מנכ"ל גוגל: "אין סיבה שבני אדם לא יחיו עד גיל 500"

"הנה, מה הבעיה, תשתין פה"(iStock)

אומרים שיש רק שני דברים בטוחים בחיים — מס הכנסה והמוות. המדור החודש מוקדש לכל אלה שניסו לרמות את מס הכנסה, ונכשלו. אולי יהיה להם קל יותר לחמוק איכשהו מהשני.

הארכת חיים הייתה אובססיה של המין האנושי מקדמת הדורות. החל מהסיפור על גן עדן ועץ החיים, דרך הגביע הקדוש ומעיין הנעורים, בני האדם תמיד דמיינו עולם שבו הם מסוגלים לחיות לנצח. או לפחות לדחות את המוות עד כמה שאפשר.

• מי שרוצה לקבל גליון "בלייזר" במתנה הביתה לוחץ פה

למזלנו, אנחנו חיים בעידן הטוב ביותר לבני אדם משחר ההיסטוריה. לא רק שיש הרבה פחות מלחמות מאי פעם, השילוב של חיסונים, רפואה מודרנית ושירותים סניטריים הביא את תוחלת החיים האנושית לשיא של כל הזמנים. בשנת 2016, למשל, תוחלת החיים בישראל עמדה על 84 שנים לנשים ו־80 לגברים.

בכל מקרה, תוחלת החיים אכן עלתה פלאים במאה השנים האחרונות, אבל את תופעת המוות אף אחד לא הצליח לעצור. אתם יכולים לסמוך על בני אדם שימשיכו לנסות. בשנים האחרונות לא מעט חברות משקיעות הרבה מאוד זמן וכסף כדי לנסות לעצור את תהליך ההזדקנות. ראשונה בחזית נמצאת גוגל, שלפני כמה שנים הקימה את "קאליקו", יחידה בחברה שכל מטרתה היא למצוא דרכים להאריך את חיי בני האדם. מנכ"ל גוגל, לארי פייג', אף צוטט כאומר "אין סיבה שבני אדם לא יחיו עד גיל 500". הם לא החברה היחידה שמנסה לעשות זאת. לא מעט מחקרים נערכים כרגע בנושא, ויש אפילו כמה פריצות דרך מרשימות ביותר.

מה שמדענים גילו זה שהפגיעה הזאת בתאים מתרחשת כתוצאה מההתחלקות שלהם עם השנים. בכל פעם שתא מתחלק, התא החדש הוא בעל פונקציונליות מעט פחותה יותר. בגלל זה חלק נכבד מהמחקרים היום מתרכזים בניסיון להפחית את מספר ההתחלקויות האלה כדי להאריך את החיים של התאים. אחד הדברים שהתגלו זה שקצב התחלקות התאים תלוי לא מעט בתזונה שלנו. או במילים אחרות, תאכלו יותר גרוע — תזדקנו יותר מהר.

מחקרים שנערכו כבר לפני כמה עשרות שנים גילו שהרעבה של חולדות מעבדה אפשרה להן לחיות יותר, לפעמים עד 40% יותר. שמצד אחד זה נהדר, מצד שני — מי בכלל רוצה לחיות כמו חולדה במעבדה?

מה שקורה באותם תאים זה שכאשר נמנע אוכל מהתא, הוא מפעיל מסלולים מטבוליים אחרים על מנת להצליח לשרוד יותר זמן ללא מזון. מחקרים עדכניים בעצם מתמקדים בשאלה אם אפשר להפעיל את אותם מסלולים משניים בלי לגווע ברעב. התשובה לכך נראית חיובית. תרופה בשם רפמיצין משפיעה על המנגנון שאחראי לחלוקת התאים ומונעת ייצור חלבונים חדשים בתנאי רעב. עכברי מעבדה שקיבלו את התרופה הזאת חיו חיים ארוכים יותר ונשארו בריאים יותר מאשר עכברים שלא קיבלו את התרופה.

יש רק בעיה אחת קטנה (חוץ מהעובדה שמדובר בעכברים בלבד, כמובן): תופעות הלוואי של התרופה משמעותיות מאוד בשל העובדה שהתרופה מדכאת את מערכת החיסון. פצעים בפה, זיהומים וגם בעיה קטנה של הצטמקות אשכים הם רק חלק מתופעות הלוואי שלה. כן, אפשר לשכוח מהפארטייה ההיא שתכננתם בבית האבות, לפחות עד שהמדע ימצא פתרונות לבעיות האלה, משהו שהוא עדיין עובד עליו.

יש עוד לא מעט כיוונים מחקריים שמיועדים לאפשר לנו לחיות זמן רב יותר. רובם הגדול מיועדים לטפל בבעיות הנובעות מהזדקנות. צריך לזכור: ככל שאנחנו חיים שנים רבות יותר, כך מחלות שבעבר מעטים לקו בהן הופכות להיות קטלניות יותר. מחלה אחת כזו היא אלצהיימר, שהורגת היום יותר ויותר אנשים, פשוט כי אנחנו חיים יותר.

קשה להגיד שיש הבנה טובה לגבי הגורמים לאלצהיימר. הצטברות במוח של חומר חלבוני הנקרא "פלאק" אפשר לראות אצל כל חולי האלצהיימר, אבל לא כל מי שיש לו הצטברות פלאק אכן חלה במחלה. כרגע יש הבנה מסוימת שחלבונים מסוימים מונעים התפתחות של אותו פלאק בסינפסות (החלק המקשר בין העצבים) במוח, והניסיון לאתר את החלבונים האלה ולהבין את התפקוד שלהם מוביל את המחקר בתחום.

מחלה נוספת שהפכה להיות מהותית ביותר היא הסוכרת, שנמצאת בעלייה ניכרת בכל העולם המערבי, גם בגלל תזונה לקויה אבל גם בזכות עלייה בתוחלת החיים. בישראל, למשל, יותר מ־20% מהמבוגרים מעל גיל 65 חולים בסוכרת.

גם הטיפול בסוכרת תופס היום נפח משמעותי מאוד במחקר, כאשר תרופה בשם מטפורמין נמצאה כמעכבת השפעות הזדקנות על ידי שיפור התפקוד התאי והרגישות לאינסולין (החומר שאחראי לפירוק הסוכר ואחסונו). עד כדי כך התרופה השפיעה לטובה, שחולי סוכרת שטופלו באמצעותה הצליחו לחיות יותר זמן מאשר אנשים בריאים שלא טופלו, מה שפותח אפיק מעניין מאוד לעתיד. תרופה נוספת נגד סוכרת, אקרבוז, הצליחה אף היא להאריך את חייהם של עכברים. שזה מאוד מעודד כי זה אומר שיש סיכוי שנחיה המון זמן עם מלא עכברים מסביבנו.

צריך גם לזכור שלהארכת חיים יש "תופעות לוואי" לא מעטות, שאנחנו עדיין לא יודעים להעריך כמו שצריך. קודם כל, אחוז האוכלוסייה הבוגרת גדל כל הזמן, והנטל לפרנס ולתמוך בה הולך ליפול על הדור הצעיר, שבתורו הולך ומתמעט. דוגמה טובה לכך היא יפן, שם יותר מ־25% מהאוכלוסייה עברו את גיל 65, מה שאומר שנשארו יחסית מעט צעירים שצריכים לתמוך בהרבה זקנים. האם זה אומר שנצטרך לעבוד עד גיל מאוחר יותר? שהמדינה תצטרך למצוא פתרונות נוספים לכל האוכלוסייה הזקנה שלה? או שאפשר לאמץ את הפתרון היפני. אתם יודעים, לטשטש את הכל בפורנו מוזר.

בעיה נוספת היא כמובן פיצוץ אוכלוסין. כבר היום העולם שלנו הכי צפוף אי פעם מבחינת מספר בני האדם החיים בו, ומתקשה לעמוד בעומס שאנחנו יוצרים על הסביבה שלנו. זיהום סביבתי, התחממות גלובלית, מחסור במים, מחסור בשטחי מגורים ושטחים חקלאיים — כל אלה הם תופעות שילכו ויתגברו ככל שהאוכלוסייה תגדל.

עכשיו, בואו נדמיין שבמקום לחיות עד גיל 80 (אנחנו הגברים, לא הנשים שקוברות אותנו וממשיכות לחיות עוד ארבע שנים, כן?) נחיה עד 120, כמו שאיחלו לכם ביום ההולדת. כמה עומס זה יוסיף למערכת האקולוגית הגם כך עמוסה שלנו? כמו שזה נראה כרגע, עם כמות הכסף העצומה שזורמת למחקר על הזיקנה, לא ייקח עוד הרבה זמן לפני שנגלה את התשובה לכך. אולי ניאלץ להתחיל לנצל פלנטות אחרות בשביל זה, אבל זה כבר עניין אחר לגמרי.

גליון דצמבר עכשיו בדוכנים

• כך תערכו לעצמכם שולחן נובי גוד לכבוד השנה האזרחית החדשה. מתכונים, אלכוהול, כל הטטרם

• מה אתם אומרים כשאתם אומרים "בלאט"? מדריך הקללות הרוסי השלם

• יש לך כרס? טוב מאד. תזרוק את הצ'יפ של המכון לפח. איך להפסיק לפחד מתרבות הפיטנס ולהתחיל לשנוא אותה