לא על הקשית לבדה
יש לדרוש מעצמינו ומבתי העסק שנותנים לנו שירות, לקחת אחריות על כל פסולת הפלסטיק שהם ושאנחנו מייצרים - ולא רק הקשיות
שנת 2019 הייתה השנה שבה העולם כולו התעורר. השנה שבה כולם הבינו שנושא המיחזור נוגע לכולנו ושלא מדובר באובססיה של כמה "מחבקי עצים" נודניקים, אלא בעניין מהותי שמשפיע ישירות על חיינו.
ברוב העולם, המהפכה הזו, כמו הרבה מהפיכות חברתיות חשובות, התחילה מלמטה, מהאנשים "הרגילים", האזרחים שאכפת להם. אותם אנשים הצליחו לגרום למדינות שלהם, למקבלי ההחלטות בממשלות, לראשי הערים ולראשי התאגידים הגדולים, לבצע שינויים ולשנות חוקים ודפוסי פעולה שהיו נהוגים במשך שנים. כל זה נעשה במטרה לצמצם את הנזק הסביבתי, שבעבר רבים התכחשו לו ואף התעלמו מקיומו.
היום, לאחר שנים רבות שבהן נושא הסביבה היה נחלתם הבלעדית של ארגונים שלעתים היו צריכים לנקוט בצעדים ובפעולות פליליות ודרסטיות כדי למשוך תשומת לב, הנושא הפך לרווח בציבור, וכלי התקשורת הבינו שהנושא דווקא כן מעניין אותנו.
מי היה מאמין לפני כמה שנים שכל העולם יעקב אחרי ילדה אחת משבדיה ששמה גרטה, שהפכה לקול הכי בולט ומעניין בנושא הסביבה. גרטה טונברג הצליחה להיפגש השנה עם מנהיגי העולם והוציאה בהשראתה מיליוני בני אדם להפגנות בכל רחבי הגלובוס והוכתרה לאחרונה לאשת השנה של המגזין טיים. אכן, העולם התעורר.
השינוי שמתחולל מקורו בהבנה שהכוח נמצא בידינו, שאנו יכולים להשפיע ולשנות את המדיניות של המנהיגים ושל הגופים הגדולים. ועל כן, האחריות שלנו לדאוג שהתהליכים שהחלו לנוע, אכן יגיעו למיצוי ויביאו את השינוי ההכרחי, ולבדוק כל הזמן שאנו לא נעצרים בגימיקים קטנים "על הדרך" שמייצרים אמנם כותרות ומעלים את המודעות, שזה תמיד דבר טוב, אך לרוב אינם מספיקים בכדי לייצר שינוי מהותי.
ומה עם הקופסאות מפלסטיק?
לאחרונה, החלו מסעדות רבות בישראל לחדול מלהשתמש בקשיות לשתייה מפלסטיק ולעבור לקשיות מחומרים מתכלים. מדובר בפעולה מבורכת, קטנה ופשוטה, שבאמת מפחיתה את השימוש בפלסטיק, וגורמת לנו, ובטח לעסקים הקטנים, להרגיש שהם תורמים במשהו למען איכות הסביבה.
אך האם בדקנו את מדיניות המיחזור של אותה מסעדה? כלומר, מה בדיוק קורה באזור הפחים מאחורה? האם באותה מסעדה משליכים למיחזור את קופסאות הטונה והסלטים או את ארגזי הקרטון שלה לפחים המתאימים? הרי בקופסת פלסטיק אחת של 5 קילו חומוס, יש מספיק פלסטיק להכנת מאות קשיות שתייה, כך גם בגלוני החלב וכמעט בכל האריזות הקיימות כיום. אם אותן אריזות לא ימצאו את עצמן בפח הנכון, סופן יהיה ככל הנראה להיטמן בקרקע. אבל אם הן יושלכו לפח המיחזור, הן יגיעו למפעל מיחזור הפלסטיק, שם יהפכו לצינור המיועד לתעשיית הבנייה, לריהוט גינה ולמוצרים אחרים, ויביאו גם לחיסכון עצום של כסף בתהליך כלכלה מעגלית ובעיקר לשמירה על הסביבה שלנו לעוד שנים רבות.
אין הכוונה פה להמעיט בחשיבות של מהלך הוצאת קשיות השתייה מהמסעדות, כל פעולה בנושא המיחזור היא חיובית וראויה. עם זאת, חשוב לזכור ולדרוש קודם כל מעצמינו ומבתי העסק שנותנים לנו שירות, לקחת אחריות על כל פסולת הפלסטיק שהם ושאנחנו מייצרים.
כ-65% מפסולת אריזות הפלסטיק במדינת ישראל נמצאת אצלנו בבתים. מדובר במוצרים שאנו רוכשים בסופרמרקט, בחנויות הפארם, בקופסאות האוכל של המשלוחים שאנו מזמינים הביתה ובמשלוחים שאנו מבצעים באינטרנט ומגיעים אלינו בדואר. המודעות לנושא המיחזור בציבור הישראלי גבוהה, והאחוז של מיחזור פסולת אריזות הפלסטיק עולה בקצב גבוה משנה לשנה. אם נדאג לקחת אחריות ונפעל באמצעות הפרדת אריזות פלסטיק, מתכת וקרטוני משקה לפח הכתום , אריזות זכוכית לפחים הסגולים ואריזות קרטון ונייר לפחים הכחולים כדי שגם השכנים והחברים שלנו יעשו כמונו, נשיג תוצאות טובות יותר ונוכל לראות ולהרגיש את השינוי בעיניים עוד בימי חיינו.
רני איידלר, מנכ"ל תאגיד מחזור האריזות תמיר
לפנייה לכתב/ת 
