מהמגבים לאוטו ועד לשיקום נכים: הכירו 5 מהמהנדסות המובילות בעולם
בלעדי מרי אנדרסון לא היינו מצליחים לנהוג בגשם, בלעדי קרול וונדרמן הרבה ילדים היו נשארים מאחור בלימודי המתמטיקה - הכירו חמש מהנדסות ששינו את העולם ומוכיחות שצריך עוד מהנדסות בשביל המצאות נפלאות
בשיתוף התעשייה האווירית
המונח "גיוון מגדרי" חשוב לא רק כשמדברים על משכורות שוות בין המינים, אלא במיוחד גם כשמתייחסים לצורך בנשים בתחומי ההנדסה, מעבר לענייני הוגנות ואתיקה. שיוויון= גיוון מגדרי. מקצוע ההנדסה הוא מקצוע שירותי שמטיב עם החברה ועם המדע. מהנדסים מעצבים, בונים, מפעילים ומשמרים את המלאכותי. על מנת להשיג את האפקטיביות הזאת, אוכלוסיית המהנדסים צריכה לשקף את החברה שלנו, זו שהיא משרתת. כעת, מדובר על רוב גברי, אבל יש לא מעט נשים שזכו להיות מהמהנדסות המובילות בעולם. הנה כמה מהן:
אישה אחת - שלושה פטנטים
לא רק שהיא אחת מהנשים המהנדסות המפורסמות בעולם, אסטרונאוטית וניהלה את מרכז החלל ג'ונסון, אלן אוצ'ואה אחראית ללא פחות משלושה פטנטים, האחד למערכת בדיקה אופטית, השני קשור לשיטת זיהוי אובייקט אופני והשלישי נוגע בשיטה להסרת רעש בתמונות.
אוצ'ואה פיקחה על 35 מהנדסים ומדענים במחקר ופיתוח של מערכות חישוביות למשימות חלל במסגרת תפקידה כמנהלת חטיבת הטכנולוגיות החכמות של איימס, בנוסף לתוארה כאישה ההיספנית הראשונה בעולם שיצאה לחלל כאשר שירתה במשלחת מעבורת החלל דיסקברי. אגב, היא גם האישה השניה שהחזיקה בטייטל מנהלת מרכז החלל ג'ונסון של נאס"א.
עושה פלאים התחום המתמטיקה
וונדרמן הבריטית מפורסמת בבריטניה בעיקר כאישיות טלוויזיונית ומנחה של שעשעון טלוויזיה וולשי. אבל למעשה, מדובר במהנדסת מחוננת שיצרה את “The Math Factor”, תכנית אונליין ללימודי מתמטיקה לתלמידים, הכוללת חוברת תרגילים, הסברים לפתרון, וידיאו ומערך עזר מיוחד לתלמידים מתקשים.
מבית הספר היסודי ועד לתיכון, מטרת התוכנית היא לעזור לילדים להבין מתמטיקה בדרך קלה ופשוטה. לוורדרמן חמישה תארים באמתחתה, והיא משתמשת בידע שלה כדי לעזור לתלמידים ש"נאבקים" במתמטיקה באופן יומיומי.
אם ההמצאות
לילאן גילברט הייתה אחת מהנשים הראשונות בעולם שעבדה כמהנדסת. יש שיקראו לה "אם ההמצאות" והיא נחשבת לחלוצה בתחום ההנדסה התעשייתית מכיוון שהיא ובעלה למעשה פיתחו טכניקות ניתוחיות ומתודות לשיקום אנשים נכים. במהלך חייה קיבלה גילברט לא פחות מ-22 תארי כבוד, היא שימשה כיועצת לענייני הגנה אזרחית, ייצור במלחמה וכאמור שיקום של נכים.
בלעדיה לא היינו רואים את הדרך
הנה אחת המהנדסות שהיא באמת אחת המפורסמות בעולם, מהסיבה הפשוטה שאין אדם (כמעט) בעולם הזה שלא מכיר את המוצר שהיא המציאה - מגב השמשה הקדמית. לא ברור מה עשו בלי הווישרים, עד שהגיעה אנדרסון האמריקאית, החוואית, מגלת הגפנים ובעלת הפטנט למגב השמשה הקדמית הנשלט מתוך המכונית.
אגב, בשלב מסוים ניסתה אנדרסון למכור את הזכויות לפטנט, ונענתה בשלילה בתואנה ש"הערך המסחרי של המוצר אינו מצדיק את רכישת הזכויות". נו, אתם חושבים שהם מתחרטים על זה היום? בכל אופן, אחרי 17 שנים כשפגו זכויותיה של אנדרסון על הפטנט, חברת ייצור של רכבים השתמשה בעיצוב הבסיסי כדי ליצור את התשתית לכל הווישרים שאנו מכירים כיום.
גאווה ישראלית
ד"ר קירה רדינסקי היא מדענית מחשב המתמחה בכריית מידע, מנהלת ויזמת הייטק וביוטכנולוגיה. עוד מתפקידיה - מדענית מבקרת בטכניון, חברת מליאת רשות ניירות ערך ומדענית ראשית ב-Ebay ישראל. במסגרת תפקידה של רדינסקי בטכניון, היא עובדת מול בתי חולים, שם, היא לוקחת חלק בבניית מודלים וחיפוש תבניות כדי לצפות את ההסתברות שמטופל מסויים ילקה במחלה, ובמקביל כאלה שיאפשרו לקבל החלטה בבחירת התרופה ומינונה, על פי הסטוריית מקרים קודמים.
בשנת 2018, בשיתוף עם סטודנט לתואר שני במדעי המחשב בטכניון שחר הראל, יצרו מערכת חכמה לפיתוח תרופות חדשות. המערכת משתמשת בבינה מלאכותית על מנת לקצר את השלב הראשון שפיתוח תרופה, שלב שכולל סריקת מולקולות ואיתור כאלה עם פוטנציאל רפואי. המערכת משתמשת בידע רפואי וכימי קיים, על מנת להציע אופציות לתרופות חדשות.
תמיד חלמתן לשנות את העולם? הנדסה היא הדרך הטובה ביותר לעשות כן, הצטרפי לפרויקט "מהנדסות העתיד 5 " המשותף ל-ynet" "ידיעות אחרונות" והתעשייה האווירית, שמטרתו לעודד נערות בגיל תיכון לבחור בלימודי המדעים וההנדסה, לקבל כלים ולהצטיין בהם, לטעום כיצד נראים "החיים האמיתיים" בתחום הטכנולוגיה וליצור מוצרים ויישומים שיוכלו לשפר את חיי כולנו.
יכולות להירשם תלמידות כיתה י"א שלומדות מקצועות ריאליים או הנדסיים ברמה מוגברת (5 יחידות) ויש להן ציון של לפחות 90 באחד המקצועות האלה. מעבר לכך יש צורך בהמלצה של מנהל בית הספר ובאישור ההורים. בתום תקופת ההרשמה יתקיים תהליך המיון, שבסופו ייבחרו 100 הנערות שישתתפו בפרויקט.
התלמידות, שיחולקו לקבוצות, יעבדו עם מנטוריות מהתעשייה האווירית בשורה של מפגשים חווייתיים ולימודיים. במהלך המפגשים תפתח כל קבוצה פרויקט בתחום המדעי־הנדסי, כשהמטרה היא להגיע עד שלב המוצרים המוגמרים. בסיומה של הפעילות, במארס, יוצגו המוצרים בטקס סיום חגיגי.
בשיתוף התעשייה האווירית
לפנייה לכתב/ת 
