החסינות ובג"ץ - מה מצבו המשפטי של נתניהו? | שאלות ותשובות
עד מתי אפשר לבקש חסינות, מי יכול לאשר אותה ומתי? בג"ץ יכריע ביכולת להרכיב ממשלה תחת כתבי אישום? ואם כן, באיזה הרכב ומהם השיקולים שינחו את השופטים? עושים סדר בעזרת עו"ד אורי קורב ופרופ' סוזי נבות שדיברו באולפן ynet
שתי סוגיות משפטיות משמעותיות עומדות בפני הכרעה קרובה: שאלת החסינות לראש הממשלה בנימין נתניהו, והדיון שייערך מחר (ג') בבג"ץ בנוגע ליכולתו להרכיב ממשלה תחת כתבי אישום. המצב התקדימי מעלה שאלות רבות, ולא לכולן קיימות תשובות חד-משמעיות.
נתניהו: "חסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה"
נתניהו בדרך לבקשת חסינות: "עניין זמני"
בג"ץ ידון: האם נתניהו יוכל להרכיב ממשלה?
מנדלבליט גלגל שוב אחריות לבג"ץ
עד מתי יכול נתניהו לבקש חסינות?
גורמים פוליטיים העריכו לאחרונה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להגיש בימים הקרובים ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בקשה לחסינות מפני העמדה לדין, עד יום חמישי - לפני תום 30 הימים שנמנו מאז מסר היועץ המשפטי לממשלה ליו"ר הכנסת את כתב האישום נגדו - כולל ציון בית המשפט (המחוזי בירושלים) ורשימת עדי התביעה.
בליכוד אמרו כי "בניגוד לדיווחים, חסינות היא עניין זמני לתקופת כהונה בלבד ואיננה התחמקות מהעמדה לדין", וציינו כי נתניהו "טרם קיבל החלטה בנושא ויודיע על החלטתו בימים הקרובים". נתניהו עצמו לא אישר עדיין כי בכוונתו להגיש את הבקשה שתעכב את ההליכים המשפטיים בעניינו. אמש התייחס נתניהו לסוגיה, ואמר כי יודיע על החלטתו ביומיים הקרובים. הוא הוסיף: "חסינות היא לא נגד הדמוקרטיה, חסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה".
מה יקרה לאחר הגשת הבקשה?
במצב רגיל, אחרי הגשת הבקשה ליו"ר הכנסת מתכנסת ועדת הכנסת, שומעת את טענות חבר הכנסת ובסוף מצביעה אם להעניק לו חסינות. אם הוועדה אישרה להעניק את החסינות - הדיון עובר למליאת הכנסת, שם כלל חברי המשכן מצביעים אם להעניק את החסינות. מרגע שנתניהו יגיש את הבקשה לקבלת החסינות, לוח הזמנים המשפטי ייעצר וכתב האישום לא יוגש לבית המשפט.
כידוע, המצב הפוליטי והפרלמנטרי אינו רגיל - וכבר שנה שאין ועדת כנסת, מאחר שלא הושגו הסכמות בין הסיעות על הוועדות אחרי פיזור הכנסת ה-21 והכנסת ה-22. למעשה, רק ועדה מסדרת (לנושאים שבתקופת המעבר), ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון נותרו פעילות.
לנוכח זאת, בקשת חסינות תקפיא למעשה את המצב כנראה לתקופה ממושכת יחסית של כמה חודשים לפחות - עד אחרי הקמת הממשלה לאחר הבחירות הבאות, אם הדבר אכן יקרה. המירוץ המשפטי יחודש רק אחרי שתוקם ועדת כנסת שתדון בבקשה.
בחוות הדעת שפרסם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הוא הסביר שחוק החסינות מסמיך במפורש את ועדת הכנסת לדון בנושא ולכן לא ניתן לקיים את הדיון בוועדה אחרת מזו שנקבעה וגם אין אפשרות להעביר את הסוגיה ישירות למליאת הכנסת.
"אני חושב שהיועמ"ש מתנהג בסוגיה כמו מבוגר אחראי", ציין עו"ד אורי קורב באולפן ynet. "הוא אמר 'זו שאלה תיאורטית ואין לנו שום סיבה לדון בה עכשיו', וזו באמת שאלה תיאורטית מהרבה מאוד בחינות".
"אם הכנסת תחליט לתת לרה"מ חסינות לאור אחת מהעילות החדשות, ייתכן שגם בג"ץ יאשר אותה", הוסיף עו"ד קורב, "לו אני הייתי מייצג אותו, הייתי ממליץ לו לבקש חסינות. אני חושב שבנסיבות הקיימות הוא בוודאי צריך לבקש, ואני לא רואה למה לוותר בשלב הזה על טיעון דיוני או מהותי".
נתניהו יוכל להרכיב ממשלה? "שאלה פרשנית"
בג"ץ הודיע ביום חמישי האחרון כי הדיון שיעסוק באפשרות להטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ הנאשם בעבירות עם קלון יתקיים ב-31 בדצמבר, כלומר מחר. לפי החלטת בית המשפט, הדיון - על רקע כתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה - ייערך "לפי המתכונת המקובלת של דיונים שטרם הוחלט אם להוציא בהם צו על תנאי".
"השאלה היא כיצד אנו מפרשים את סעיף 7א' (?) לחוק יסוד הממשלה", אמרה פרופ' סוזי נבות בשיחה עם אולפן ynet, "הסעיף עוסק בסמכות הנשיא - כתוב בו שהנשיא מטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ שהסכים לכך, ומעבר לזה לא כתוב דבר. האם כשהנשיא מטיל את הרכבת הממשלה הוא צריך לקחת בחשבון גם את העובדה שמדובר באדם שנאשם בפלילים ועבירות חמורות? זו כל השאלה, ולכן זה עניינו של בית המשפט. האם בסמכותו לעסוק בכך? התשובה היא כן".
במה בג"ץ והיועמ"ש נדרשים להכריע?
בשבוע שעבר קיבל בג"ץ בקשה של 67 עותרים נגד הרכבת ממשלה על-ידי חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום הכולל עבירות שנושאות עימן קלון, כמו במקרה של נתניהו.
השאלה המרכזית של 67 העותרים היא - האם נאשם בעבירה שיש עימה קלון יכול להרכיב את הממשלה הבאה? העתירות נגד רה"מ הוגשו מיד לאחר שהיועץ החליט לפני כחודש להגיש נגדו כתב אישום בעבירות שחיתות חמורות ובראשן שוחד. אם יורשע נתניהו בדין, בתום משפטו צפוי בית המשפט להודיע שיש עם העבירות קלון.
מדוע העותרים חושבים שיש מקום להתערבות בג"ץ?
העותרים טוענים כי "זכותו של ציבור הבוחרים והנבחרים בישראל לדעת כעת ובמדויק מהם 'כללי המשחק' במערכת הבחירות, ומהו המותר והאסור במסגרת זו. רק כך יוכל הציבור לכלכל את צעדיו ולבצע את בחירותיו באופן המושכל כמתחייב".
מה טוענים המתנגדים להתערבות בג"ץ?
חסידיו של נתניהו, בהם משפטנים בעלי שם, טוענים שמעמדו המשפטי של ראש הממשלה שונה בתכלית - וכי לא בכדי החריג אותו חוק יסוד: הממשלה. ראשית, מדובר בראש ממשלה שאם ייאלץ להתפטר, הממשלה נופלת. שנית, לעומת שר או סגן שר, קובע חוק הייסוד כי ראש הממשלה יכול לכהן בתפקידו עד לקבלת פסק דין סופי בעניינו, כלומר פסק דין שמיצה גם את הליכי הערעור. עוד יטענו כי הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות חוקתית עליונה במשפט הישראלי, וצריכים להתקיים טעמים מיוחדים כדי למנוע מאדם להיבחר לכנסת. חלקם גם יטענו כי הנושא אינו שפיט וכי יש להתירו להכרעת הציבור.
האם בג"ץ והיועמ"ש מעוניינים בכלל להכריע?
ההערכה היא שהן היועץ המשפטי לממשלה והן בג"ץ לא רוצים להתערב בנושא. הם יודעים שהחלטתם תשווק לציבור על ידי אנשי נתניהו והימין כהתערבות משפטית בהליך פוליטי. אך יותר מכך - מקורב לנתניהו כח"כ מיקי זוהר כבר הפריח לפני שבוע איום באוויר שאם בג"ץ יתערב, ימהר נתניהו לחוקק את "פסקת ההתגברות" שתגביל את עצמאותו של בית המשפט העליון. השר יובל שטייניץ אמר שתהיה זו "רעידת אדמה".
"אנחנו נמצאים בשטח בתולי במובן הזה", הסבירה פרופ' נבות, "אף פעם לא היינו בבחירות שלישיות ועם ראש ממשלה עם כתבי אישום, ולכן היועמ"ש אומר - 'עוד לא הגענו לרגע שבו אנחנו צריכים לתת תשובה, משום שהשאלה כרגע תיאורטית. כשהיא תהיה אקטואלית, אכתוב את חוות הדעת'. זו עמדתו ואפשר בהחלט להבין אותה. אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיו תוצאות הבחירות ולכן אנחנו לא יודעים כרגע אם נאשם בפלילים צריך להרכיב ממשלה".
מי בבג"ץ ידון בעתירה?
בג"ץ יקיים דיון מחר בנושא בהרכב של שלושה שופטים. הנשיאה אסתר חיות תעמוד בראש ההרכב, ויחד איתה יהיו השופטים חנן מלצר ועוזי פוגלמן. מכיוון שמדובר בנושא בעל השלכות פוליטיות מרחיקות לכת, וכן בעל השלכות הנוגעות לאמון הציבור, חיות צפויה להרחיב את ההרכב לתשעה שופטים לפחות, כמו במקרים דומים בעבר. ההערכה היא שההרכב יכלול שופטים אקטיביסטים לצד שמרנים שיכריעו בסוגיה.
מהם השיקולים העיקריים שינחו את שופטי בג"ץ לפני "ההחלטה הגדולה"?
מכיוון שמדובר בגוף משפטי בלבד, השאלות והנושאים העיקריים שבהם ידונו קשורים לחוק - לפרשנות השונה של הצדדים לעתירה, לתשובות המשפטיות, לפסיקות בית המשפט העליון בעבר, ולחוות הדעת של העותרים ושל המשיבים ובהם של היועץ המשפטי לממשלה.
בשל רגישות ונפיצות הסוגיה הפוליטית, הצורך באמון הציבור ואף בשל הניסיונות והאיומים המושמעים בנוגע להתרת סמכויות בג"ץ, ההערכה היא שבית המשפט העליון יימנע עד כמה שניתן מלהתערב בסוגיה. עם זאת, ההערכה היא שיושמעו עמדות ורמיזות של השופטים במהלך הדיון, שיהיו אנשים שיראו בהם רמיזות לציבור על כך שהדבר אינו ראוי, וכן רמיזות ופרשנויות שיאמרו כי הדבר נתון למשפט הציבור - ולא למשפט.
"לציבור בהחלט יש עמדה וכוח, אבל הציבור לא מכניס אנשים לבית סוהר, ולא מוציא אותם מבית סוהר", ציינה פרופ' נבות, "ולכן גם אם הציבור רוצה - יש עוד שיקולים. מצד אחד, אנחנו זכאים לדעת אם האדם שאנו מצביעים לו יוכל להרכיב ממשלה, וזו הטענה נגד מנדלבליט, למה הוא לא עונה על השאלה. זו שאלה רלוונטית כבר עכשיו. מצד שני, כאמור השיקול הזה שאומר 'הציבור בוחר' הוא לא היחידי ויש שיקולים נוספים: הצורך להגן על טוהר המידות, הצורך לתת אמון בממשלה ובתפקודה וכן הלאה". לדברי פרופ' נבות, "זו הסיבה שבית המשפט יצטרך לעשות את האיזון".
לפנייה לכתב/ת 
