שיאי קור בבירת הודו: "העולם השתגע"
בניו דלהי נרשמו השבוע טמפרטורות הנמוכות מאז החלו המדידות ב-1901 ואילו בבריטניה 31 בדצמבר היה החם ביותר בשנים האחרונות. מומחה לאקלים אמר בריאיון לאולפן ynet כי "האקלים יצא מאיזון" ושאנחנו במצב של הקצנה. עם זאת הוסיף כי המצב ניתן לתיקון
בזמן שאוסטרליה בוערת ובמדינה נשברים שיאי חום, בהודו המצב הפוך לגמרי. ביום שני נמדדו בניו דלהי 9.4 מעלות בלבד בשעות היום, הטמפרטורה הנמוכה ביותר בבירת הודו מאז שהחלו המדידות באזור ב-1901. בשעות הלילה, על פי דיווחים בכלי תקשורת במדינה, ירדה הטמפרטורה ל-3 מעלות ו-200 המקלטים בעיר התמלאו בחסרי בית שהגיעו לתפוס מחסה.
ד"ר עמיר גבעתי, הידרולוג ומומחה אקלים, התייחס בריאיון לאולפן ynet למזג האוויר הקיצוני: "אני חושב שבהחלט אפשר לקשור את המצב לכל המגמות שאנחנו מדברים עליהן לאחרונה, ונוסיף לזה אולי את הצד השני של העולם, בבריטניה חגגו אתמול את פתיחת השנה החדשה, בערב החם ביותר ב-100 השנים האחרונות בתקופה הזו. אותו דבר קרה גם בסקוטלנד וגם בסקנדינביה. הם חווים את החום הכי חריג שהם חוו אי פעם ולכן אני חושב שהיום האחרון של שנת 2019 או היום הראשון של 2020 באמת מסמלים לנו את מה שאת אמרת. אני חושב שבאמת העולם השתגע".
ד"ר גבעתי הוסיף: "זו כבר לא קלישאה, האקלים יוצא מאיזון, שלגים בהודו זה דבר שהם לא תיעדו מ-1902, אנשים מתים מזה כי אין שם מעילים ואין שם חימום וזה מעיד על הקצנה, מילת המפתח היא הקצנה. התופעות האקלימיות הן לא כמו שהכרנו ולכן כשאת אומרת שאנחנו מסתכלים קדימה לעשור הקרוב - כנראה זה הולך להיות הדפוס בשנים הקרובות".
על מזג האוויר ושינוי האקלים בעשור הקרוב, אמר ד"ר גבעתי: "זה קונצנזוס של הקהילה המדעית. אנחנו חווינו בעבר כבר אירועים קיצוניים, אבל לא בעוצמה ולא בתדירות שאנחנו רואים בשנים האחרונות, אז התשובה היא כן. זה לא אומר שעכשיו החורף יתהפך ויהיה קיץ בחורף, אבל בפירוש נראה תופעות. אצלנו יכולים להיות פתאום תקופות, כמו שהיה אצלנו בנובמבר, זה היה נובמבר שחון ביותר בעשור האחרון ותראו מה קרה פה רק לפני שבוע. קיבלנו ביום אחד כמות גשם בצפת שלא מדדו 80 שנה, אז אנחנו בפירוש מצפים לראות תופעות, אני קורא לזה אפילו מוזרות, שלא הכרנו. מה שקרה בהודו זה כמעט כמו שבאילת יירד שלג".
הוא הוסיף כי אין מודעות לכך שהאקלים מקצין בשנים האחרונות: "אני חושב שאנחנו לא מבינים עדיין עד כמה האקלים מקצין, עד כמה הוא נהיה משוגע. ושוב אנשי מקצוע לא אוהבים את הביטויים האלה. אני תמיד ככה הסתייגתי מזה, זה טוב ככה לכותרות, אבל אם הגענו למצב של שלג בהודו וטמפרטורות של 15 מעלות בסקנדינביה, אז אפשר להגיד את זה ככותרת שקר יותר היום בירושלים מאשר בלפלנד, זה באמת מדהים. אני חושב שהאקלים שנוהגים לכנות אותו משבר הוא בפירוש תופעה, שצריך לשים לב אליה יותר ויותר. אז מעבר באמת לפיקנטריה ושבערב ראש השנה האזרחית הוא חריג, זה פוגע בכלכלה, זה פוגע בחקלאות, תראו מה קורה באוסטרליה, באמת השריפות באוסטרליה זה דבר שלא היה שם אי פעם, השטח שנשרף הוא יותר גדול ממדינת ישראל, זו פגיעה כלכלית וחקלאית אדירה, ש פה נושא מאוד רציני, אין ספק".
ומה צפוי בישראל? ד"ר גבעתי מפרט: "ישראל מאוד רגישה לשינויי האקלים, רק לפני שבועיים התפרסם דו"ח של השירות המטאורולוגי, שבעצם מראה שישראל מתחממת יותר מהעולם ולכן הסכנות העיקריות הן קודם כל יובש ובצורות כמו שהיה כאן חמש שנים וכבר אולי שכחנו כי השנה האחרונה הייתה גשומה. מצד שני גם כן הקצנה של הגשמים. ב-26 בדצמבר הייתה פה יממה עם כמויות של 150 מילימטר עם שני הרוגים. אז אנחנו רואים נזקים גם בנפש, גם ברכוש.
הוא הוסיף כי "הקיצוניות תשפיע על ישראל קודם כל בהיבט של התייבשות, בצורות, יהיו יותר בצורות ויותר חריפות, אבל מצד שני השיטפונות, ההצפות שאנחנו רואים, תראו מה קרה באשקלון רק בדצמבר, תראו מה קרה בנהריה, בחיפה. תשאלו את שירותי הכיבוי, המגמה פה היא של הקצנה, יותר יבש ויותר גשום כשזה יקרה".
אז האם אפשר להחזיר את הגלגל לאחור? ד"ר גבעתי משיב: "2019 מסתיימת כשנה השנייה החמה ביותר בהיסטוריה, אז עכשיו השאלה היא מה עושים? אז העולם, אם קרה עוד דבר בעשור האחרון מעבר לכל התופעות שדיברנו, שהמודעות גדלה ושמענו את השר שטייניץ שהעלה את היעד ל-30 אחוז לאנרגיות מתחדשות - אז התשובה היא כן. יש מה לעשות ועוד אפשר לעצור את ההקצנה הזאת והעולם מתגייס".
לפנייה לכתב/ת 
