הבלוף שנקרא פוגבה

מה יש בו בפול פוגבה שגורם לכולנו להיות פעורי פה אחרי כל דריבל או פס עומק? מה מייחד אותו מאחרים? מדוע הוא אייקון עולמי? יש לכך מספר סיבות: הראשונה היא שאכן יש לו נתונים פיזיים ואתלטיים מרשימים. הוא מתנשא לגובה 1.91 מטר, והוא מציג יכולת טכנית מרשימה וקלילות רגליים שאינן אופייניות לממדי גופו.

הסיבה השנייה היא תג המחיר. כששחקן נרכש ב-110 מיליון אירו (הסכום ששילמה מנצ'סטר יונייטד), מה שהפך אותו, בזמנו, לכדורגלן היקר בהיסטוריה, עיני כל העולם נשואות אליו. הסיבה השלישית הן הרשתות החברתיות. פוגבה פעיל מאוד במדיה הזו, כל תספורת שלו מוסיפה פיקנטריה, כל סרטון שלו גורר מיליוני צפיות ותגובות. האם ההייפ סביבו מוצדק? האם הוא שחקן כל-כך טוב ומשמעותי עבור קבוצותיו?

פול פוגבה(צילום: AFP)

מנצ'סטר יונייטד שלאחר ימי פרגוסון היא קבוצה בטראומה. ב-3 העונות הראשונות אחרי עזיבתו, סיימה הקבוצה פעם אחת בלבד במקום ה-4 בליגה, הגיעה לרבע גמר ליגת האלופות פעם אחת (הודחה ע"י באיירן מינכן) והוסיפה זכייה אחת בגביע. ראשי המועדון החליטו שהגיע הזמן להשקיע. מוריניו מונה למאמן ואחת הרכישות והמשמעותית מכולן הייתה זו של פוגבה. האם חל המפנה? ב-3 עונות עם פוגבה, הקבוצה סיימה פעמיים במקום ה-6 בליגה, ופעם אחת במקום השני מבלי באמת לסכן את האליפות המרשימה של היריבה העירונית. המועדון זכה פעם אחת בליגה האירופית, ופעם אחת בגביע הליגה. בליגת האלופות, הקבוצה הודחה פעם אחת מול סביליה בשמינית הגמר, כאשר פוגבה נכנס כמחליף בגומלין ושיחק בחוסר חשק מופגן.

בעונה שעברה, את הסנסציה הגדולה והמהפך מול פריז סן ז'רמן יונייטד עשתה בלעדיו לאחר שהורחק במשחק הראשון. גם העונה, פוגבה שיחק ב-6 משחקי ליגה עד הפציעה, בהם חניכיו של סולשיאר השיגו ניצחון אחד בלבד. ובלעדיו הקבוצה נראית לא פחות טוב. ומה באשר ליכולת? מי שעוקב אחרי מנצ'סטר יונייטד באדיקות, לא באמת רואה גרף שיפור בשנים האחרונות. פוגבה לא משפר את הקבוצה, בין אם באשמתו ובין אם לא. אחת הטענות שנשמעות כלפי פוגבה, נוגעת לחוסר מאמץ וחוסר אכפתיות. העונה שעברה הייתה העונה הפורייה ביותר שלו מבחינת כיבושים ובישולים, אבל כשהקבוצה סופגת המון שערים, כשהקישור פרוץ ופוגבה זקוק למונית בשביל לרדת להגנה, המספרים יורדים לטמיון. הוא יכבוש שער, אבל יהיה אחראי לשוויון של היריבה, הקבוצה לא מתקדמת. לחוסר המאמץ אוסיף גם את קבלת ההחלטות הלוקה בחסר. דריבלים מיותרים במקומות בהם הוא מסכן את הקבוצה, פסים שלומיאליים ועקבים במקומות שדווקא מסכנים את הקבוצה ולא מקדמים אותה.

כאשר בוחנים את הקריירה של פוגבה עד כה, על אף הכישרון הגדול והפוטנציאל, ניכר שקבוצותיו נשארות באותה הרמה איתו או בלעדיו. אומרים שביובנטוס הוא היה מצוין, והוא אינו מפגין את אותה היכולת ביונייטד. זה אולי נכון, אך כשמסתכלים על מה שיובנטוס עשתה לפניו (לקחה אליפות והפסידה בגמר הגביע ב-2011/2012), ומה שיובנטוס עושה לאחר לכתו, אפשר להבין שפוגבה אינו שובר שוויון ואינו משנה דינמיקה של קבוצות. יובה זכתה בדאבל פעמיים בגזרה המקומית, הגיעה לגמר ליגת האלופות ועוד פעם אחת הודחה ברבע הגמר, וכל זה בלעדיו. כמובן שגם איתו יובה שלטה בליגה, והגיעה פעם אחת לגמר ליגת האלופות. לדעתי, גם בנבחרת צרפת, שהיא נבחרת עם כישרון בלתי נגמר, השחקנים המשמעותיים באמת הם קאנטה ואמבאפה, ולא נרגיש בהבדל ובהישגים, אם, למשל, קורנטן טוליסו יפתח במקומו של פוגבה.

יש המון קשרים בעולם שלא זוכים להד שכזה, על אף שאינם נופלים מפוגבה באמת. מיראלם פיאניץ', למשל, הגיע ליובנטוס לאחר לכתו של פוגבה, והקבוצה ממשיכה בהישגיה עד היום ונראית מצוין. פוגבה, למרות כשרונו הנדיר לא יהפוך קבוצה לטובה יותר, ותג המחיר גרם לכולנו לחשוב שכן. התבדינו.

רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.