דו"ח: הטבע הולך ומצטמצם בקצב מדאיג
מדו"ח מצב הטבע עולה כי בשנים 2015-2017 קצב גריעת השטחים הפתוחים הוא הגבוה ביותר ב-20 השנים האחרונות. 55 קמ"ר של שטחים טבעיים ומיוערים ושטחי חקלאות הפכו לשטחים בנויים. מחברי הדו"ח: "ברור שצריך לבנות ולפתח, אבל השאלה היא איך עושים את זה בצורה מושכלת"
המצב העגום של הטבע בישראל: הטבע הולך ומצטמצם וטביעת הרגל של האדם הולכת וגדלה, מספר המינים הפולשים גדל והטבע נמצא תחת לחצי פיתוח כבדים שהולכים וגדלים. כך עולה מדו"ח מצב הטבע של "המארג", המתפרסם הבוקר (יום ב').
מדובר בפרסום התקופתי המקיף ביותר על מצב הטבע בישראל ומתייחס למצב המערכות ביבשה, במערכות אקווטיות יבשתיות ובים. מטרתו המרכזית של הדו"ח היא יצירת בסיס ידע מדעי ואיכותי עבור מקבלי ההחלטות לשם גיבוש אסטרטגיות וממשקים לניהול מושכל ובר-קיימא של מערכות אקולוגיות בישראל. "חל שינוי בתפיסה הציבורית", נכתב בדו"ח, "והדרישה להגברת השמירה על הטבע ולניהול מושכל של מערכות אקולוגיות הפכה מאינטרס של מעטים - כמעט לנחלת הכלל".
בשנים 2015-2017 קצב גריעת השטחים הפתוחים הוא הגבוה ביותר ב-20 השנים האחרונות. 52 קמ"ר של שטחים טבעיים ומיוערים הפכו לשטחי חקלאות. 55 קמ"ר של שטחים טבעיים ומיוערים ושטחי חקלאות הפכו לשטחים בנויים. זאת על רקע משבר הדיור והחיפזון של מערכות התכנון והבנייה לספק עוד ועוד יחידות דיור לזוגות צעירים. המצב בדרום, באופן טבעי, טוב יותר מאשר במרכז הארץ. 18.5% מכלל השטח מצפון לבאר שבע הוא שטח בנוי. בעוד ש- 3.7% בלבד מהשטח בבאר שבע ודרומה לה הם שטחים בנויים, כולל באר שבע עצמה.
כמות השטחים הפתוחים במחוז הדרום היא הגבוהה ביותר: 91.3%, רובם שטחים מדבריים. כמות השטחים הפתוחים במחוז תל אביב היא הנמוכה ביותר כ- 21.4% בלבד. בין השנים 2015-2014 עמד קצב הגריעה של השטחים הפתוחים בארץ על כ-24 קמ"ר בשנה, ואילו בין השנים 2017-2016 הוא עמד על כ- 17.5 קמ"ר. ממוצע הגריעה בארבע השנים האחרונות עומד על 20.8 קמ"ר.
סך השטחים הטבעיים והמיוערים בישראל נכון לשנת 2017 עומד על 14,772 קמ"ר (66.9% מכלל שטח ישראל). מדובר בירידה בהשוואה לשנת 2015, אז עמד היקף השטחים הטבעיים והמיוערים על 14,828 קמ"ר (67.1% מכלל שטח ישראל).
המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, ד"ר יהושע שקדי, הסביר כי "הדבר המרכזי שצריך כדי לשמור על טבע הוא שטח מוגן. ככל שהשטח גדול יותר נצליח לעשות את עבדותנו, שמירת טבע, יותר טוב. המטרה שלנו היא לשמור על המינים המקומיים של ארץ ישראל בתוך מערכות אקולוגיות מתפקדות. ככל שהשטח המוגן יותר גדול המערכות יתפקדו יותר טוב". פרופ' שקדי ציין כי "ככל שהורסים יותר שטחים פתוחים המצב פחות טוב. העלייה בקצב אובדן השטחים הפתוחים הוא מדאיג".
ויש גם ממצא אחד חיובי - מאז שנת 2015 ועד 2017 עלה היקפן של שמורות טבע בכ-5% ושל גנים לאומיים בכ-6%, ועשרות אלפי דונמים הוכרזו כשמורות שיאפשרו שמירה על המגוון הביולוגי.
הדו"ח עסק גם במצב בתי הגידול הלחים בארץ, שהתבסס על ניטור ביולוגי בנחלים. למרות הפעולות לשיקום אפיקי הנחלים- בהם נחל חרוד, נחל ציפורי, הירדן הדרומי ונחל הירקון- עד כה אף נחל בישראל לא שוקם במלואו. המצב נובע מהעובדה שבארץ מנצלים על המים הזורמים לנחלים, מזרימים שפכים וקולחים ועוד.
הדו"ח מתריע על התבססות המינים הפולשים בארץ, בהם ציפור המיינה האגרסיבית ומין פולש חדש יחסית: צחר כחלחל. בישראל מאות מינים פולשים, אם לא אלפים, ובהם עשרות מינים של בעלי חוליות יבשתיים ומאות מיני צמחים. בין השנים 2010–2018 נוספו לפחות תשעה מיני צמחים פולשים חדשים לישראל. מינים אלה נמצאים בשלבי התפשטות ראשוניים בארץ, ולפחות אחד מהם, צחר כחלחל, נמצא ברשימת 100 המינים הפולשים הגרועים ביותר בעולם של ה-IUCN.
המארג פועל במסגרת המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב. איתי רונן, מנהל המארג, אמר כי "הדבר המרכזי שאנו מזהים הוא התרחבות היישובים וצמצום השטחים הטבעיים. הקצב גם הולך וגדל. ברור שצריך לבנות ולפתח, אבל השאלה היא איך עושים את זה בצורה מושכלת. אם מסתכלים על אזור המרכז והצפון, שם האוכלוסייה תלך ותגדל, כמעט ולא נותר בה טבע. גם השטחים הטבעיים שנותרו קטנים מאוד ומוקפים באזורים מופרים על ידי האדם. גם אם בתוך אותה שמורה או פארק לא בונים הוא עדיין מושפע. צריך לשאול איך בונים"?
לפנייה לכתב/ת 
