מחיר הקיפאון הפוליטי: בחברות הממשלתיות חסרים כ-570 דירקטורים
ברוב החברות הממשלתיות יש מחסור עצום בדירקטוריונים בשל ממשלת המעבר. בחלקם אין אפילו מינימום להצבעה - ופרויקטים לא מקודמים. מנהל רשות החברות: "איוש מלא חשוב כדי לאפשר תפקוד וניהול תקין"
בשל שלוש מערכות הבחירות הרצופות, רוב החברות הממשלתיות פועלות בתנאי מחסור הולך וגדל של דירקטורים מטעם המדינה. בדיקת "ידיעות אחרונות" ו-ynet מגלה כי מספר המקומות הלא־מאוישים הגיע בסוף 2019 ליותר מ-570, ועלול לגדול עוד יותר עד אחרי הבחירות בחודש מרץ והקמת ממשלה.
אושר בקריאה טרומית: הכנסת תפוזר והבחירות יתקיימו ב-2 במרץ
נערכות לבחירות: המפלגות מעלות את מימון הבחירות ודוחות פירעון הלוואות
באוצר מצאו נקודת אור: "בחירות נוספות יקטינו את הגירעון"
בחלק מהדירקטוריונים כיום אין אפילו קוורום (הרכב מינימלי נדרש לקבלת החלטות בחברה), ורשות החברות הממשלתיות, בראשות יעקב (ינקי) קוינט, נאלצת להיאבק כדי להתיר מינוי דירקטורים מטעם המדינה עבורם.
שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, יזם עם מנהל הרשות דאז, אורי יוגב, את "נבחרת הדירקטורים", שמתוכה נבחרים הדירקטורים לחברות הממשלתיות, לאחר שוועדה בוחנת את כשירותם של כל מועמד ומועמדת. השיטה: לכל חברה בוחר השר האחראי את הדירקטורים המתאימים לדעתו, למשל שר האנרגיה בחברות בתחום האנרגיה, ועל כל מינוי חותם גם שר האוצר.
מנהל הרשות בשנים האחרונות, קוינט, שמונה על ידי שר האוצר הנוכחי משה כחלון, אמר ל"ידיעות אחרונות" כי הנבחרת היא שיטה טובה, שממשיכה להתקיים ולצרף לשורותיה את המועמדים הכי מתאימים לכהן כדירקטורים מטעם המדינה בחברות ממשלתיות. ואולם, לדבריו, "מאז שנכנסנו למערכות הבחירות, נוצר קושי עצום למנות דירקטורים. רק כשהסברנו שלא ניתן לקיים ניהול תקין בחברות עם מחסור עצום בדירקטורים וללא קוורום חוקי, קיבלנו אישור למנות דירקטורים – תחילה רק עד להשלמת הקוורום ועוד דירקטור אחד, ורק לאחרונה אושר לנו למנות שני דירקטורים מעבר לקוורום. ועדיין במצב הנוכחי, שבו אנו מצויים כבר חודשים רבים, יש קושי, ואנחנו מאוד מקווים לאייש חלק מהמקומות הפנויים בשבועות הקרובים, למרות הבחירות".
עוד אמר קוינט: "אנחנו רואים חשיבות רבה באיוש מלא של הדירקטוריונים. היעדרו פוגע בתפקוד החברות, מונע מעקב ובקרה נדרשים, ומעכב קידום של פרויקטים משמעותיים במסגרתן".
מבדיקת "ידיעות אחרונות" ו-ynet עולה כי המחסור העצום תקף הן לגבי החברות הגדולות ביותר, כמו גם לגבי הבינוניות והקטנות (ראו טבלה). בחברת אפרידר, למשל, אמורים לכהן בדירקטוריון לא פחות משמונה דירקטורים מטעם המדינה, אך מספרם בפועל עומד על אפס.
נוסף לחברות אלה, קוינט הדגיש את המחסור הקיים בחברות נוספות. כך, חמישה דירקטורים מטעם המדינה חסרים בנמל חיפה, חמישה בעמידר, שלושה בנתע (נתיבי תנועה עירוניים), שבעה בחברה לשירותי איכות סביבה, חמישה בחברה לפיתוח מזרח ירושלים, שישה במועצה לצרכנות, שישה בכפר הירוק, שניים במוזיאון ישראל, שלושה במקווה ישראל, שמונה בחברה לחקר ימים ואגמים, ושבעה בחברת פארק אריאל שרון. הוא הביע תקווה שניתן יהיה למנות בהקדם דירקטורים חסרים נוספים, "כדי לאפשר ניהול תקין ולמנוע עוד ועוד עיכובים בפרויקטים חשובים".
לפנייה לכתב/ת 
