הקבלן קרס – היזמית תפצה על איחור במסירה

השופט מיכאל קרשן קבע שיזמי בנייה לא רשאים לקבוע בחוזה פטור מתשלום פיצוי על דחיית מסירת הדירות במקרה כזה. הרוכש יקבל 81 אלף ש'

עו"ד רוני סובוטקה | פסקדיןפורסם: 04.01.20 , 06:43

בית משפט השלום בכפר סבא חייב לאחרונה את יזמית הבנייה "יקותיאל ביזנס סנטר" לשלם פיצויים של כ-81 אלף שקל על איחור של יותר מחצי שנה במסירת משרד בפרויקט שלה בהוד השרון. השופט מיכאל קרשן דחה את טענתה שלפיה הייתה רשאית לעכב את המסירה משום שהקבלן קרס. בפסק הדין הובהר כי חוק המכר לא מאפשר לפטור יזמים מפיצוי על עיכוב במסירה במקרה כזה.

עורך הדין שרכש את המשרד ב-2014 הגיש את התביעה לפני כשנתיים וטען בה שהוא זכאי לפיצוי עבור יותר משישה חודשים של איחור במסירה שכן היה אמור לקבל את המפתחות במאי 2016 ובפועל המסירה בוצעה רק באמצע דצמבר.

חוק ונדלן

רכשה דירה של ענבל אור וסירבה לשלם תיווך

עו"ד ג'ני ריינדוביץ | פסקדין

במסגרת כינוס הנכסים של היזמית קנתה אישה נכס בר"ג, וניסתה לנצל עיכוב בתמחור כדי לא לשלם עמלה. ביהמ"ש חייב אותה ב-85 אלף ש'

רכשה דירה של ענבל אור וסירבה לשלם תיווך

בתגובה טענה יקותיאל שלא מדובר באיחור כלל. ראשית, משום שהתובע גרם לעיכוב ויכול היה להיכנס למשרד חודש לפני שעשה זאת בפועל. שנית, משום שחברת הבנייה ששכרה כקבלן מבצע נקלעה לקשיים כלכליים, ובית המשפט הוציא נגדה צו עיכוב הליכים שלא אפשר להתקדם בנייה. יקותיאל טענה כי ההסכם קובע שבמצב כזה היא רשאית הייתה לדחות את מועד המסירה.

אבל השופט קרשן קבע כי התובע לא יכול היה לקבל את המפתחות למשרד לפני דצמבר 2016, בין היתר נוכח ההגבלות השונות שנקבעו בנושא זה בהסכם המכר. במילים אחרות, הוא לא אשם בכך שקיבל את המשרד במועד זה. כמו כן נדחתה הטענה שהיזמית הייתה רשאית לדחות את המסירה. השופט ציין שההסכם אכן אפשר לה להתעכב במידה שניתנת "הוראת חיקוק" שמונעת להמשיך בבנייה. ואולם, צו עיכוב ההליכים שהוצא נגד הקבלן המבצע אינו "הוראת חיקוק" אלא הוראה שיפוטית.

מעבר לזה, ובאופן מהותי יותר, תנאי כזה סותר את הוראות חוק המכר (דירות) בנוגע לפיצוי בעת איחור במסירה. השופט ציין כי החוק קובע ששלילת פיצוי על איחור במסירה אפשרית רק אם "נבע מנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו".

אלא שקריסה כלכלית של קבלן מבצע, צוין, היא סיכון שהיזם יכול וצריך לצפות מראש, כמו גם להיערך אליו בדרכים שונות כמו דרישת ערבויות הולמות. השופט ציין כי ודאי שאי אפשר להטיל את האחריות לקריסה הכלכלית על רוכש שלא מתקשר עם הקבלן ואין לו כל יכולת לבצע הערכות סיכון כאלה.

כלומר, השופט קבע כי גם בהנחה שההסכם התיר ליזמית להאריך את מועד המסירה ולשלול פיצוי בשל התמוטטות הקבלן הרי שמדובר בהוראה לא חוקית.

בנסיבות אלה נקבע כי התובעת איחרה במסירה. תקופת האיחור היא שישה חודשים ו-17 יום ולפי תנאי ההסכם וחוק המכר התובע זכאי לפיכך לפיצוי בגובה של פי 1.5 מדמי השכירות החודשיים המוסכמים שנקבעו בהסכם. עם זאת, בקשת התובע להוסיף לדמי השכירות מע"מ נדחתה, משום שהדבר לא נכתב במפורש בהסכם ובנסיבות אלה יש לראות בסכום שצוין ככולל מע"מ.

בסיכומו של עניין התובע זכה בפיצוי של כ-81 אלף שקל בתוספת 21.5 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.