משרד האוצר: ההייטק הישראלי תלוי יותר מדי בכלכלה האמריקנית
דו"ח הכלכלנית הראשית של משרד האוצר מזהה כשל שוק אפשרי בכך שענף ההון סיכון המקומי נסמך על השקעות מארה"ב; "קיים מתאם כמעט מושלם בין צמיחתו של הנאסד"ק לסך היקף ההשקעות בישראל", נכתב
סיכום עשור: אקזיטים של 70 מיליארד דולר בהייטק הישראלי
אקזיט ענק להייטק הישראלי: אינטל רוכשת את הבאנה לאבס תמורת 2 מיליארד דולר
אקזיט: חברת סייבר מתל אביב נמכרת בכמעט מיליארד שקל
התוצאה היא פוטנציאל לכשל שוק: "בישראל, סיכון החשיפה למשבר פיננסי גלובלי אשר ישפיע באופן ארוך טווח על ענף ההון-סיכון, הוא משמעותי לאור נוכחות גבוהה מאוד של משקיעים זרים. שיעור משקיעי ההון-סיכון האמריקנים היה בשנת 2018 כ-35% מסך המשקיעים בהייטק הישראלי. לשם השוואה, שיעור המשקיעים הישראלים באותה שנה היווה רק כ-30%, בעוד על-פי הערכות שיעור הכסף הישראלי אשר הושקע בחברות ישראליות הינו נמוך יותר".
הדו"ח מסביר גם שתיים מהסיבות המרכזיות להתארכות משברים בענף ההון סיכון, הראשונה: בעוד שמנהלי הקרן חשופים למידע על תשואותיה, השותפים המוגבלים נחשפים למידע זה רק בתום חייה של הקרן; הדבר משפיע על החלטות ההשקעה שלהם בקרנות עתידיות ומוביל להתארכות משברים בענף ההון-סיכון. גורם שני להתארכות מחזורי עסקים בענף ההון-סיכון,הוא אי יכולתן של קרנות חדשות לגייס התחייבויות ממשקיעים במהלך תקופות משבר. בשל כך גדלה המצוקה הפיננסית בה נתונות חברות הסטארט-אפ עצמן והיות ואין והן מאופיינות בהיעדר נכסים מוחשיים, תזרים מזומנים שלילי ואינפורמציה א-סימטרית גבוהה והן אינן נגישות בדרך כלל למימון חוב (מימון מסורתי).
ענף ההון סיכון הפך מהותי עבור מדינות בשלהי המאה הקודמת, טרום משבר הדוט קום, עקב תרומתו לחדשנות, תעסוקה וצמיחה כלכלית. במקביל, העדר היצע הון-סיכון מפותח מקטין את סיכוייהן של חברות הזנק לחצות את "עמק המוות" הקיים בראשית פעילות. אולם הדו"ח מציין גם שקרנות הון סיכון מספקות ערך מוסף לחברות סטארט-אפ מעבר למימון: הן מסייעות בתכנון אסטרטגי ותפעולי, מחברות בין החברות ללקוחות אפשריים, ומשפרות את ביצועי החברות על-ידי העסקת מנהלים בעלי מומחיות.
כשל שוק אפשרי גם ברשות החדשנות
חלקו השני של הדו"ח מוקדש למודל המימון של רשות החדשנות, הגוף המרכזי בישראל העוסק במתן תמריצים ממשלתיים למו"פ. גם כאן איתר משרד האוצר כשל שוק אפשרי, בשל מרכזי המו״פ אחראים לתהליך יצירתו של ידע חדש, וזה זולג החוצה ומהווה גורם מרכזי לצמיחה כלכלית. אולם ״בעוד הסקטור הציבורי מוצא בהשפעות חיצוניות אלו תועלות רבות ('תשואה חברתית'), הסקטור העסקי משקלל רק את תוחלת הרווחים הפוטנציאלים ('תשואה עסקית'), ולכן, ביחס לרמת ההשקעה האופטימלית חברתית, צפוי הסקטור העסקי להשקיע בחסר בפרויקטים מסוג זה״. תפקידן של תוכניות ממשלתיות, דוגמת רשות החדשנות, הם להתמודד עם כשל שוק זה.
במילים אחרות, המימון הפרטי לחדשנות בישראל (כמו בארה"ב) הוא פרו-מחזורי - עולה בקצב מהיר בתקופות גאות ומצטמצם בשיעור חד בתקופות שפל. בתקופות האטה העדר מימון הוביל לסגירת חברות סטארט-אפ ושלא במפתיע, חל גידול ניכר בביקוש למימון ממשלתי מצד חברות כאלה. עם זאת, הדו"ח מציין כי נתונים ההיסטוריים מראים כי היקף התמיכה בחברות אלו אינו עולה משמעותית לאור מבנה התקציב של הרשות וחלק ניכר מהגידול בבקשות למימון נדחה. תקציב רשות החדשנות בנוי משכבה של "הוצאה מותנית הכנסה" (תמלוגי החברות המושקעים מחדש בחברות) בתקופה של גאות יש יותר אקזיטים ולכן הגבייה גדלה משמעותית, מה שהופך גם את התקציב הממשלתי לפרו-מחזורי במידה מסוימת.
הדו"ח בחן את השפעת המשברים על הנטייה של חברות הזנק לפנות לתמיכה ממשלתית, על ידי סקירת השינויים במדדי ריכוזיות ביקושים למימון ממשלתי. המסקנות הן שרמת הריכוזיות של הבקשות יורדת בשיעור חד בתקופות מיתון. משברים כלכליים גורמים למצוקת מימון בקרב חברות הזנק. ב-4 שנות המשבר שהתרחשו בעשור הקודם (2001-2002 ו-2009-2010) למשל, נמצא כי כ-450 פרויקטי מו"פ נדחו דחייה "עודפת". שוויים הכולל המוערך של פרויקטים אלו הוא 1.7 מיליארד שקל.
המשמעות היא כי בהיעדר התאמת מדיניות המו"פ הממשלתית לאנטי-מחזוריות של הביקוש לתמיכה במו"פ, בעיתות משבר חלק מחברות הזנק תסגרנה עקב קשיי מימון זמניים. מאידך, בתקופות גאות, ייתכן ויש עודף מימון ציבורי המהווה תחליף לא הכרחי ולא יעיל למימון פרטי. החוקרים מציעים לבחון את התאמת היקף מימון רשות החדשנות בהתאם לקריטריונים שהוגדרו מראש ביחס לזמינות ההון הפרטי במשק.
לפנייה לכתב/ת 
