיום על קיומה והמציאות הכאובה הזאת מעלה את השאלה אם יש לה עתיד באזור.
כבר בקוראן יש אזכורים ליחסי הנצרות והאסלאם. הקוראן מורה להגן על כנסיות ומדגיש ששם האלוהים מופיע תמיד בתפילות הנוצרים. הוא מציין שהשוויון והצדק בין בני אדם מכל העמים הוא עיקרון בסיסי של האמונה. כלומר, לפי הקוראן האל הנוצרי והאל המוסלמי חד המה. הקוראן, שהוא הבסיס לאסלאם, מעודד אפוא את המוסלמים לקשור קשרים מיוחדים עם הנוצרים.
כיום, מלחמות ומשברים מדיניים המתחוללים במזרח התיכון מעודדים את הגירת הנוצרים. זו המציאות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, בעיראק, בלבנון, בסוריה ובמצרים. אין זו הגירה על רקע דתי, אלא עזיבת אזורי מלחמה ומעבר לאזורים בטוחים יותר מהמולדת, כאלה שיש בהם תקווה או מפלט. הגירה זו דומה להגירתם של המוסלמים האלג'יראים בין מלחמות העולם, שמטרתה הייתה חיפוש אחר חיים טובים יותר.
הבעיה המרכזית בימינו היא ההגירה המתגברת זה כמה עשורים ממדינות שהנוצרים מהווים בהן אחוז ניכר מהאוכלוסייה, כמו עיראק, לבנון, מצרים, פלסטין וסוריה. אחד הגורמים להגירה זו הוא הטבח שהתחולל ב-2010 במתפללים ובכמרים בכנסיית גברתנו המושיעה בעיראק, פיגוע שנהרגו בו כ-60 איש ונפצעו יותר מ-100. אירוע זה הוביל את אזרחי עיראק לדרוש מממשלתם לנקוט אמצעים שישימו קץ לפעולות הטרור של קבוצות קיצוניות נגד מסגדים וכנסיות.
בפלסטין, לעומת זאת, המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים בכלל והנוצרים שבהם בפרט היא הגורם העיקרי להגירתם של האחרונים, ולמרבה הצער מספרם פחת במובהק ב-52 השנים האחרונות. חלק מהם היגרו תחילה לארצות ערב לצורך עבודה, לימודים או מגורים זמניים, ובהמשך עזבו רבים לארצות המערב. מדינות המערב אפשרו לפלסטינים הנוצרים להגר אליהן כי סברו שאזרוחם יתרום למציאת פתרון מדיני למאבקם של הפלסטינים בישראל.
האוכלוסייה הנוצרית במרחב הערבי מונה בין 12 ל-15 מיליון איש, רובם במצרים. יש המעריכים כי בעקבות גלי ההגירה הרצופים יירד מספרם לשישה מיליון עד שנת 2025. כבר עכשיו ניכרות כמה השלכות שליליות של הגירת הנוצרים על החיים במדינות האזור. חלו תמורות במבנה התרבותי והחברתי במזרח התיכון, שהיה ביסודו מגוון מבחינה דתית ושהמוסלמים תמיד חיו בו לצד נוצרים, יהודים ובני דתות אחרות. השנאה על רקע עדתי ואתני גברה, וחלק מהעושר האנושי והכלכלי של המזרח התיכון אבד לבלי שוב.
בשל כך עלינו להפיץ תרבות של מתן כבוד וקבלת השונה, להשתמש בכל האמצעים החינוכיים, התקשורתיים והתרבותיים שברשותנו. עלינו לפעול יחד בשטח - מוסלמים ונוצרים יחדיו. לא נוכל להסתפק בסיסמאות רגשניות, חשובות ככל שתהיינה. עלינו לרענן ולפתח את השיח הדתי כך שיתרום לסולידריות בין בניה של אותה המולדת, ועלינו להיפטר מהדעות הקדומות על השונה ולחתור להיכרות ולהבנה עימו.
הגירתם של הנוצרים מהמזרח התיכון גורמת לדלדול הזהות, התרבות והאותנטיות הערבית. על כן לא רק הנוצרים אלא אף המוסלמים מחויבים להבטיח את עתיד הנצרות במזרח התיכון.
- ד"ר חנא עיסא הוא מרצה פלסטיני למשפט בינלאומי ומזכיר הוועדה הנוצרית-מוסלמית לשמירה על ירושלים. המאמר המלא התפרסם באתר "אל-קודס". בגרסה מקוצרת זו הוא רואה אור בחסות "אופק לתקשורת הערבית", מיזם משותף למכון ון ליר ולמרכז אעלאם. תרגום מערבית: עמיר טאובר
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ארכיון. חג המולד במחנה פליטים סורים בלבנון
צילום: AP
מומלצים
