עובדים במשרה מלאה ועדיין עניים: "סטירת לחי מהמדינה"
דו"ח העוני חשף כי 55.5% מהמשפחות העניות עובדות. "עוני הצטייר בעיניי כמשהו של משפחות הרוסות ופתאום אתה מבין שזה ממש לא", מספרת יעל, שעובדת בחברה יבואנית. סיון, שעובדת כסייעת: "אצטרך לבחור בין חשבונות לאוכל". וגם: הגרסאות השונות של משרד הרווחה לנתוני הדו"ח
"קונים מעדנים לילדים רק בסוף השבוע"
"כשהילדים היו תינוקות הקושי היה מטורף", אומרת יעל. "שלושה תינוקות באותו גיל, שצורכים חיתולים, תחליפי חלב וכו' - הכול כפול שלוש. לפני זה עשיתי טיפולי פוריות וזה עלה המון כסף. הקושי נבנה עם הזמן והביא אותנו למצב שאין לנו חסכונות, הכול נגמר".
יעל מספרת על שגרת החיים בעוני. "אנחנו כל הזמן מאוד מחושבים, אתה לא קונה אם אתה לא ממש צריך. מעדנים לילדים אנחנו קונים רק בסוף שבוע, כדי שיהיה להם בכל זאת משהו. אנחנו לובשים בגדים מיד שנייה, קניתי לעצמי בפעם האחרונה לפני שנתיים, אבל אז מגיע החורף ואתה צריך נעליים לילדים. חוגים עבורם זה דבר שאני לא יכולה לחשוב עליו וזה חבל, כי הם ילדים מאוד חכמים והייתי מאוד רוצה לתת להם להתפתח במשהו כמו כל ילד, אבל אני לא יכולה".
"התחושה הכללית היא מאוד קשה", היא מוסיפה. "אנחנו עושים כל מה שאפשר, עובדים ונותנים את הנשמה. למדתי קונדיטוריה אז אני אופה עוגות ומוכרת אותן כדי להכניס עוד כמה שקלים, בשביל החלב והלחם. לפעמים זה מה שמציל אותנו באותו חודש, הכמה גרושים האלה. זה מצב נוראי, כי אני לא רוצה להגדיר את עצמי אדם עני. תמיד עוני הצטייר בעיניי כמשהו של משפחות הרוסות ופתאום אתה מבין שזה ממש לא, אלא גם אנשים עובדים שקיבלו חינוך נורמטיבי לחלוטין, שעשו צבא, שתרמו למדינה ובסוף מקבלים ממש סטירת לחי".
היא מספרת כי היא ובעלה שוקלים לעזוב את הארץ. "הייתי קצינה בצבא, שירתתי 11 שנים, אני בן אדם מאוד ציוני, אבל ההרגשה הכללית שלי היא שצריך לקום וללכת מכאן. אנחנו מדברים על זה ברמה הפרקטית היום. פשוט הגענו למסקנה שבעתיד הקרוב אנחנו לא נוכל לתת לילדים שלנו שום דבר. חוץ מלגדל אותם בהמון אהבה ולתת להם אוכל, אין לי מה לתת להם פה".
המיזם שמסייע למשפחות עניות יופסק בשל הקיפאון הפוליטי
מיד עם תחילת 2020, ייפסק המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, פרויקט שמסייע ל-10,800 משפחות המצויות במצוקה כלכלית קשה ביותר, בשל הפלונטר הפוליטי. את המיזם הפעיל מזה שנתיים משרד הרווחה, ובמסגרתו משפחות המוגדרות ב"עוני עמוק", שילדיהן סובלים מתזונה חסרה ולקויה כתוצאה מכך, מקבלות סיוע במזון בשווי 500 שקלים בחודש. מחצית מהסכום מיועד לקנייה החודשית של מוצרי מזון בסיסיים (לא כולל אלכוהול או סיגריות). המחצית השנייה מוקצית לסלי מזון הנשלחים לבתיהם של הנזקקים, וכוללים מוצרים בריאים כגון פירות, ירקות, קטניות, דגנים. כ-50% מהמשפחות המסתייעות בפרויקט עובדות וכ-40% הן חד-הוריות.
המיזם תוקצב מאז שנת 2017 בסכום של כ-17 מיליון שקלים בשנה, כשהיתר הגיע מתרומות, והופעל ברשויות ברחבי הארץ על ידי עמותת "אשל ירושלים", בשיתוף "לקט ישראל". מאחר שהסכום לא הוקצה בבסיס התקציב, אלא כתוספת מיוחדת שניתנה למשרד הרווחה עד לסוף שנת 2019 לצורך ביצוע התכנית, ואין ממשלה שיכולה לאשר תקציב לשנת 2020, הפרויקט נפסק.
סיון (שם בדוי), אם חד-הורית בת 38 לארבעה ילדים בגילאי 11-19, הסתייעה במיזם, ועם ביטולו כעת חוששת לעתיד משפחתה. "בעקבות הגירושים לפני כשנתיים נכנסתי לפשיטת רגל, כי הגרוש שלי לא משלם מזונות", מספרת סיון, שמתגוררת בלוד, עובדת כסייעת בגן, ומשתכרת כ-6,000 שקלים בחודש, עמוק מתחת לקו העוני. "מעכשיו יהיו לי עוד הוצאות, 500 שקל שאני לא יודעת מאיפה אביא. אני אצטרך לקצץ בהמון דברים ואני לא יכולה להיכנס למינוס בבנק כי החשבון שלי מוגבל. שוב אצטרך להיעזר בהורים, ממש לחזור אחורה. יש לי שלושה ילדים שלומדים וזה יחסיר מהם המון דברים. במילא אין מותרות בבית שלנו, אבל עכשיו יהיו מצבים שאני אצטרך לבחור בין לשלם חשבונות בזמן לבין אוכל או ביגוד לחורף. מן הסתם אני אעדיף לקנות אוכל ואז יהיו סיטואציות שינתקו לי מים או חשמל. קיוויתי שבחנוכה יהיה נס והמיזם לא יתבטל אבל זה לא קרה".
מנכ"ל ארגון "לתת", ערן וינטרוב, אמר כי "דו"ח העוני מעיד על החמרה בשיעורי העוני בקרב ילדים והידרדרות מדאיגה של שיעורי העוני והעמקתו באופן מהותי בקרב קשישים. אנו צופים שמגמות אלו יימשכו ב-2019 לאור חוסר היציבות הפוליטית, הגירעון, הקפאת תקציבים חברתיים בשל התקציב ההמשכי והמשך המדיניות שמפקירה רבע מאזרחי ישראל ושליש מילדיה".
גרסאות שונות לדו"ח העוני
בדו"ח נכתב כי התוצאות מוטות לטובה וכי "יש להתייחס אליהן בזהירות". זאת מאחר ש"קשיי דגימה וכתוצאה מכך ייצוג חסר וכנראה מוטה של אוכלוסיית ערביי מזרח ירושלים בסקר הוצאות משקי בית 2018 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר עליו מבוסס הדו"ח, הובילו לעיתים לתוצאות חריגות. מספר התצפיות של משפחות ערביי מזרח ירושלים הגיע ל-87 בסקר הנוכחי לעומת 144 בשנה שלפני כן, ירידה של קרוב למחצית ממספר התצפיות. הטיה טכנית זו היא כנראה הסיבה המרכזית לירידה בתחולות העוני הכללית". התוצאות החריגות שעליהן מדובר הן בין היתר ירידה חדה של יותר מ-20% בשיעור העוני של ערביי מזרח ירושלים, מ-74.7% ל-58.8%.
על פי הדו"ח, תחולת העוני בקרב כלל האוכלוסייה ללא מזרח ירושלים עלתה מ-19.4% בשנת 2017 ל-20.4% בשנת 2018. תחולת העוני בקרב ילדים עלתה אף בשיעורים גבוהים יותר, מ-27.1% ל-29.1% ובקרב משפחות המצב נותר כמעט ללא שינוי - מ-17.4% ל-17.5%.
למרות זאת, לנתונים הללו לא היה זכר בהודעה לעיתונות שהופצה בצמוד לדו"ח, וצוינו בה רק הנתונים החיוביים יותר, שכללו גם את ערביי מזרח ירושלים, שבדו"ח נכתב שאינם מהימנים. כמו כן, באופן חריג, לעיתונאים ניתנו שלוש שעות בלבד לעיין בדו"ח ובהודעה לעיתונות טרם הפרסום, בניגוד לשנים הקודמות שבהן ניתנו כ-24 שעות – סד זמנים שלא מאפשר התעמקות בדו"ח טרם הפרסום, ומגדיל את התלות שלהם בהודעה לעיתונות. בנוסף, בניגוד לשנים קודמות, לא התקיימה מסיבת עיתונאים בסמוך לפרסום הדו"ח. יצוין כי שר הרווחה המכהן, שאחראי לפרסום הדו"ח ולאישור ההודעה לעיתונות, הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.
סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי, פרופ' דניאל גוטליב, הגיב לטענות ואמר כי לאחר שדו"ח העוני הודפס, נעשתה בדיקה נוספת, שממנה עולה כי הנתונים שכוללים את ערביי מזרח ירושלים מהימנים, בניגוד למה שנכתב בדו"ח.
גוטליב אמר כי "נתוני דו"ח העוני מבוססים על סקר הוצאות המשפחה שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמבצעת דגימה מקרית בסדר גודל של 9,000-8,000 משקי בית מכלל אוכלוסיית ישראל. סוקרי הלמ"ס במזרח ירושלים לא הצליחו לבצע את כלל המדגם הנדרש באזור, אלא רק כמחצית ממנו. מנהל המחקר ערך בדיקה משלימה ונמצא כי המחצית שנדגמה בראיונות שבוצעו על ידי הלמ"ס משקפת בצורה סבירה את אוכלוסיית מזרח ירושלים מבחינה דמוגרפית, כפי שהיא מוכרת בנתונים המנהליים של הביטוח הלאומי. לכן מנהל המחקר סבור כי אין לשלול את התוצאות הכוללות את ערביי מזרח ירושלים".
לפנייה לכתב/ת 
