14 חודשי מאסר וקנס בסך מיליון שקל לנותן השוחד לבן אליעזר
בית המשפט גזר על אברהם נניקשווילי מאסר של שנה וחודשיים וקנס של מיליון שקל בגין מתן שוחד של 400 אלף דולר למועמד לשעבר לנשיאות המדינה. השופט אמר כי פעילותו הנדבנית הצדיקה התחשבות בעונש
עם מתן גזר הדין, הגיעה לסיומה הפרשה שלוש שנים לאחר מותו של בן אליעזר. השופט בני שגיא תיאר בנימוקי העונש את יחסיהם החבריים של השניים ואמר כי "המקרה העומד הוא ייחודי ויוצא דופן, ולא ניתן להשקיף עליו במשקפיים הרגילים שנבחנות בסוגיית שוחד בין אזרחים לעובדי ציבור".
עוד אמר השופט כי "הנאשם הוחמא מקרבתו של בן אליעזר אליו. היוזמה להעברת הכסף לא הייתה שלו, אלא היה זה בן אליעזר". שגיא הבהיר כי מדובר במתן שוחד לאיש ציבור בכיר, ואמר כי "בית המשפט העליון קבע בשורה ארוכה של פסקי דין שמדיניות הענישה הראויה בעבירות שוחד צריכה לכלול עונש מאסר מאחורי סורג ובריח".
עם זאת, השופט ציין כי נניקשווילי העניק הלוואות בסכומים משמעותיים ללא ריבית, והזכיר שסייע רבות לנזקקים ותרם מיליונים לבית החולים שניידר. "מעשיו הטובים עומדים לצידו, ומצדיקים התחשבות של ממש בענישה", אמר.
בהכרעת דינו של נניקשווילי אמר השופט שגיא כי "החלטת הנאשם בדבר העברת הכסף לבן אליעזר הושפעה מהקשר שנוצר בניהם באופיו ונדיבותו של הנאשם, אך לא הונעה בלעדית מכך. היה גם אינטרס כלכלי - הועבר סכום עצום לבן אליעזר - וזה יצר מחויבות עצומה ואינדיקציה של מטרה פסולה".
בפרשה הואשם גם איש העסקים רוי מוצפי, שיוצג ע"י עורכי הדין ששי גז ושירן גולברי, אך בהכרעת הדין הוא זוכה ממתן השוחד לפואד. השופט שגיא מתח ביקורת חריפה על המשטרה והפרקליטות בדברי ההסבר לזיכוי, ותקף את ההחלטה שלא לחקור את מוצפי באזהרה בתחילת החקירה אלא רק במהלכה.
עו"ד חופית שרים מפרקליטות מיסוי וכלכלה מסרה בתום הדיון: "בית המשפט גזר על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של מיליון שקל. זאת, בהמשך להרשעתו של הנאשם במתן שוחד בסך של כמיליון וחצי שקלים לבנימין בן אליעזר ז"ל ובהלבנת הון. מגזר הדין עולה כי דינו של נותן שוחד בהיקף משמעותי, כבענייננו, הוא למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, וזאת גם במקרים בהם שררו יחסי חברות וגם במקרים בהם לנותן השוחד זכויות כבדות משקל במישור פועלו הציבורי".
כתב האישום נגד בן אליעזר הוגש בדצמבר 2015 על-ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה. השר לשעבר הואשם בעבירות שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ובעבירות מס. לפי כתב האישום, בן אליעזר דרש וקיבל סכומי כסף בתמורה לפעולות הקשורות בתפקידיו מאנשי עסקים שונים, ובכספים אלה רכש, בין היתר, נכסי נדל"ן.
הפרקליטות טענה כי בן אליעזר המיר מאות אלפי דולרים ללא דיווח תוך נקיטת פעולות הסוואה והסתרה, והחזיק אותו במזומן בכספות בביתו ובבנק. כמו כן, נטען כי בן אליעזר הפעיל קשרים בזמן שהיה השר הממונה על מועצת הנפט יחד עם ראש לשכתו איילת אזולאי, לטובת שיפור הסיכויים של חברת שמן, בבעלותם של נניקשווילי, המיוצג ע"י עורך הדין נתי שמחוני, וג'קי בן זקן לעמוד בתנאים לקבל רישיון קידוח באתר "מד אשדוד".
רישיון הקידוח ניתן לחברת שמן בסופו של דבר לאחר לחצים שונים שהופעלו על ידי בן אליעזר, בעזרת אזולאי, ובאמצעותה, על חברי מועצת הנפט. בנוסף, בן אליעזר חתם על תצהיר והעיד בבית המשפט מטעמו ולטובתו של נניקשווילי בהליך משפטי שניהל, שהזכייה בו זיכתה אותו בסכום כסף גדול.
מלבד בן אליעזר, הואשמו בפרשה חמישה אנשים נוספים, בהם ראש לשכתו איילת אזולאי, איש העסקים ג'קי בן זקן ואדם נוסף בשם צ'רלי יהודה. שלושתם הורשעו במסגרת הסדר טיעון. כמה חודשים לאחר הגשת כתב האישום, נפטר בן אליעזר מבלי שהתייצב בבית המשפט.
זמן קצר לאחר מכן, בספטמבר 2016, הופסקו ההליכים נגדו מבלי שהוכרע אם הוא אשם או זכאי, אולם התיק המשיך להתנהל ומשפטם של הנאשמים האחרים נמשך.
לפנייה לכתב/ת 
