זינוק של 45% בממוצע הנזקים בשנה לחקלאות
גשמים עזים והצפות בחורף וימים חמים מאוד בקיץ גרמו בחמש השנים האחרונות לנזק ממוצע של 310 מיליון שקלים לחקלאות. מנכ"ל קרן פיצוי לחקלאים: "המצב צפוי להחמיר בשנים הקרובות"
בחמש השנים האחרונות זינק ממוצע הנזקים השנתי לחקלאות ב-45% והוא עומד כעת על כ-310 מיליון שקלים בשנה, לעומת 213 מיליון שקלים לשנה בשנים 2010 עד 2014. כך עולה מנתונים של קנט, הקרן לביטוח לנזקי טבע בחקלאות.
בקרן מציינים כי בשנים האחרונות אנו עדים לאירועים קיצוניים יותר ותכופים יותר, הגורמים לנזקים גדולים מאוד בזמן קצר - בשל שינוי האקלים. בקנט מעריכים כי בדומה לשאר העולם, גם בישראל המצב עלול להחמיר בהמשך כשהנפגעים המידיים ימשיכו להיות החקלאים.
מסיכום נתוני 2019 עולה כי בשנה החולפת טיפלו מעריכי הנזקים של קנט בלמעלה מ-10,500 דיווחים על נזקים לגידולים חקלאיים, עלייה של כ-5% ביחס לשנת 2018.מרבית הנזקים בשנה החולפת נגרמו בחורף הגשום והסוער יחסית - כשבנוסף למשקעים מבורכים, בעיקר בצפון הארץ, החורף הביא עמו גם נזקים גדולים. עיקר הנזק נגרם כתוצאה מהצפות של שדות ופגיעה בגידולי הפלחה והירקות ומוות של עצי פרי ומאירועי סערה שגרמו לפגיעה בפירות ולנשר של פרי. אירועי סערה גרמו לנזקים כבדים גם לגידולי תפוחי האדמה. גורם נזק משמעותי נוסף היה הברד הכבד שירד במספר אירועים בחורף ושפגע בעשרות אלפי דונמים של גידולי פירות בצפון הארץ (בעיקר משמש, נקטרינה, דובדבן ואפרסק) וכן לפגיעה בגידולי הענבים.
נזקים משמעותיים נוספים נגרמו בשנה החולפת כתוצאה מאירועי חום, ובעיקר בחודשים מאי-יוני-יולי, שגרמו לתמותה נרחבת של עצים צעירים ולנשירת חנטים בעיקר בגידולי האבוקדו. גשמים מאוחרים, יחסית שירדו בסוף מרץ גרמו לנזקים לשחתות שנקצרו ונשארו בשדות לייבוש.
אבל לא רק הפירות והירקות נפגעו - אלא גם בעלי החיים. בקנט אמרו כי בשנים האחרונות אנו עדים להתפרצויות של מחלות והתפשטות וירוסים שונים.
מנכ"ל קנט, שמוליק תורג'מן, אמר כי האירועים האקלימיים השונים הופכים לעוצמתיים יותר ולבלתי צפויים, והצפי הוא שהמצב יחמיר בשנים הקרובות. "על פי נתוני השירות המטאורולוגי, בעשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת בישראל ב 1.4 מעלות והצפי הוא לעליה של מעלה נוספת עד שנת 2050. המשמעות היא לא רק שינויים דרמטיים בהיקף נזקי מזג האוויר ובעוצמה של נזקים אלה, אלא גם בשינויים בסוגי הגידולים, באזורי הגידול ובשיטות הגידול. יתרה מכך, אנו כבר עדים לכך שהשינויים האקלימיים העולמיים גורמים גם להתפרצות מחלות ומזיקים בהיקפים שטרם ידענו בעבר, דבר המשפיע על המחירים ועל ביטוח נזקי הטבע".
תורג'מן הוסיף: "לצערנו, אין היום אף גוף במדינת ישראל שמתכלל את הנושא ואין אף פורום מקצועי שדן בהשלכות הכלכליות והלאומיות הצפויות לחקלאות הישראלית כתוצאה מההתחממות הגלובלית. הצפי הוא שבשנים הקרובות תמנה האוכלוסייה בישראל כ-15 מיליון איש, השטחים יצטמצמו וכמות המים תרד. הממשלה החדשה שתקום חייבת להקים גופים רלוונטיים שייערכו מבעוד מועד עם המצב לפני שהמשבר יגיע".
לפנייה לכתב/ת 
