הפטריות של נסראללה
מלחמת האזרחים הותירה 6.5 מיליון סורים בלי ביטחון תזונתי. כשקילו בשר עולה 13 דולר, רבים מהם מוצאים נחמה בגידול פטריות
במחנה עקורים בצפון סוריה מכניס נסראללה נבגים של פטריות לתוך שק של חציר רטוב, בתקווה שיצמחו ויזינו את משפחתו. "פטריות הפכו לחלופה המרכזית שלנו לבשר, כי הוא יקר כל כך", מספר הסורי בן ה-43, אב לארבעה.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
נסראללה החל לגדל פטריות בביתו במחוז חמה אחרי שמלחמת האזרחים פרצה בסוריה לפני שמונה שנים. "היינו אוכלים חלק ומחלקים חלק לחברים", מספר נסראללה, שבעבר עבד במועצה המקומית של העיירה קלעת אל-מדיק.
השנה, בעקבות התגברות ההפצצות של צבא אסד באזור חמה, נאלצה משפחתו לברוח צפונה, לעבר הגבול עם טורקיה. היא מצאה מקלט במחנה בעיר חארם שבמחוז אידליב, אבל עבודה כמעט בלתי אפשרי למצוא שם. בהיעדר כסף ויכולת לפרנס את אשתו וילדיו, החליט להשקיע בגידול פטריות. "אנחנו אוכלים את חלקן וגם מוכרים קצת כדי שיהיה לנו כסף", הוא אומר.
לפני שנסראללה מכניס את הפטריות לשקים הוא מחטא את החציר במים רותחים מעל מדורה. אחר כך הוא מכניס את הקש הרטוב לשק, ומפזר חמישה עד עשרה גרם של נבגים בין כל שכבת קש. את השק הזה הוא משאיר בחדר חשוך וחמים במשך כ-20 יום, וכשהשק נעשה לבן – הוא מעביר אותו לחדר מעט מואר יותר, וממשיך לטפל בו עד שהפטריות צצות. "לא הרבה אנשים מגדלים פטריות, אבל יותר ויותר אנשים – במיוחד במחנות – מוצאים בהן פתרון עכשיו", הוא אומר.
כ-6.5 מיליון בני אדם בסוריה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, רבים מהם פליטים שנעקרו מבתיהם בשנות המלחמה. פטריות נתפשות בעיני רבים כחלופה הולמת לבשר, אף שערכן התזונתי שונה: יש בהן הרבה פחות חלבון – אבל יותר מינרלים וויטמינים. גם באזורים אחרים של סוריה גידלו סורים פטריות לאורך שנות המלחמה, בראש ובראשונה במזרח רוטה שבפרברי דמשק, בחמש השנים שבהן היה האזור נתון תחת מצור.
נסראללה נוהג לקנות קילו של נבגים מטורקיה בסכום כסף השקול לעשרה דולר אמריקני, ומהם הוא מייצר 20 קילו מזון. עם זאת, את התנובה הוא פורש לאורך תקופה: הוא מקפיד שלא לקטוף יותר מחמישה קילו בשבוע. מחירו של כל קילו הוא קצת פחות מ-3 דולרים – הרבה פחות ממחירו הממוצע של קילו בשר – 13 דולר.
בתוך חדר הגידול המואר יותר של נסראללה צופה בו בנו בן ה-9 סעיד חותך פטרייה מהשק. ברחוב בחוץ, אום חאלד בת ה-65 בוחנת בזריזות את הסחורה ולוקחת אותה בעבור כמה שטרות. זמן קצר אחר כך, בתוך בית הלבנים שלה, היא חותכת את הפטריות ומבשלת אותן עם קצת בצל וחמאה מזוקקת.
"אם לומר את האמת, עוף ובשר זה טוב יותר, אבל אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו", אומרת אום חאלד, לפני שהיא מגישה את המנה המאולתרת לבנה ולנכדיה. גם הערב הם יסתפקו בלחם, פטריות וירקות.